ניסוי מטעם אוני' בן-גוריון עתיד להיערך במסגרת משימת "רקיע" בחלל 

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('7d4e1cc7-b727-4e36-9405-928d8d4a54d7','/dyncontent/2022/5/4/d9d660f0-74aa-4162-91ca-342e8430fa0f.jpg',14592,'מכללה טכנולוגית 522 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('7d4e1cc7-b727-4e36-9405-928d8d4a54d7','/dyncontent/2022/5/18/97b9957a-bad3-4245-ade2-913e17f6d460.jpg',14629,'ציצי 522 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

 שיתוף פעולה מחקרי בין מעבדתו של ד"ר אורן שריקי, ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לחברת brain.space, הניב ניסוי הבודק שינויים בדינמיקה מוחית ובתפקוד קוגניטיבי במהלך שהות בחלל

ד"ר אורן שריקי. קרדיט - דני מכליסמסעות ארוכי טווח בחלל, לרבות מסע עתידי למאדים, מחייבים פיקוח על המוח ועל מערכת העצבים של אסטרונאוטים השוהים בתנאי מיקרו-כבידה לאורך זמן. מחקרו של ד"ר אורן שריקי שואף להדגים את ההיתכנות המעשית של מעקב אחר שינויים אורכיים בפעילות המוח ובתפקוד הקוגניטיבי במהלך שהייה מתמשכת בחלל, על מנת לנטר את בריאות המוח ומערכת העצבים של אסטרונאוטים. בנוסף למעקב אחר פעילות המוח בעת מנוחה, המחקר ינסה לאפיין שינויים בתפקודים קוגניטיביים מרכזיים, כגון בעיבוד גירויים מפתיעים, ואת הביטוי שלהם בפעילות המוחית. הניסוי יבוצע באמצעות מערכת למדידת הפעילות החשמלית של המוח (EEG), אשר פותחה על-ידי חברת brain.space הישראלית. המערכת הייחודית מבוססת על חיישנים יבשים ומתאימה עצמה באופן אוטומטי לראש הנבדק.  בעוד מחקרי עבר נעשו באמצעות מערכות EEG  מורכבות מאוד להתקנה, המערכת הנוכחית מאפשרת התקנה מהירה יחסית בתנאי חוסר-כבידה. 

הניסוי צפוי להיערך במסגרת טיסת האסטרונאוט הישראלי, איתן סטיבה, לתחנת החלל הבינלאומית במשימת "רקיע" בתחילת שנת  2022 (נכון לעכשיו, השיגור מתוכנן ל-28 בפברואר). המחקר יכלול הקלטת פעילות מוחית למשך 10 דקות בכמה נקודות זמן לאורך השהות בתחנת החלל. כל הקלטה תתחיל עם כמה דקות של ניטור פעילות מוחית במצב מנוחה, הן בעיניים פקוחות והן בעיניים עצומות, ובהמשך, תירשם פעילות מוחית במהלך משימה קוגניטיבית. לצורך השוואה, תיערך סדרת הקלטות דומות לפני המשימה ובעקבותיה. בנוסף, מבחן מקביל יוחל על קבוצה של 10 נבדקי ביקורת תואמים שיישארו על כדור הארץ. ניתוח נתוני קבוצת הביקורת יאפשר לאמוד את השונות הטבעית במדדים הקוגניטיביים והעצביים השונים שיופקו. ניתוח הנתונים שייאספו יכלול מגוון רחב של מדדים מוחיים מתקדמים, כגון ניתוח הקשירות ברשתות העצביות. 

מערכת הניסוי של אי. אי. גי-סנס. צילום רועי זמיר

"ישנה חשיבות גבוהה לאפיין את ההבדלים בפעילות המוח בעת שהות ממושכת בחלל" אמר ד"ר אורן שריקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "אנו סקרנים מאוד ביחס לתוצאות הניסוי ובטוחים שאלו יאפשרו לקבל החלטות טובות יותר עבור טיסות חלל בעתיד – תוך שמירה על בריאות האסטרונאוטים". מנכ"ל חברת brain.space, יאיר לוי, הוסיף: "שיתוף הפעולה של חברת אי. אי. ג'י-סנס יחד עם גוף מחקר מוביל כמו אוניברסיטת בן גוריון בנגב בכלל ומעבדת המחקר של ד"ר אורן שריקי בפרט, מהווים דוגמא לפריצת דרך מדעית וטכנולוגית – שגם השמים אינם הגבול עבורן".  

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('464f5f8d-7a7f-47cb-afe4-db88240a740d','/dyncontent/2022/5/4/25537995-20cd-448f-a833-9aa3d85592a4.jpg',14598,'סינימה 522 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('464f5f8d-7a7f-47cb-afe4-db88240a740d','/dyncontent/2022/5/18/217126d8-23f5-44b8-8607-52b9100c22a6.jpg',14630,'קו תאי 522 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה