מחקר חדש: האם נעזור לאדם שאנו מקנאים בו?

$(function(){setImageBanner('ad8cf602-fc60-423c-bb05-ac761a67f825','/dyncontent/2022/6/27/de782219-77bb-4e00-a3af-f42c8c294a32.jpg',14822,'דיזיין 722 אייטם',525,78,false,33969,'Image','');})

קנאה זדונית מתעוררת כלפי אדם שיש לו יתרון יחסי אלינו בהיבט כלשהו ומתבטאת ברצון לצמצם את יתרונו. אולם מחקר שנערך על ידי חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הניב נתונים מפתיעים בנוגע לאופן בו אנשים מעניקים עזרה למושאי קנאתם. ד"ר רונית מונטל רוזנברג: "יש לכך השלכות משמעותיות מבחינת הלמידה והביצועים של העובדים, הצוותים ואף הארגון כולו"

קנאה זדונית מתעוררת לרוב נוכח תפיסת יתרונו של מושא הקנאה כלא מוצדק, ובהתאם לזאת, מתן עזרה למושא הקנאה מוטל בספק. ד"ר רונית מונטל רוזנברג ופרופ' סימון מורן, חוקרות מהמרכז לקבלת החלטות ומהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ביצעו סדרת ניסויים הנוגעים למתן עזרה לאדם המעורר קנאה זדונית, ובפרט בחנו את האופן שבו המקנא בוחר לעזור לאדם בו הוא מקנא.  

במסגרת ניסויים אלו, שכללו הן תרחישים היפותטיים והן בחירות אמיתיות בזמן ביצוע משימות בצוות, הנבדקים הוקצו מקרית לתנאי של קנאה זדונית או לתנאי ביקורת. בתנאי הקנאה הזדונית, הנבדקים קיבלו מידע על חבר צוות שנהנה מיתרון לא מוצדק כלשהו (לדוגמא, הוא זכה בתגמול גבוה בשל מזל, או קודם במקום העבודה עקב קשריו המשפחתיים עם המנכ"ל). בתנאי הביקורת הם קיבלו מידע על חבר צוות שאין לו יתרון יחסי עליהם או שיש לו יתרון מוצדק (לדוגמא, קיבל תגמול גבוה בשל ביצועים ו/או מאמצים). לאחר מכן, נאמר להם כי חבר הצוות מבקש את עזרתם בהתמודדות עם בעיה בה נתקל והם התבקשו להחליט אם הם מוכנים לסייע לו ואם כן, לבחור איזה סוג עזרה לתת לו: האם לתת לו את הפתרון לבעיה יחד עם מתן הסבר לאופן בו ניתן לפתור בעיות כאלה (עזרה אוטונומית) או לתת לו את הפתרון לבעיה בלבד, ללא הסבר (עזרה תלויה). 

צילום אילוסטרציה Shutterstock   

המחקר הניב תוצאות מפתיעות: הנבדקים בתנאי הקנאה הזדונית על פי רוב הביעו הסכמה לעזור למושא הקנאה, אך בבחירת אופי העזרה, העדיפו לתת עזרה תלותית (את הפתרון בלבד) ולא עזרה אוטונומית (הסבר לגבי אופן הפתרון, שתאפשר לו לפתור בעיות דומות באופן עצמאי בהמשך). זו מתהווה כפגיעה מוסווית: כלפי חוץ מדובר במתן עזרה, אך למעשה מדובר בסיוע שמותיר את מושא הקנאה במצב תלותי ולא מאפשרת לו להיות עצמאי בעתיד בפתרון בעיות דומות. 

ממצא נוסף במסגרת המחקר הינו החשיבות הרבה לאופן שבו המקנא תופס את היתרון של האדם בו הוא מקנא. במידה והיתרון היחסי של האחר (קידום, קבלת תגמול, וכדומה) נתפס כיתרון מוצדק ("מגיע לו/ה" "משהו שהוא/היא קיבל/ה בזכות ולא בחסד"), מתעוררות פחות כוונות זדוניות לפגוע במושא הקנאה ולכן המקנא יטה יותר להעניק עזרה "אוטונומית". 

ד"ר רונית מונטל רוזנברג מצוות המחקר פירטה על חשיבותו ואמרה:  "מתן פחות עזרה אוטונומית (חכה) ויותר עזרה תלותית (דג) בארגונים, משמעה מתן פתרונות מיידיים במקום פיתוח יכולות העובדים לטווח הארוך. יש לכך השלכות משמעותיות מבחינת הלמידה והביצועים של העובדים, הצוותים ואף הארגון כולו בטווח הארוך. העובדה שהעובדים הבולטים לטובה שהארגון הכי חפץ ביקרם ובהתפתחותם, הם גם אלו שבסבירות הגבוהה ביותר יהפכו למושאי קנאה, הופכת את הבעיה למהותית עוד יותר".

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. צילום ארכיון באר שבע נט

פרופ' סימון מורן מצוות המחקר הוסיפה:  "מנהלים/ות שמעצבים/ות מערכות תיגמול תחרותיות (פרסי עובד מצטיין וכדומה) עלולים שלא להיות מספיק מודעים להשלכות השליליות הסמויות המתלוות לכך. הממצאים שלנו אודות החשיבות של תפיסת היתרון היחסי כיתרון לגיטימי, מציעים שבעת עיצוב מערכות תיגמול תחרותיות, יש חשיבות עליונה לשקיפות ולהוגנות הנתפסת של הקריטריונים".

 

מאמר בנושא פורסם בכתב העת:  Journal of Personality and Social Psychology. המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע (מענק מספר 1355/15) והיה חלק מעבודת הדוקטורט של רונית מונטל-רוזנברג (שקיבלה מימון מקרן קרייטמן), בהנחיית פרופ' סימון מורן. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('7a74bf46-c4c0-433c-8f70-a4223d3fa606','/dyncontent/2022/6/22/2fff39e7-059a-4bb4-9681-550c4b075940.gif',14806,'סמי 722 אייטם ת',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה