כיצד תוכלו להשפיע על התפתחות ילדיכם בעלי הפרעת קשב וריכוז?

$(function(){setImageBanner('b62e03a8-7a6e-4b20-bd15-8aed40094476','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,false,33969);})

חוקרות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב עקבו במשך 18 שנה אחר ילדים בעלי סיכון משפחתי להפרעת קשב וריכוז (ADHD), במחקרן נמצא שסביבה ביתית מעשירה השפיעה על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים בצורה משמעותית. פרופ' אנדראה ברגר: "במחקר הצלחנו להראות עדות מחקרית התומכת בחשיבות הגדולה של הסביבה הביתית המוקדמת"

מעקב שביצעו חוקרות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב במשך 18 שנה אחר הורים עם תסמיני ADHD וילדיהם, מגיל לידה ועד גיל ההתבגרות, מצא שישנה חשיבות גבוהה במיוחד לסביבה ביתית מעשירה כמו ספרים ומשחקים. נראה שילדים אלה, הנמצאים בסיכון משפחתי לפתח הפרעת קשב וריכוז, עשויים להיות רגישים יותר לסביבה הביתית שלהם, בהשוואה לילדים שאינם נמצאים בסיכון משפחתי. 

"יש מעט מאוד מחקרים המצליחים לנבא הפרעות קשב וריכוז על פני רצף של כל כך הרבה שנים, מהילדות המוקדמת ועד ההתבגרות", מסבירה פרופ' אנדראה ברגר, "במחקר הזה, הצלחנו להראות עדות מחקרית התומכת בחשיבות הגדולה של הסביבה הביתית המוקדמת".

פרופ' אנדראה ברגר. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

כ-99 בנים שנולדו בבית החולים סורוקה בבאר שבע והוריהם, נחקרו במשך 18 שנה במטרה למצוא את הקשר בין גורמי סיכון מוקדמים להפרעות קשב וריכוז. הדוקטורנטית צליל אינציגר, מהמעבדה של פרופ' אנדראה ברגר, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדקה נתונים על רצף זמן החל מטיב הסביבה הביתית בילדות המוקדמת , דרך התפתחות של ליקויים קוגניטיביים האופייניים ב-ADHD ועד להתפתחות תסמיני ההפרעה.

הממצאים הצביעו על כך שבקרב ילדים בעלי סיכון משפחתי נמוך ל-ADHD, לא היה קשר בין מידת ההעשרה של הסביבה הביתית בגירויים קוגנטיביים בילדות המוקדמת, לבין התפקוד הקוגניטיבי שלהם בגיל 7. לעומת זאת, בקרב ילדים בעלי סיכון משפחתי גבוה להפרעה, הייתה חשיבות רבה לסביבה הביתית: בסביבה ביתית לא מיטבית, הילדים הראו תפקודים קוגניטיביים נמוכים, ובתנאי סביבה מיטבית ותומכת, הם הראו תפקודים קוגניטיביים טובים מאוד ואפילו ביצעו משימות טוב יותר מילדים שאינם בסיכון.

צילום אילוסטרציה Shutterstock

ההיבט המשמעותי בסביבה הביתית שנמצא כקשור להתפתחות הקוגניטיבית של הילדים, היה קיומם של גירויים מתאימים להתפתחות הילד כגון ספרים ומשחקים מתאימים וכן, המעורבות של ההורה בעידוד הילד להשתתף בפעילויות מעשירות. "העשרה אינה באה לידי ביטוי רק בעצם קיומם של ספרים ומשחקים, אלא גם בפעולה מכוונת של ההורים על ידי קריאה משותפת של ספרים או הרכבה משותפת של פאזלים", אמרה צליל אינציגר, "ייתכן שילדים בסיכון זקוקים יותר לתיווך מצד ההורה על מנת לעסוק בפעילויות שדורשות טווח קשב רחב יותר וסבלנות".

תפקוד קוגניטיבי גבוה בגיל 7, ניבא פחות תסמינים של ADHD  בגיל ההתבגרות. מכאן עולה שילדים בעלי סיכון משפחתי ל-ADHD היו רגישים יותר להשפעות הסביבה הביתית, לרע אבל גם לטוב, ושהורים עם תסמיני ADHD המצליחים לייצר סביבה ביתית מיטבית עבור ילדיהם, יכולים להקטין בכך את הסיכון שלהם לפתח את ההפרעה.

"התפקיד המגן של סביבה ביתית חיובית, תומכת ועשירה מבחינה קוגניטיבית, ידוע ומוכר", אומרת פרופ' אנדראה ברגר, "סביבה כזו חשובה לכל הילדים, אך עשויה להיות חשובה במיוחד לילדים בסיכון משפחתי להפרעות קשב וריכוז שכן, היא עשויה להיות קשורה לתפקוד טוב יותר ברמה הקוגניטיבית, ולנבא פחות תסמיני ADHD בעתיד", סיכמה.

קבוצת המחקר כללה את: פרופ' ג'ודי אורבך, פרופ' אנדראה ברגר, פרופ' נעמה עצבה פוריה וד"ר רבקה לנדאו, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר שושנה ארבל וד"ר מיכאל קרפלוס מהמרכז הרפואי סורוקה. המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם הקרן הישראלית למדע (ISF).

צליל אינציגר. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('370facad-c658-476c-951b-ad6caae4b566','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה