יום המורה הבינלאומי: המורות הבאר שבעיות משתפות

$(function(){setImageBanner('d4de79cd-7a4b-4391-83da-68087da51729','/dyncontent/2021/11/30/f3db6c97-48e5-4e0c-9cbb-c844ac948e03.jpg',13847,'',525,78,false,33969);})

היום, 5 באוקטובר, אנו מציינים את יום המורה הבינלאומי וזו הזדמנות לעשות כבוד למורות ולמורים של באר שבע שמשקיעים בחינוך הדור הצעיר! שמענו מהמורות הבאר שבעיות על הימים שלהן כתלמידות ועל האהבה לעשייה החינוכית

שוש תורג'מן, מורה לחינוך גופני ורכזת מעורבות חברתית במקיף אמית

מה הוביל אותך להיות מורה ולהיכנס לעולם החינוך?

"מגיל קטן עבדתי בצהרונים וקייטנות, הייתי בחוגים של מחול וספורט ואחרי התיכון למדתי חינוך גופני במשך שלוש שנים ואז החלטתי לחזור ללמד בתיכון בו למדתי. מגיל 21 אני מורה עד היום, כבר 42 שנים. אני מגיעה לבית הספר בשבע בבוקר בכל יום, מתחברת לתלמידים ומובילה אותם בתחום המעורבות החברתית וההתנדבות בבאר שבע".

מה הזיכרון הטוב ביותר שלך מבית הספר כתלמידה?

"הזיכרון שלי זה המורים, הפכתי להיות מורה יחד עם המורים שלימדו אותי בתיכון. יש לי תלמידים שהיו תלמידים במקיף והיום הם מנהלים בתי ספר או מלמדים בו... המורה שהשפיע עליי כתלמידה הוא מר מיכאל בנסון ואילו כמורה במקיף מי שהשפיעה עליי ועיצבה אותי זו המנהלת ד"ר רותי פרנקל".

מה היה המקצוע האהוב עלייך ולמה?

"אני אהבתי חינוך גופני ומחול, רקדתי באוניברסיטה מגיל 12 ואהבתי את זה. אני זוכרת שאמא שלי אמרה לי שזה לא מקצוע אבל הוכחתי לה אחר כך שזהכן, הפכתי את האהבה לקריירה. אני נותנת את נשמתי לבית הספר באהבה גדולה".

איך היית מתארת את עצמך כמורה? מה חשוב לך להעביר לתלמידייך?

"התחום החזק שלי זה נתינה, לראות את האחר ואת זה שלידך. הנתינה זה הקבלה וזה מה שאני מעבירה לתלמידים שלי".

ביום המורה הבינלאומי- מה תרצי לאחל לכל עמיתייך המורות והמורים בבאר שבע? ומה תאחלי לתלמידים?

"אני אאחל להם שכל הזמן ראיית האחר תעמוד לנגד עיניהם- גם למורים ולרכזי המעורבות החברתית וגם לתלמידים שלי. שתמיד נהיה בצד הנותן, נתרום ונעזור לאחר".

שוש תורג'מן, צילום פרטי

שרונה טל, מחנכת ורכזת חינוך גופני במקיף רבין

מה הוביל אותך להיות מורה ולהיכנס לעולם החינוך?

"מה שהוביל אותי להיות מורה זאת האמונה שלהיות מורה זה לדעת שאף פעם לא תוכל להגיע אל הארץ המובטחת. אתה עומד על הר נבו, משלח את העם. חלקו רואה אותך כדמות לחיקוי, חלקו כועס עליך, חלקו פוחד ממך וחלקו מעריץ אותך. אתה עומד על פסגת ההר ויודע שעם הזמן יהפכו התלמידים שלך למורים בעצמם, הם יצמיחו תובנות חדשות, ויסללו דרכים למחוזות חדשים. זה המקום שהבנתי ששם  אוכל להשאיר חותם לעולם ואם אצליח לעזור ולתת מעט לכל אחד ,לכוון , לעזור ולחלוק מכישוריי זכיתי. עם השנים הבנתי שלהיות בחברת ילדים ונוער זו הנוסחה להישאר עדכניים וצעירים".

מה הזיכרון הטוב ביותר שלך מבית הספר כתלמידה?

"כתלמידה אהבתי מאוד לייצג את ביהס ולהשתתף בתחרויות ספורט בעיקר בריצה. הייתי משצית ומאוד נהנתי להדריך את השכבות הצעירות ממני, אני זוכרת לטובה את המורים ואת החברים הטובים שעם חלקם אני בקשר עד היום".

מה היה המקצוע האהוב עלייך ולמה?

"המקצוע שהגברתי ואהבתי היה ביולוגיה, מקצוע שעוסק בהרכבו של עולם החי והצומח. אהבתי ללמוד על תפקוד מערכת האיברים ועל רצפי ה DNA שמסייעים בהבנה של המגוון הגנטי של האוכלוסיה. בעיקר אהבתי את שיעורי המעבדה הניסויים, הניתוחים ובעיקר מהיציאות לשטח. עשיתי עבודת ביוטופ על תנשמות, נסעתי לרמת הגולן ולילות תצפתתי... בנוסף הייתי במגמת ספורט עסקתי בתחום הכדורעף עם המורה אבי סבן ובתחום הריצה עם המורה אתי פינטו-  מורים לחיים".

איך היית מתארת את עצמך כמורה? מה חשוב לך להעביר לתלמידייך?

"אני מכלול של דברים כמורה. אני תמיד אומרת שאני פסיפס של המון תלמידים, להיות מורה זו משימה לא פשוטה. הקשיים, הנשיאה באחריות, המחשבה על דור ההמשך, ההתמודדות המתמדת עם מערכת מסורבלת, ההסתגלות לחילופי התלמידים, הפרידה מבוגרים שטיפחת- כל אלה מייצרים תערובת של סיפוק, תסכול, שמחה ועצב וזאת בעצם אני. חשוב לי להעביר לתלמידיי שלהיות אדם זה הדבר הכי חשוב, זה ערך עליון. להיות אדם טוב זה כבר שדרוג, לדעת לקבל את האחר השונה למרות הקושי והאינטנסיביות של הדור הזה. שישארו אנשים פשוטים ואוהבי אדם כי זה המתכון לחברה בריאה וחזקה".

ביום המורה הבינלאומי- מה תרצי לאחל לכל עמיתייך המורות והמורים בבאר שבע? ומה תאחלי לתלמידים?

"אני מאחלת לכל חבריי המורים שנזכור תמיד את התפקיד החשוב שלנו, אנחנו מחנכי הדור הזה. להיות מורה זה להיות הורה במשפחה גדולה, יש לנו הרבה ילדים שעליהם אנחנו אחראים. לכל אחד תכונותיו הייחודיות, לכל אחד צרכים משלו. האחד צריך רכות, השני קשיחות, האחד צריך קשב, האחר זקוק לחופש, האחד מצפה שייקחו אותו ביד, האחר מסתפק בגירוי ומרחב, האחד מתעודד ממבט, האחר צריך טפיחה על השכם. להיות מורה זה להיות הורה, וזה לא פשוט.ולכן אני מאחלת לכל המורים בארץ שנאמץ את הדברים הללו ונדאג שהדור שלנו יצמיח דור יותר טוב מקודמו ושהתלמידים שלנו יפרחו אבל שתמיד ישארו אנשים מאושרים".

 שרונה טל, צילום פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('63c26e05-5288-406c-8bd9-dd860ef0b7c0','/dyncontent/2021/11/22/0b8b1767-b862-40eb-a4e9-65378ace5c0b.gif',13779,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה