חוקרים וחוקרות מצטיינים מאוניברסיטת בן גוריון זכו בפרס קריל מטעם קרן וולף

$(function(){setImageBanner('57eae4fc-6fa4-4295-b637-baab183ea43f','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,false,33969);})

בטקס חגיגי קיבלו ארבעה חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה פרס בשווי 10,000 דולר כאות הצטיינות על מחקרם המדעי. ד"ר ברבן יהושע וד"ר רוזנטל בנימין קיבלו את הפרס לשנת 2021 וד"ר מירב זהבי וד"ר עידן הוד קיבלו את הפרס לשנת 2020

בימים האחרונים התקיים טקס הענקת פרסי קריל השנתי, מטעם קרן וולף, המוענק מאז שנת 2005 ל-10 חוקרים וחוקרות מהאקדמיה הישראלית המובילים במחקרם המדעי. הפרס, בשווי 10,000 דולר, מיועד לחוקרים וחוקרות מובילים אשר הבחירה בהם נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות, נושא המחקר וחשיבותו.

 צילום: דודי סאלם

השנה, קיבלו את הפרס לשנת 2021 שני חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב:

ד"ר בנימין רוזנטל מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע"ש שרגא סגל הפקולטה למדעי הבריאות עבור הישגיו פורצי הדרך בחקר אימונולוגיה השוואתית והשתלת תאי גזע.

מחקרו של ד"ר רוזנטל עוסקת בקבלת רקמות והשתלת תאי גזע בעזרת מודלים של בעלי חיים ייחודיים ומה שאנחנו לומדים מהם מתרגמים למחקר רפואי. המעבדה של ד"ר רוזנטל לומדת את התהליכים הבסיסיים של מערכת החיסון המולדת בקבלת ודחיית רקמות. בין המחקרים פורצי הדרך במעבדתו של ד"ר רוזנטל: מחקר העוסק בשינוי תגובות של מערכת החיסון בהשתלת תאי הגזע של מערכת הדם hematopoietic, בעיקר בהשתלת מח עצם. כמו כן מחקר העוסק בהבנת "נקודת השבר" של מערכת החיסון בין מתן אפשרות של חידוש הרקמה לתגובה דלקתית אשר מביאה להרס הרקמה וכן מחקר ייחודי נוסף המשתמש בידע שלנו בהשתלות תאי גזע בחיות ימיות, בשביל לבודד ולהשתיל תאי גזע באלמוגים.

לאחר הטקס סיפר ד"ר רוזנטל כי "היה מרגש מאוד לקבל את הפרס. רוצה להודות לתמיכה הגדולה שאני מקבל מהמשפחה ומהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ולכל אנשי הצוות במעבדה על הרעיונות המעולים ושיתוף הפעולה. אני עובד המון גם במרכז תאי הגזע ומתקיימים שם שיתופי פעולה יוצאים דופן ברמה המקצועית והמחקרית".

 צילום: דודי סאלם

ד"ר ברבן יהושע מהמחלקה לכימיה אשר זכה בפרס בזכות הישגיו פורצי הדרך בחקר ספקטרוסקופיה של מולקולות ריאקטיביות. תוצרי ביניים ריאקטיביים הינם בעלי חשיבות מרכזית בכימיה, אולם קשה ביותר לחקור אותם. לרדיקלים במיוחד ישנה חשיבות מהותית להבנה יסודית של כימיה ופיזיקה, שכן המבנה האלקטרוני שלהם, מאתגר את ההנחות הבסיסיות ביותר שלנו לגבי התנהגות מולקולרית קוונטית. מטרת המחקר של ד"ר ברבן היא לפתח טכניקות, בעיקר ספקטרוסקופיות, לאפיון צורונים אקזוטיים אלה בסביבות האנרגטיות ביותר האופייניות להם. במעבדה מתכננים ובונים ריאקטורים על מנת לייצר צורונים ריקאטיביים ולנטר אותם במהלך תגובותיהם הכימיות, תוך שילוב של טכניקות אופטיות ולייזרים ברזולוציות גבוהות בספקטרום אורכי גל נרחב עם שיטות זיהוי רגישות ומורכבות. גישות אלו יאפשרו השגת מידע מסוג חדש, כמו בידוד של קינטיקה של שלבים אלמנטריים ברשתות תגובות מורכבות, או אפיון של ספקטרא ויברוני החושף את הצימוד בין דרגות חופש אלקטרוניות וגרעיניות במערכות מולקולריות לא-אדיאבטיות.

עם קבלת הזכייה סיפר ד"ר יהושע כי "זה מרגש להיות מוערך בעבור עבודת המחקר שלך. אני רוצה בעיקר להודות לכל מי שסייע בדרך- לחוקרים, צוות המעבדה, במחלקה ובפקולטה, המשפחה ולאוניברסיטת בן-גוריון בנגב".  

 צילום: דודי סאלם

לצד שני הזוכים לשנת 2021, קיבלו גם הזוכים לשנת 2020 את הפרס בעקבות דחיית הטקס אשתקד בעקבות הקורונה. זוכי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לשנת 2021 מטעם האוניברסיטה הם ד"ר מירב זהבי מהמחלקה למדעי המחשב אשר זכתה בפרס עבור הישגיה של בחקר הסיבוכיות של בעיות שונות בתורת הגרפים. עם קבלת הפרס אמרה ד"ר זהבי כי "הפרס מהווה תמריץ עבורי ועבור קבוצת המחקר שלי לשאוף למצויינות ולביסוס אנליזה פרמטרית כפרדיגמת מחקר מרכזית. לזכייה שלי שותפים משפחתי היקרה, הקולגות המצויינים שלי, וכמובן המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב".

כמו כן, זכה בפרס לשנת 2020 ד"ר עידן הוד מהמחלקה לכימיה שזכה בפרס עבור פיתוח חומרים מוליכי חשמל חדשניים מסוג מסגרות מתכת-אורגניות, וניצולם ללכידה ואחסון של אנרגית שמש, לציפוי אלקטרודות, ולזירוז תגובות כימיות.

פרסי קריל ניתנים לחוקרים צעירים ומבטיחים אשר הוכיחו הצטיינות במחקר המדעי. מאז שנת 2005, מידי שנה, מוענקים בישראל כ- 10 פרסים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה. הזוכים נבחרים על ידי ועדת שיפוט מטעם קרן וולף מתוך רשימה ארוכה של חוקרות וחוקרים מצטיינים שהוגשו על ידי האוניברסיטאות בישראל. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות, נושא המחקר וחשיבותו. עד כה הוענק הפרס ל-141 חוקרות וחוקרים. המועמדים והמועמדות, חברי סגל בדרגת מרצה או מרצה בכיר, שעדיין לא קיבלו קביעות, מוגשים לוועדות השיפוט ע"י אוניברסיטאות המחקר בארץ. מועמדים ומועמדות שהמוסד מאמין ורואה בהם כחוקרים המבטיחים הבאים. הפרס נחשב כפרס וולף לחוקרים צעירים ומכאן יוקרתו והוא מהווה שלב משמעותי במסלול התפתחות האקדמי.

הפרסים ממומנים מעזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר (1912-2007) יליד גרמניה שהיגר עם רעייתו לדרום אמריקה ב-1938 והקים שם מפעל טקסטיל. קריל היה פעיל בקהילת יהודים יוצאי גרמניה ותומך נלהב במדינת ישראל.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('f1a39756-3282-4a90-a3f1-8a1ec74f39e0','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה