חוקרים בבן גוריון הגיעו לפריצת דרך מהפכנית בחקר מחלת הסרטן (כל הפרטים)

$(function(){setImageBanner('f8cc054b-16e3-406c-adf8-0adfeb985c55','/dyncontent/2024/2/25/118697bc-bc07-4544-b787-e56ef91200e1.jpg',17546,'סינפונייטה 0324 אייטם',525,78,false,33969,'Image','');})

צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתח טכנולוגיה פורצת דרך הכוללת בדיקה חדשה ומהפכנית, שעתידה לנבא את תגובתם של חולי סרטן באימונותרפיה באחוזי דיוק גבוהים יותר מטכנולוגיות קיימות. תוצאות המחקר פורסמו במגזין היוקרתי ״Science Advances״

תמונה לא נבחרהצוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתח טכנולוגיה פורצת דרך המצליחה לנבא את תגובתם של חולי סרטן לטיפול במעכבי נקודות בקרה חיסוניות מסוג Anti-PD1, באחוזי דיוק גבוהים יותר מטכנולוגיות קיימות. המחקר התבצע, בהובלתו של הדוקטורנט בר קאופמן, סטודנט בתוכנית MD-PhD, ואורלי אברמוב, סטודנטית לתואר שני, בהנחייתם של פרופ׳ אנג׳ל פורגדור ופרופ׳ משה אלקבץ מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף פעולה עם בתי החולים סורוקה וברזילי.

חברת הטכנולוגיה OncoHost, המתמחה בדיאגנוסטיקה טכנולוגית בתחום האונקולוגי, החליטה להשקיע במחקר וחתמה על הסכם שותפות מול חברת BGNegev, חברת היישום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת ההסכם Oncohst תשקיע במימון המחקר ותהיה שותפה בזכויות של ממצאיו, הפיתוחים שיצאו בזכותו והפטנטים שיירשמו במסגרתו.

גידולי סרטן מסוגים שונים מתבטאים ביצור עודף חלבונים מסוג PDL1  ו-PDL2, המתחברים לקולטן התאי PD1 שנמצא על תאי מערכת החיסון השונים. האינטראקציה בין החלבונים לקולטן התאי גורמת לעיכוב מערכת החיסון בסביבת הגידול הסרטני ובכך מאפשרת את גידולו. הטיפול בנקודות בקרה חיסוניות למעשה, חוסם את הקישור בין החלבונים לקולטן, ובכך גובר על העיכוב שנוצר במערכת החיסון. כתוצאה מכך אצל חולי סרטן מסוימים, הטיפול גורם לנסיגה חלקית או מלאה של הגידול הסרטני. עד היום, לא נמצאה דרך שיכלה לנבא בצורה טובה לאילו מחולי הסרטן הטיפול יגרום לנסיגה של הגידול.

הטכנולוגיה שפותחה ע"י החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מתבססת על חיישנים ביולוגים אשר מבטאים PD1  בדומה לתאי מערכת החיסון, ויכולים למדוד את יכולת הקישור של החלבונים המעכבים את תאי הגידול לקולטן על החיישנים. המחקר בדק דגימות של 42 חולי סרטן, וגילה כי מדידת יכולת הקישור של החלבונים מהווה מדד מנבא חיובי לנסיגת הגידול כתוצאה מטיפול לטיפול במעכבי נקודות בקרה.

פיתוח הבדיקה לחיזוי הצלחת הטיפול האומונתרפי מהווה פריצת דרך, בזכות היכולת שלו לפתח חיישנים שיוכלו למדוד את יכולת הקישור של חלבונים רבים המהווים מטרה למגוון תרופות בטיפול בסרטן. המשמעות המיידית היא שהרופאים יוכלו לדעת מראש אילו מהמטופלים עתידים להגיב לטיפול ב-Anti-PD1  ובעתיד גם עבור טיפולים נוספים, ובכך למנוע טיפול לא יעיל ותופעות לוואי ממטופלים שלא יגיבו לטיפול. בעתיד, טכנולוגיה זו תתרחב לטיפולים נוספים ובכך תוכל לשמש להתאמת טיפולים מותאמים אישית במעכבי נקודות בקרה.

"אחד מהישגי טכנולוגיה חדשה זו הוא היכולת לבדוק בבת אחת כמות גדולה של המטופלים ללא צורך בחומר ביולוגי טרי, דבר שמקל על הרופאים לזהות מגיבים פוטנציאלים, אפילו עבור מטופלים עם סוגי סרטן שטרם אושר להם טיפול ב-Anti-PD1." מדגיש פרופ' פורגדור. "לסיכום, טכנולוגיית זו צפויה להיות משנה משחק בעולם האבחון לטיפול בסרטן", הצהיר פרופ' אלקבץ, "היא תאפשר חיזוי מדויק של תגובת המטופל לטיפולים במעכבי נקודות בקרה, יש לה פוטנציאל לשפר את החיים של חולי סרטן על ידי זיהוי אפשרויות טיפול יעילות בהתאמה אישית".

פרופ' אנג'ל פרוגדור. קרדיט - דני מכליס

פרופ' משה אלקבץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('2977d05b-bd3c-4468-9272-8b68b81748a0','/dyncontent/2024/2/25/118697bc-bc07-4544-b787-e56ef91200e1.jpg',17546,'סינפונייטה 0324 אייטם',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה