הסטודנטים שמצאו פתרון למבוי הסתום במערכות הביוב

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('b396068b-4b8a-4a44-ae91-18f753019cd4','/dyncontent/2021/5/11/44c40cef-d603-4106-8140-96db18deca87.jpg',12818,'',525,78,true,33969);},7],[function() {setImageBanner('b396068b-4b8a-4a44-ae91-18f753019cd4','/dyncontent/2021/5/9/bfe9973b-df9c-40f2-ab16-45d94277e961.jpg',12336,'',525,78,true,33969);},7]]);})

קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הגיעו לפריצת דרך בנוגע לבעיית הסתימות בקווי הביוב הנגרמים כתוצאה מהשלכת מגבונים לאסלה. הם ייצגו את ישראל בתחרות בינלאומית יוקרתית עם פריצת הדרך אליה הגיעו בשיא תקופת הקורונה

מידי שנה נזרקים בישראל מעל ל-3.5 מיליארד מגבונים ובתקופת הקורונה מספר זה נמצא במגמת עלייה משמעותית. המגבונים הפכו לחלק מחייהם של הישראלים בשנה החולפת וחלקם הגדול מושלכים לשירותים במקום לפח האשפה. כתוצאה מהשלכת המגבונים, נוצרות סתימות בקווי הביוב ונפגעות תשתיות מכוני טיהור השפכים בשל הצפות הביוב. בנוסף לפגיעה הסביבתית והבריאותית, ישנה פגיעה כלכלית לא קטנה: ארגון השפד"ן, האחראי על טיהור השפכים של גוש דן בישראל, נאלץ להשקיע מידי שנה מעל ל-12 מיליון שקלים בתיקון הנזקים הנגרמים ממגבונים שהושלכו לביוב.

מי שמצאו פתרון לבעיה הם סטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהחליטו למצוא דרך יעילה לפירוק המגבונים בביוב - הנדסה גנטית של חיידקי הביוב כך שיוכלו לעכל ולשבור את סיבי המגבון ולגרום לפירוקם. במילים פשוטות יותר: הסטודנטים לקחו חיידק והעניקו לו יכולת ביולוגית שאיננה קיימת אצלו - היכולת לפרק חומרים. כך, ברגע שמגבון מגיע לצנרות הביוב הוא יוכל להתפרק לחומריו הטבעיים ולהתכלות בצורה טבעית וידידותית לסביבה.

צילום באדיבות הסטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

"היינו צריכים להמציא את עצמנו מחדש כל פעם בתקופה הזו. התחלנו לעשות ניסויים, בום, סגר", מספר קפטן הקבוצה, עומר קרישנר, "הפגישות עברו לזום, היינו צריכים להתעדכן כל פעם האם מותר להגיע לאוניברסיטה או לא ובמקביל להמשיך לקדם את הפרויקט בטירוף כדי שנוכל להגיע לגמר התחרות כמו שחלמנו".

קבוצת הסטודנטים, WIPEOUT, תציג את הפיתוח שלה בחודש נובמבר בגמר התחרות iGEM. התחרות הבינלאומית בביולוגיה סינטתית נחשבת כיום לאחת מהחשובות והיוקרתיות ביותר בזירה המדעית העולמית ויתמודדו בה השנה מאות נבחרות מהאוניברסיטאות המובילות בעולם. המתמודדים נדרשים לבצע מחקר עצמאי, לגייס את המימון הנדרש ולהציג את התוצאות בגמר.

שבעת הסטודנטים לתואר ראשון מגיעים משלוש פקולטות שונות: מדעי הטבע, הנדסה וניהול. כל אחד מהם עם הידע האקדמי שלו ויחדיו הצליחו הסטודנטים לפצח את הפתרון. עם זאת, העבודה על הפרויקט לא הייתה קלה- משבר הקורונה התחיל בדיוק עם תחילת עבודתם והם נאלצו להתאים את עצמם למציאות המשתנה. לקיים פגישות צוותיות בזום ולהגיע למעבדות תחת מגבלות שהשתנו פעמים רבות.

באיור: שיטת הפצת הפלסמיד וביטויו בחיידקים אחרים באמצעות מערכת העברת הגנים הוריזונטלית (ICE).

"אני מרגיש שלמדתי המון במסגרת העבודה על הפרויקט – למדתי להיות דינאמי, עצמאי, גמיש, מחשבתי וסקרן. חווינו הרבה עליות ומורדות בשנה הזו, היא לא הייתה קלה אבל היא הייתה מאתגרת ומלמדת מאוד. היינו בקשר עם הרבה גורמים באוניברסיטה שעזרו וכיוונו אותנו, זו חוויה מדהימה", מוסיף חבר הקבוצה דורון זיו.

מנחת התוכנית, פרופ' ליטל אלפונטה, מהמחלקה למדעי החיים, מלווה סטודנטים לתחרות ה-iGEM למעלה מחמש שנים. "ההשתתפות בתחרות היא מסורת ארוכת שנים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אולם המקרה השנה הוא מיוחד מאוד בגלל הקורונה. למרות כל הקשיים בדרך הסטודנטים נותרו מאוד מחויבים לפרויקט ואני מלאת הערכה על כך".

 

חברי צוות פרויקט WIPEOUT:

עומר קרישנר, טליה שלר, ניצן נימני, ג'ודית ניסל – מדעי-החיים.

גל דודיאן – פסיכולוגיה-ביולוגיה.

רעות יעקובי – הנדסת ביוטכנולוגיה.

דורון זיו – ניהול מלונאות ותיירות.

צילום באדיבות הסטודנטים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('b56b3e5d-ae6e-40ed-b6ce-b5b36b371361','/dyncontent/2021/5/3/f6e43254-16a0-4b09-a240-ec25942d38e6.jpg',12836,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה