בפעם הראשונה בהיסטוריה נמצאה טביעה פיזית ומקורית של חותם מתקופת הברזל בארץ

$(function(){setImageBanner('694ffb72-560a-41e3-b3f5-f8ae8ba07e9e','/dyncontent/2021/3/29/48ba71e6-250b-4e28-84e5-3021a4146c4b.jpg',12633,'',525,78,false,33969);})

לאחר מחקר סודי ומעמיק נחשף לראשונה כי חותם שנמכר בשוק לפרופסור מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא למעשה הממצא הקדום ביותר של חותם שנתגלה בארץ ישראל. כמו כן, לראשונה בתולדות המחקר ישנה עדות ריאלית לחותם מלכותי שיוצר במידות שונות

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

לפני כחמישים שנה הסתובב בשוק הבדוי בבאר שבע פרופ' יגאל רונן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונתקל בפיסת חומר סגלגלה עם טביעת חותמת ובה דמות של אריה שואג הניצב על ארבעותיו. פרופ' רונן שאל את הסוחר מהיכן הגיעה הבולה אולם המוכר לא ידע להשיב והסכים למכור אותה תמורת עשרה שקלים ישנים בלבד.

באופן מסקרן, שם לב פרופ' רונן כי בולה זו נושאת, מעל האריג השואג ומתחתיו, את המילה "לשמע", והיא דומה בצורה מחשידה לחותם המפורסם ממגידו "לשמע עבד ירבעם". חותם זה פורסם בשנת 1904 ועורר עניין רב בעולם כיוון שזו החותם הגדול והמפואר ביותר מבין החותמות העבריים שנתגלו עד היום.

העובדה כי הבולה נמכרה בשוק עממי ובמחיר זעום העלו באופן מיידי את החשש כי אין מדובר בממצא מקורי ועתיק אולם פרופ' רונן החליט להציגה לחוקרים העוסקים בנושא על מנת לבדוק את מקוריותה. הבדיקות נעשו בצורה קפדנית בשיתוף פעולה של חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכון הגיאולוגי בירושלים ורשות העתיקות. שמות החוקרים שסייעו במחקר: פרופ' אליעזר אורן, פרופ' שמואל אחיטוב, פרופ' אליעזר אורן, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד"ר אבנר אילון וד"ר מירה בר-מטיוס מהמכון הגיאולוגי בירושלים; ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות של מדינת ישראל.

הבדיקות המעבדתיות לימדו כי הבולה נוצרה מקרקע הלקוחה מסביבה בה נחשפים סלעי גיר בסמיכות לבזלות המכילות אוליבין, התואמת לאזורים בגליל התחתון ובעמקי יזרעאל ובית שאן. כמו כן, נמצא כי  הבולה נחתמה על גבי אריג פשתה כשהחומר שלה במצב יבש יחסית ולאחר מכן נצרפה בטמפרטורה של כ-  º750 צלזיוס. לבולה מתאר סגלגל (אובאלי) ומידותיה המקסימליות 23.4 X 19.3 מ"מ. שטח הטביעה כ-20 X 15 מ"מ ועוביה כ-4 מ"מ באזור הטביעה וכ-6 מ"מ בשולים המורמים. הבולה מצופה, בעיקר בצד הטביעה אך גם בשוליה ובגבה ובעיקר בשקעים, בשכבה של פטינה (צימדה) לבנה-אפרפרה. זו הצטברה במהלך הזמן, לאחר גמר יצירתה של הבולה. על פי מכלול נתונים אלו ונתונים רבים נוספים, נמצא כי הבולה אכן אותנטית ומקורית.

יובל גורן | צילום: דני מכליס אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בעקבות הגילוי, הסכימה משפחת רונן למסור את הבולה לרשות המדינה ולהעבירה לתצוגה במוזיאון ישראל.

חשיבות גילוי הבולה עצומה ומשולשת: ראשית, כשם שחותם 'לשמע' הוא כיום החותם הקדום ביותר מבין החותמות המלכותיים העבריים, הבולה היא הקדומה בטביעות החותם ההיסטוריות שהתגלו בארץ-ישראל. שנית,  לראשונה בתולדות המחקר, נחשפה עדות ריאלית לחותם מלכותי שיוצר במידות שונות. שלישית, מדובר בממצא ארכאולוגי ראשוני ויחיד מסוגו מתקופת הברזל בארץ ישראל.

ראוי לציין כי החותם ממגידו כמעט כפול במידותיו מהחותם שחתם את הבולה. ניתן להניח שהחותם שהוטבע בבולה היה למעשה גירסה מוקטנת של חותם מאותה סדרה שהיתה בשימושו של פקיד רם דרג בממלכת ישראל. הבולה החתומה בחותמו של שמע עבד ירבעם שאינו זהה לחותם ממגידו מעידה כי ל'שמע עבד ירבעם' היה יותר מחותם אחד. החותמות שלו לא היו חותמות אישיים, אלא חותמות רשמיים של פקיד בכיר במנהל הממלכתי של ירבעם השני מלך ישראל. בחותמותיו השתמשו הוא ופקידיו לחתימת מסמכים ומשלוחי טובין בשמו.

המאמר יתפרסם בקרוב בכתב העת (למעשה סדרת ספרים עם מאמרים) "ארץ ישראל" בכרך המוקדש לזכרה של האפיגרפית עדה ירדני, ואחר כך באנגלית בכתב העת Israel Exploration Journal.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה