איזה כוח יש ללייק

$(function(){setImageBanner('c5b13bda-117f-4e9f-8615-d11af922b726','/dyncontent/2021/10/12/45ea61b4-6ed6-4170-ab6a-fb352e683fa8.jpg',13581,'',525,78,false,33969);})

בשוק העבודה תמיד מחפשים עובדים, אבל משום מה למרות העובדה הזו, צעירים רבים מוצאים את עצמם בלית ברירה ממשיכים למלצר גם ביום שאחרי התואר. בתחומים מסוימים, כמות המשרות הפתוחות עבור צעירים ללא ניסיון היא מזערית, ויוצרת פרדוקס בלתי אפשרי שמונע מהם לרכוש את הניסיון הנחוץ כדי להתקדם בשוק העבודה. הכירו את קהילת הלינקדאין העוצמתית "כולא_לייק", שכיום כבר מונה מעל 5,000 חברים, ומטרתה לסייע לצעירים שנקלעו למצב, תוך שימוש בכוח האדיר של פרגון הדדי ולחיצה על לחצן ה"לייק"- הכל בהתנדבות.

באדיבות קהילת כולא לייק

הכל התחיל כשפתחתי פרופיל לינקדאין, רשת חברתית עסקית שמוכרת בעיקר לאנשי ההייטק. אפשר לומר, המקבילה של פייסבוק בעולם התעסוקה. במהלך שיטוט אקראי ברשת, במקביל לניסיון להבין איך משתמשים בפלטפורמה המשונה הזו, נתקלתי לראשונה בהאשטאג "כולא_לייק". בפעם הראשונה עברתי הלאה בלי להתייחס יותר מדי, אך ההאשטאג המשיך להופיע שוב ושוב בעשרות פוסטים של מחפשי עבודה, וכך עורר את סקרונתי.

"כולא_לייק הוא הבית של אלו שנקלעו לפרדוקס הג'וניור. צעירים שסיימו את לימודיהם ומחפשים כעת לממש את שאיפותיהם המקצועיות, של אלו שאזרו את האומץ לעשות הסבה מקצועית ועכשיו מחפשים את ההזדמנות התעסוקתית הראשונה שלהם" מספר עדי פורת, מייסד "כולא לייק", משפיען לינקדאין ונווט החלטות. "אנחנו כאן להעלות את המודעות לפרדוקס הגו'ניור ולעזור לכל מי שבתחילת דרכו התעסוקתית, בחינם, ללא תמורה, רק מתוך רצון אמיתי לעזור אחד לשנייה".

מה זה בעצם פרדוקס הג'וניור?

חוסר היכולת להתחיל לצבור ניסיון עבודה במשרות התחלתיות, כשהדרישות למשרות התחלתיות דורשות ניסיון עבודה.

מה הביא אותך ליזום את הפרויקט?

אני גרנד מאסטר בפילוסופיה מעשית, למדתי 12 שנים ופרויקט כולא לייק הוא פרויקט הגמר שלי ביצירת מציאות. הייתי בעבר עורך דין והבנתי שזה לא הכיוון שלי ובסביבות 2009 התחלתי את דרכי בכיוון החדש. כיום אני נווט החלטות, עוזר לאנשים תוהים למצוא את הדרך שלהם ולקבל החלטות מודעות בחיים שלהם בכל תחום.

בתחילת שנת 2020 בסביבות מרץ, שמתי לב שיש הרבה פרסומים של ג'וניורים שמחפשים עבודה בלינקדאין. התחלתי להרגיש שיש פה משהו שונה, כך גיליתי את פרדוקס הג'וניור .כדי להתחיל עבודה כשאין לך ניסיון, נדרש להציג ניסיון, ובעקבות הפרדוקס אין כמעט תקנים.

עדי פורת- מייסד כולא לייק

שמתי לב שיש פה משהו אמיתי, לא אבטלה רגילה, יש פה מגמה. משהו שלא היה קיים לפני 2020, כך הבנתי שבשנים האחרונות ובמיוחד בשנתיים האחרונות נוצרה איזה שהיא סגירה של תקנים ותוכניות הכשרה. שמעתי את זה, אבל לא ראיתי את זה בעיניים.

הפרויקט נוצר כדי למלא פער עצום שנוצר היום, פער שנובע מזה שאנשים יוצאים מגופי ההשכלה הגבוהה וההכשרות, ואין להם את הכלים לשכנע את המעסיקים שיש להם את הניסיון. המעסיקים רוצים יותר ניסיון כי הם רוצים להשקיע פחות זמן בהכשרות, ונוצר פער שגם מעסיקים שכן היו יכולים להשתכנע לקחת מתחילים ללא ניסיון, הם מגיעים ולא באמת מוכנים לשוק. הרף של החברות גבוה מדי. 

איך יצרת את הפרויקט?

בהתחלה עבדתי לבד והשתמשתי בקשרים שלי, אני מאמין שיצר האדם טוב מנעוריו, זה לא משהו שנעשה במכוון. הצעד ראשון היה להעלות פוסטים נוקבים עם ביקורת על המצב, ואנשים התחילו להכיר בפרדוקס. השתמשתי בקשרים שלי כדי לחפש עבודה לאנשים. הפרויקט הזה חינמי, אף אחד לא משלם כסף ואף אחד לא מקבל כסף. החלטנו לאגד את זה כדי שיהיה יותר קל לתקשר עם אנשים, וכך הקמנו קהילה- קהילת "כולא לייק", יצרנו האשטאג עוצמתי וכר פורה להתנדבות אפקטיבית.

מה זה אומר להיות חלק מהקהילה?

הקהילה משמשת כמרחב בטוח ואיכותי לכל מי שרוצה בו. משתפים בה תוכן הקשור לעולם העבודה והג'וניורים, מכירים אחד את השני, משתתפים באירועים ופועלים ביחד למען שינוי משמעותי. באמצעות פעולה קטנה של לייק על פוסט שמופיע בו ההאשטאג העוצמתי של קהילת כולא לייק, חברי הקהילה מפרגנים זה לזה ומקדמים את הפוסטים של חיפושי העבודה, וכך מגדילים את הסיכוי אחד של השני לקבל הצעות עבודה רלוונטיות. 

freepik

הכירו את הבאר שבעים שלוקחים חלק בקהילת כולא_לייק:

מנהל קהילה- רומן ראש

פגשנו לריאיון את רומן ראש (28) מבאר שבע, סטודנט שנה ד' להנדסת חשמל במכללת סמי שמעון, ואחד ממנהלי הקהילה של #כולא_לייק. "אנחנו קבוצה של אנשים עם אותה בעיה ואותה מטרה. המטרה שלנו הייתה קודם כל להפנות תשומת לב ומודעות של חברות ומגייסים לתופעת פרדוקס הג'וניור, ולאחר שיכירו בנו ובבעיה, לעשות שינוי" מספר רומן.

רומן ראש- צילום: פרטי

מה זה אומר לנהל קהילה בכולא לייק?

אצלנו בקהילה מתווספים בכל יום כ-100 אנשים, אך הרבה מהם לא יודעים מה זה אומר, וכאן אני נכנס לתמונה- אני מסביר לכל המצטרפים מה עושים בקהילה, איך מתפעלים את הלינקדאין ואיך משתמשים בכלי הזה.

הגעת לפרויקט מתוך מקום של מצוקת עבודה שחווית בעצמך?

אני הגעתי לפרויקט בעקבות המלצה של כמה חברים מהמכללה, המלצה כזו של "על הדרך". הם אמרו לי שכדאי להצטרף לכולא לייק כי זה פרויקט התחלתי שנראה טוב. באותו זמן לא חיפשתי עבודה כי הייתה לי משרה בתחום אחר, אבל היה לי קצת זמן פנוי, אז אמרתי שאכנס לפרויקט ואראה מה זה. ראיתי שצריך עזרה, והבנתי את המטרה של הפרויקט, ובזכות הזמן הפנוי שהיה לי הבנתי שאני יכול לעזור, ונראה לאן נתגלגל.

בשלב מאוחר יותר גם אני חיפשתי עבודה, ואז התחלתי לחוות על בשרי את מה שכל מי שמגיע לפרויקט חווה. אני פתאום רואה שעם כל החשיפה וכל הידע שלי, בתור מישהו שנמצא ממש בתוך הפרויקט, גם לי מאוד קשה בעצמי לעבור את המחסום הזה של "מעבר" לקורות חיים. התחלתי לשלוח ולעשות את אותו תהליך שהסברתי לאנשים כיצד לעשות.

האם אתה רואה שינוי בגישה של המעסיקים מאז שקם הפרויקט?

אני כן חושב שיש יותר מודעות ובעקבות זה אני רואה ורוצה להאמין שהדחיפה שלנו עזרה, כן יש יותר תקנים, אני רואה יותר חברות מנסות לגייס ג'וניורים חסרי ניסיון, גם אם לא מגייסים כמות גדולה נותנים יותר צ'אנס. זה משהו שלא היה בשיא משבר הקורונה לפני שנה.

אתה חושב שצעירים באר שבעים מכירים את הפלטפורמה של הלינקדאין?

לא, הרבה פחות מכירים כאן לעומת מרכז הארץ. אני הגעתי לסוף שנה שלישית, כמעט סוף התואר ואף אחד לא דיבר איתי על הכלי של הלינקדאין. מאוד כאב לי שמדברים על זה במקומות אחרים, קצת צפונה מבאר שבע ממש מודעים לעזרה שהכלי הזה מציע, ואיכשהו כאן שקט. חברה גם מבן גוריון, גם מסמי שמעון וגם מספיר פחות מכירים. כולם אומרים "שמעתי, אפתח לינקדאין בסוף התואר", או שלא יודעים אם זה יעזור להם.

למה כדאי לפתוח פרופיל לינקדאין עוד לפני סוף התואר?

קודם כל לינקדאין הוא כלי מאוד חשוב למי שלא ממש מקושר. הוא מציע כניסה דרך "הדלת" ולא מ"החלון". אני יכול לפתוח דלת וישר לפנות לאנשים. אני יכול להקליד של מגייס של חברה שאני רוצה לעבוד בה, ראש צוות או  אפילו מנכ"ל, לפתוח את הדף ולשלוח לו ישירות. זה משהו שבלי הכלי הזה לא יכולתי לעשות, לא יכולתי להגיע לחשיפה כזאת.

בחיים לא יכולתי לשאול מגייס מה אתם דורשים מסטודנטים או תן לי ביקורת. אתרי אינטרנט של חברות הייטק הם מאוד מרוחקים, באתר יהיה כתוב "תגיש קו"ח ואנחנו נחזור אליך". אני יכול בעזרת הלינקדאין לשאול את המגייסים שעומדים מאחורי האתרים האלו ומקבלים את הקו"ח של ולבקש פידבק.

אני יכול באמצעות הלינקדאין להרחיב את רשת הקשרים שלי וככה להגדיל את כמות החשיפה המשרות שיציעו לי. אני לא חייב להכיר את האנשים האלה, מספיק שאני מקליד שם של חברה מסוימת, אני יכול לקבל את הרשימה של כל העובדים ולהוסיף אותם. בזכות זה אני יכול לראות את התוכן שהם מעלים, ולפעמים יש חברות שמגייסות לפי חבר מביא חבר- זה אקסלוסיבי ללינקדאין. יש לרשת המון יתרונות שמאוד קשה לעקוף אותם לבד בלי הכלי הזה.

עדי מצטרף לדבריו של רומן: "הנקודה המרכזית שרומן דיבר עליה היא הבהילות של פתיחת פרופיל וצבירת קשרים כי אתה כלום בלי קונקשנים. ההקהילה היא ׳בסיס האם׳ של הצעירים ואנו מחמשים אותם בקשרים (וגם בהכשרות ובכלים מתאימים והכל ללא עלות), כי הנטוורקינג אצלנו הוא חוזק ודבר מרכזי ששמים עליו דגש וזו גם לכן שבוגרים מצטרפים אלינו במאות כל שבוע לצד ההנאה העצומה מערבות הדדית ואהבת חינם שעל בסיסה אנו בנויים. מהקהילה הם יוצאים אל הלינקדאין למלחמה על המשרה הראשונה עם הגב החזק של הקהילה כולה".

כותב תוכן- יותם לשנו יער

פגשנו לריאיון את יותם (25), באר שבעי כבר 3 שנים, סטודנט שנה ג' בבן גוריון בתואר לניהול ותקשורת, שמעיד על הדחיפה האדירה שקיבל בזכות הפרויקט. יש שיגידו- סיפור הצלחה בלתי צפוי, בהתחשב בעובדה שהוא לומד תואר "לא נחשב" כפי שאוהבים לומר הסטודנטים בבן גוריון על תארים במדעי הרוח והחברה. "היום אני עובד בתור מנהל תוכן שיווקי ב"bigvu" חברת הייטק שעוזרת לבעלי עסקים ועצמאים לעשות סרטונים בקלות עם אפליקציה לעריכת סרטונים".

יותם לשנו יער- צילום: פרטי

איך הגעת לכולא לייק?

עבדתי בעבודות מזדמנות בכתיבה לקידום אתרים, לאחר מכן הבנתי שהיום בשביל למצוא עבודה לא יזיק שיהיה לינקדאין. פתחתי פרופיל ועבדתי עליו ואז ראיתי שכולא לייק מחפשים כותב תוכן בהתנדבות, וראיתי בזה הזדמנות לא רק להתקדם ולצבור ניסיון, אלא גם לעשות משהו עם משמעות ולפתור את פרדוקס הג'וניור.

אז עבדתי עם עדי ועזרתי לו לנסח את החזון והמטרות כדי שזה יהיה ברור לקהל הקוראים וזה מאוד עזר לי לפתח את הרשת שלי בלינקדאין. הכרתי המון אנשים, בזכות ההאשטג בלינקדאין הצלחתי להגיע להמון אנשים, קיבלתי כל מיני הצעות ומשם התקדמתי למספר עבודות בתחום.

ספר על תהליך חיפוש העבודה מנקודת המבט שלך

בהתחלה שלחתי 50 מיילים ורק מקום אחד ענה לי. בהתחלה חשבתי שזאת סתם שיחת היכרות, רק רציתי לעשות מה שאני אוהב בצורה מקצועית. ושם זה כבר פתח לי את הדרך לעולם השיווק והתוכן והתחלתי לעבוד במחלקת השיווק של אוניברסיטת בן גוריון. כתבתי דברים שיש להם הרבה משמעות, בין אם זה פוסטים, עריכת תוכן לאתר עצמו, כתיבת ניוזטלרים לאלפי סטודנטים. אחרי כמה חודשים בעבודה הזו, בזכות הלינקדאין מצאתי את העבודה האחרונה בחברת ההייטק "bigvu".

מראש כיוונת לעולם ההייטק?

עולם ההייטק הוא יעד של הרבה אנשים שמחפשים עבודה, אני לא ציפיתי להגיע להגיע למשרה בהייטק בשנה השלישית שלי בתואר. לא רק שהתואר שלי לא קשור להייטק כמו תארים אחרים, אנחנו נמצאים בבאר שבע ואינטואיטיבית אנחנו חושבים שאין פה מספיק היצע של משרות הייטק. אפשר להגיד שזה קרה במקרה.

טיפים לאנשים שרוצים להצליח באמצעות הפרויקט והלינקדאין?

לראות הרצאות וסרטונים, לשאול אנשים, לפתח את הקשרים שלך, לעשות "קונקשנים" בלינקדאין (שזה כמו החלפת כרטיסי ביקור). בזכות הלינקדאין אתה לומד איך אנשים מתקדמים במשרות שלהם וזה מאוד פותח אותך, במיוחד לתחום ההייטק ומן הסתם זאת דרך מאוד פרקטית למצוא עבודה כמו שאני מצאתי.

בשנים הראשונות בתואר הייתי אוהב לצחוק על זה שאני מתלבט אם לעבוד ברפאל או הזקן והים כי כביכול אין עבודה בהייטק או תחומים נחשקים כשאתה מגיע מתואר במדעי התואר והחברה. אם תחתרו ותשאלו ותבדקו, אתם תמצאו את המשרה שלכם לא משנה מה אתם לומדים. אני חושב שהאתגר הכי קשה זה לאו דווקא למצוא את משרת העבודה, אלא להבין בכלל מה אתם רוצים לעשות. כשתבינו מה הכיוון שלכם, זה אמנם ייקח זמן, אבל בסוף אתם תגיעו ליעד שלכם.

קישור להצטרפות ל#כולא_לייק: https://www.linkedin.com/groups/9061244/ 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('e45feeb8-4bd6-4830-afe4-f0b163239770','/dyncontent/2021/10/12/45ea61b4-6ed6-4170-ab6a-fb352e683fa8.jpg',13581,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה