לדף הפייסבוק של בני אבן

קיבלתי פידבקים לאחרונה שנאמר בהם שהרבה מהכותבים ועוסקים בתחום לא יורדים לפרטים, לא באמת מסבירים איך עושים את זה. נמאס להם שמדברים על צמיחה אישית, מצוינות או מימוש עצמי מלמעלה, מדברים על.. אבל לא צוללים פנימה. הרבה מהקוראים מדברים על טיפים. תן לנו טיפים איך לעשות את זה.

אני מבין ומקבל את הביקורת הזו. אני מבין את הצורך של קוראים להתחיל תהליך של שינוי כלשהו, לקרוא מאמר, לקבל כלים מעשיים ולרוץ עם זה. נדמה שאם כולם מדברים על זה וזה קל אז תן איזה כלי או שניים ונסתדר...

הרצון לטיפ, לאיזה כלי, מבטא את הכמיהה שלנו לפתור את כל בעיותינו על רגל אחת, בקלות. הדבר דומה מאד לשאיפה שלנו להתעשר, כמה מאתנו מתפללים שאראלה מהפיס תתקשר אלינו? כמה היינו רוצים לפתור את הבעיות הכלכליות שלנו במחי טלפון אחד. הדבר דומה גם לירידה במשקל: אנחנו נתקלים במישהו שירד משמעותית במשקל וישר רצים לבקש ממנו את התפריט. אם זה עזר לו זה בוודאי יעזור גם לנו.

זה לא מקרה שאחוזים בודדים מגיעים לקצה הפירמידה. מעט מאד מהאוכלוסייה מגיעים לממש את עצמם, מעטים מצליחים לרדת במשקל לאורך זמן, מעטים מצליחים לשנות קריירה וכו.

אני חוזר ואומר: כל שינוי משמעותי בחיים, כדי שיצליח, כרוך בתהליך. אי אפשר לוותר עליו. לוותר עליו משמעו לבנות בניין בלי יסודות, להצמיח עץ ללא שורשים ואם בעצים עסקינן הרשו לי לצטט מתהילים א': ".. אשרי האיש... והיה כעץ שתול על  פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול...".

מי שרוצה לרכוש כלים רצוי שיבנה לו קודם ארגז כלים שיהיה ניתן בו להכילם.

משכתבתי את זה ובכל זאת יש מי שמענייו ללמוד על התהליך, אני מזמין אותו להצטרף למסע שבו מצדי אעשה את המאמץ לרדת לעומקם של דברים ואציע הסבר מעמיק על התהליך תוך פירוק של כמה שיותר סיסמאות בדרך.

הסיסמה הראשונה שהייתי רוצה לפרק היא מימוש עצמי! מה זה בכלל מימוש עצמי?

מימוש עצמי הוא מימוש הפוטנציאל שלנו. סיסמה שגורה בפני עצמה. כמה פעמים אמרו לנו שאנו לא מממשים את הפוטנציאל שלנו. הרבה מאלה שאמרו לנו את זה, בעיקר מורים, לא מממשים את הפוטנציאל שלהם!

מימוש הפוטנציאל, הוצאה מהכוח אל הפועל של סך משאבינו, כרוך במספר גורמים שבאים לידי ביטוי בידע שלנו, מיומנויות, יכולות, אישיות וגם הגישה שלנו.

בעוד שמיומנויות וידע הם המרכיב הנלמד, שאפשר לרכוש אותו בפוטנציאל, ליכולות ולאישיות צריך להיות מודע. חשוב לי להסביר, כמו במאמר הראשון, שהטעות הגדולה שלנו היא הדגש שאנו נותנים לעשייה ובאה לידי ביטוי בשאלה מה אני צריך לעשות? ללמוד? במקום לעסוק בשאלה מי אני? איזה טיפוס? מהן התכונות שלי? מיומנויות החותם שלי? מה הם החוזקים? ובכלל המשאבים שלי? אם בבית הספר היו עוזרים לנו לגלות את תעודת הזהות האמתית שלנו, דברים היו נראים אחרת.

כדי להבין טוב יותר את הפוטנציאל ומימושו אני רוצה להשתמש במושגים מעולם העבודה. הדבר דומה מאד למשאב האנושי במקום עבודתו. אחת המחלקות החשובה ביותר בארגון היא מחלקת משאבי אנוש שכוללת גיוס, מיון, הערכה, הדרכה.. שם יש ניסיון של הארגון להתאים בין העובד למקום עבודתו. במיון מועמדים הארגון מוציא הון כדי לעשות את ההתאמה הזו בין המועמד או העובד והמשרה שמתאימה לו. הון נוסף מושקע בהכשרת העובד. חישבו על כמות ההדרכות שעובד עובר במקום העבודה שלו לאורך השנים כדי להיות עובד טוב יותר והשוו אותה לכמות ההדרכות שאנו מוציאים מכספנו על הורות, זוגיות, פיתוח אישי וביון אישי כדי להיות אנשים טובים יותר? מעט מאד. אנחנו משקיעים מעט מאד אנרגיה כדי לפתח את הפוטנציאל שלנו.

דרך אגב, כל השאלות, המרגיזות, מעצבנות ומפחידות ששואלים אותנו בראיון עבודה וקשה לנו לענות עליהן, קשורות למרכיבים השונים בפוטנציאל שמוזכרים למעלה. זה תמיד יתחיל בספר לי על עצמך? שאלה חשובה מאין כמוה. (הזדמנות לספר על כל תעודת הזהות התעסוקתית שלך). ספר על תכונות חיוביות ושליליות שלך? (אישיות). הניסיון התעסוקתי שלך? (מיומנויות).למה שניקח דווקא אותך? (מיומנויות חותם). מה יאמרו המעסיקים הקודמים שלך עליך?(גישה)...על מושגים אלו ועוד נלמד בהמשך.

כמו שכבר רמזתי, מימוש הפוטנציאל מתחיל במודעות. הבנה והפנמה עמוקה של שאלות זהות. שאלות שקל לנו לדלג ולא לעסוק בהן.

המאמר הבא יעסוק בטיפוסי אישיות והתאמה למקצוע.

 

באר שבע נט