יום בחיי אחות בסורוקה: "טפלי בה לפני שאני אשבור לך את הראש"

חבצלת מימון היא אחות מזה 30 שנה, את תחילת דרכה בעולם הרפואה היא עשתה בשירות הלאומי בגיל 18 ומאז החליטה שהיא היא רוצה להישאר במרכז הרפואי סורוקה. חבצלת הפכה לאחות מוסמכת כבר בגיל 21 והגשימה את החלום לעסוק במקצוע שכולו נתינה כאחות במחלקת יולדות, מאז ועד היום היא עובדת בבית החולים סורוקה ומטפלת בעשרות רבות של יולדות מדי יום.

לאחרונה חבצלת כמו עמיתיה למקצוע אינה מרגישה בטוחה ללכת למקום עבודתה. תופעה מכוערת של אלימות כלפי צוותים רפואיים הולכת ותופסת תאוצה, חולים ובני משפחותיהם שאינם שבעי רצון מהטיפול שהם מקבלים מחליטים לקחת את החוק לידיים ובמקום לפנות בדרכים המקובלות, משתמשים באלימות כלפי מי שמנסים לבצע את עבודתם נאמנה במסגרת תנאי לחץ ועומסים.

המקרה של חבצלת אירע במהלך יום עבודה שגרתי, לדבריה: "זה היה יום עבודה רגיל, הגיע אליי זוג שהוא במעקב אצלנו והאישה הייתה כאובה הפנתי אותה לפי הנוהל המקובל למיון יולדות. כאשר היא ובעלה חזרו הם הפכו להיות אחרונים בתור, זה עצבן את הבעל והוא התחיל להראות סימנים של אי שקט. הכנסתי את האישה אליי ופתאום הבעל התפרץ עליי והתחיל לומר שסתם שלחתי אותה למיון יולדות".

באותם רגעים חבצלת מנסה להרגיע את המצב: "הסברתי לו למה שלחתי אותה לשם, שיש לכל דבר סיבה ואז האישה הצטרפה אליו עם תנועות ידיים מאיימות והבעל לפתע אמר לי 'טפלי בה לפני שאני אשבור לך את הראש'. בעקבות כל המקרים שקרו לאחרונה אני מהר יצאתי מהחדר וביקשתי אבטחה, הביאו למקום משטרה וחשבתי שהדברים יירגעו, אבל לא, הוא צעק גם על המשטרה והמשיך להפנות אליי קריאות מאיימות כמו: 'אני היום ירצח אותך את לא תגיעי הביתה'".

איך מרגישים ברגעים קשים כאלה?

"באותם רגעים הרגשתי הכי מאוימת שיש, הרגשתי נורא ואיום בייחוד שגם כשהגיעו למקום לצוותי אבטחה הוא המשיך לאיים זה פשוט לא הפריע לו. אבל כאן המקום לדעתי להודות לצוות בית החולים שפעל במהרה, יאמר לזכות בית החולים שנתנו לי גיבוי מלא".  

האם מקרים כאלה גורמים לך להתחרט על שבחרת במקצוע?

"לא, ממש לא. זה מקצוע של נתינה ואם את מחליטה שאת בוחרת במקצוע של נתינה אין לך חרטות, כי אומנם המקרים האלה מפחידים בייחוד שלאחרונה הם מתגברים, אבל מנגד יש המון מכתבי תודה ויש המון אנשים שמעריכים, מבינים את המצב ומבינים שאת נמצאת שם כדי לעזור להם לא כדי להקשות. יש יולדות שבאות אחרי הלידה עם תינוקות שכבר גדלו כדי להודות וזה מאוד מרגש ומספק".  

מה המסר שאת רוצה להעביר למי שמגיעים לקבל טיפול רפואי?

"המסר שלי בנושא הזה דווקא לא מופנה לאנשים שמגיעים. המסר שלי מופנה לכנסת ישראל, כי זה מתחיל משם וזה יכול להסתיים שם. ברגע שיחמירו בענישה כלפי אנשים שפועלים באלימות ויטילו קנסות כבדים שכל קנס כזה יועבר בסופו של דבר למחלקה בה תקפו, אנשים יתחילו לחשוב פעמיים אם כדאי להם להתפרץ ולאיים בכזאת קלות דעת או להבין שכל אחד עושה את העבודה שלו לפי נהלים ולהישאר סבלניים".

חבצלת סיכמה: אני מאחלת לכל האחים והאחיות, הרופאים, הטכנאים, כל האנשים שעוסקים בעבודת קודש הזאת, שנה טובה, רגועה, ללא אלימות ושנה של עשייה פורייה. וכמובן גם לכל עם ישראל שתהיה שנה טובה ומוצלחת.