השבוע מלאה שנה למאבק התושבים בתוכנית להקמת מגדלי "גרנד קניון", 297 יחידות דיור על שטח החניה החיצונית של הקניון. בשנה האחרונה, הפכה התוכנית למושא מאבק של תושבים רבים, בראשם ד"ר אושרה ספיר. ספיר, נשואה ואמא ל-2, מרצה במכללה האקדמית להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון, ותושבת באר שבע מזה כ-14 שנה. בריאיון עמה, היא מספרת על השנה האחרונה שלוותה בלא מעט עליות ומורדות, אך גם תקווה ואופטימיות רבה.

ד"ר אושרה ספיר מסכמת שנה למאבק. צילום: שרון טל

הכל החל ב"הודעה בהולה"

"ביקרתי בחו"ל ופתאום קיבלתי הודעה בהולה, ובה תמונה של שלט קטן, בגובה חתול רחוב, מוסווה, בו מודיעים על הכוונה לשינוי התב"ע של מגרש החניה של הגרנד קניון, ממרכזים רפואיים לשלושה מגדלים" מספרת אושרה. "היו לנו 60 ימים להגשת התנגדויות לקראת תקופת החגים. ואז החל מרוץ, נגד הזמן. הליך משפטי שעולה מאות אלפי שקלים, גיוס משרד עורכי דין מוביל מינדל את לוצאטו, גיוס הציבור, חוות דעת של מומחים. במילים אחרות סיכוי אפסי להשיב לתושבים את אשר שייך להם בזכות. בשלב זה היה ברור, לי ולחבריי למחאה שאם לא נעשה משהו, רבים מתושבי העיר ישלמו מחיר כבד, כולל דור העתיד שלנו".

אך אושרה לא ויתרה, ותוך זמן קצר הקימה עמוד מחאה בפייסבוק שהחל לצבור תאוצה "לפני שנה בכלל לא היה לי חשבון בפייסבוק. פתחתי דף רק למטרת המחאה. אט אט החלו להצטרף רבים וטובים. חלקם הפכו לחברי נפש שלי. היום חברים בקבוצה יותר מ-4,300 תושבים".

על שטח החניון מתוכננים 3 מגדלים. צילום: שרון טל

תוך מספר חודשים, מצאה עצמה אושרה בלב מאבק "למען איכות החיים שלנו" כפי שהיא מתארת. "אני גרה בדרום 30 שנה. בעבר גרנו ביישוב הקהילתי שמעה בדרום הר חברון, ועברנו לבאר שבע לפני כ- 14 שנה כי רצינו עיר חיה, תוססת ונגישה והתאהבנו בעיר הזאת, פשוטו כמשמעו".  

מה הוביל אתכם לצאת למאבק?

"כשקיבלתי את ההודעה, חשבתי מייד על היעדר תשתיות. אמנם, עלו גם סוגיות של תנועה, עומסים ומצוקת חנייה באיזור, אך נושא החינוך והבריאות הטרידו אותי יותר מכל. מקיף ו' עמוס לעייפה, כיתות צפופות, תלמידים מסורדנים, היעדר כיתות אם ועוד. גם בעניין של מרכזי בריאות, השכונה גדלה אבל קופת החולים נותרה כפי שהיא, תושבים צריכים להמתין שבוע לתור לרופא ראשוני, שלא לדבר על רפואה מקצועית. כיצד ניתן להעמיס כל כך הרבה אוכלוסייה על המשאבים הקיימים מבלי לפגוע בתושבי השכונה?". היא תוהה.

 "כיצד ניתן להעמיס כל כך הרבה אוכלוסייה על המשאבים הקיימים מבלי לפגוע בתושבי השכונה?". קופת החולים בשכונה ט'. צילום: שרון טל

בתמיכה גורפת של התושבים, יצאה אושרה למאבק. תחילה נפגשה עם נציגי העיריה כולל ראש העיריה מר רוביק דנילוביץ' "חשתי מצד אחד אמפתיה רבה, ומצד שני היעדר פתרונות לטיעונים שלנו". בהובלתה של אושרה ומטה המחאה, נולדה הפגנה ששיתקה את ציר יגאל ידין ביום שישי עם יותר מ-150 מפגינים "לא רוצים כאן מגדלים" הפגינו התושבים.

הופתעת מכמות המפגינים שהגיעו?

"לא הופתעתי. שמחתי והייתי מלאת הערכה לתושבי העיר. הייתה הפגנה משמעותית וגם מכובדת. 150 מפגינים זה לא מעט להפגנה בבאר שבע". מדוע? "האוכלוסייה בבאר שבע טובה מדי וסופגת יותר מדי לעומת תושבים במרכז הארץ. תוסיף לכך את ההערכה הרבה לראש העיר, על אף שההפגנה לא הייתה נגד ראש העיר, אלא בעד איכות חיי התושבים. חשוב לציין שהמחאה שלנו לא הייתה מחאה פוליטית, הרגשנו שאנו חייבים להראות שיש קווים אדומים שאסור לחצות אותם, להרים את הראש".

"יש קווים אדומים שאסור לחצות". התושבים יצאו להפגנה. צילום: שרון טל

בהמשך נערכה בין הצדדים פגישה נוספת "רוביק יזם פגישה בינינו לבין קבוצת מליסרון כדי למצוא פתרון, אבל היה ברור שהם לא מתכוונים לסגת מהפרויקט, ואף לא לנסות למזער אותו".

"ליקקנו את הפצעים"

אך התושבים לא התייאשו, יותר מ-130 התנגדויות מנומקות הוגשו נגד התוכנית, תוך ליווי משפטי צמוד, לצד חוות דעת מקצועיות של ד"ר דניאל מורגנשטרן ושל מהנדסת התחבורה נורית כספית. אלו צפו עומס תנועה כבד, מחסור עצום במקומות חניה, וקריסה של ציר טוביהו לאחר אכלוס כלל הפרוייקטים באזור המתוכנן.

אחד הימים המכוננים והמשמעותיים ביותר היה הדיון הגורלי בוועדה המחוזית. "אני, ללא השכלה משפטית, לקחתי על עצמי את ייצוג התושבים בוועדה. הכנתי מצגת מפורטת, הכוללת עשרות טיעונים מהותיים נגד הפרוייקט" סיפרה אושרה "הגעתי לוועדה המחוזית מוכנה ובתקווה לבשורה, היה יום מתיש ודיון שנמשך יותר מארבע שעות, אך חזרתי אופטימית וחדורת תקווה. לא היה לנו ספק שהטיעונים המשמעותיים שלנו יגרמו לוועדה לדחות את ההפקדה. לימים הסתבר שהוועדה דחתה על הסף את כל ההתנגדויות, ומלבד מספר סעיפי הבהרה, אישרה את הליך שינוי התב"ע".

העומס הצפוי על שדרות טוביהו לא הרשים את הוועדה המחוזית. צילום: שרון טל

"בשלב זה חשנו ייאוש רב, מול כוחות אימתניים ובעיקר מול עיריית באר שבע, שלכל האורך קיווינו שתשמע את מחאת הציבור, ותמשוך את ההפקדה. בשלב הזה הייתה תחושת ייאוש ואזלת יד, עד כדי כך שממש ליקקנו את הפצעים" אומרת אושרה ומוסיפה  "באופן אבסורדי, הוועדה דחתה את דו"ח התחבורה המפורט של המהנדסת נורית כספית".

בדיון מאוחר יותר, דנו בדו"ח המדובר שלא הגיע בזמן מהעירייה ליזם - קבוצת מליסרון, אך בכל זאת החליטו במחוזית לדחותו על הסף בטענה כי "על פי חוות דעת יועץ התנועה ללשכת התכנון, הבחינה התחבורתית הנוספת לא הוכיחה כשל בצמתים וזאת למרות הנטען במסמך".

רגע התפנית

התוכנית להקמת המגדלים נדרשה לכלול שני גני ילדים לרווחת הציבור. אלא, שמחלקת ההנדסה של העיר, פסלה על הסף את הקמת הגנים במתחם הגרנד, בשל בעיות תחבורתיות בטיחותיות. לכן בהיעדר פתרון לבעיית הגנים, המליצה תחילה מחלקת ההנדסה להקים את הגנים במתחם "אשל אברהם" ברחוב עין גדי, ציר עמוס גם כך כיום, ואסון עתידי עבור התושבים. "נפגשתי כמה פעמים עם רוביק, והצגתי בפניו את הבעייתיות הרבה של הקמת גנים במתחם זה. רק כאשר הצגתי בפניו תמונות מהשטח, מול התוכניות העתידיות, הוא הבין שלא ניתן להקים שם את הגנים, וצריך פתרון חלופי".

ייעוד הגנים לכלל הציבור מהווה בעיה בטיחותית קשה. צילום ארכיון (רחל אלטר).

מרגע זה חלה תפנית בעמדת העיריה, וזו המליצה לוועדה המחוזית להתנות את הקמת המגדלים בהקמת גני הילדים בשטח המגדלים עצמם, אשר יהיו מיועדים לדיירי המגדלים בלבד. בוועדה המחוזית דחו את עמדת העיריה. הוועדה המליצה להקים את הגנים במתחם הגרנד, ולפתוח אותם לכלל הציבור.

כפי שפרסמנו השבוע לראשונה ב-'באר שבע נט', מהנדס העיר דימיטרי פיגלאנסקי הגיש התנגדות לסעיף הגנים בתוכנית, בטענה כי ייעוד הגנים לכלל הציבור יגרום לעומסי תנועה, ומעבר לכל, מהווה בעיה בטיחותית קשה. זו יכולה גם להיות נקודת האור שתוביל את התושבים אל הניצחון "אני מודה על המהלך של מהנדס העיר". מדגישה אושרה. "התמיכה של העיריה היא רוח גבית חשובה. אנו פונים לקבוצת מליסרון בבקשה לסגת מהפרויקט. האזור אינו ראוי לבנייה מסדר גודל זה, בשל מחסור חמור של תשתיות".

חברת המועצה ד"ר אושרה ספיר?

בסקר בחירות שערכנו לאחרונה ב-'באר שבע נט', דורגה אושרה ספיר במקום השלישי (15.5%), ולא בכדי. בשנה האחרונה צברה אושרה אהדה רבה בקרב התושבים "הכרתי אנשים מדהימים, אני מקבלת הודעות ותמיכה גם במסדרונות האקדמיה, גם ברחוב וגם מתושבים שהפכו השנה לחברי נפש".

חשבת להתמודד למועצה בבחירות הקרובות ?

"לא יכולה להגיד שזה לא עבר לי בראש. הבנתי שחדרתי ללבבות של רבים, קיבלתי המון פניות. הציעו לי להיות מס' 2 באחת הסיעות, ואפילו לעמוד בראש סיעה". סיפרה, אך לא הסכימה להרחיב בנושא. "כשראיתי את התנהלות המועצה, חשתי אכזבה רבה. ציפיתי שחברי המועצה יביעו עמדות יותר נחרצות ולא יפגינו אדישות זועקת. הבנתי שאם אני רוצה לחולל מהפכות, זה לא המקום שלי.

ד"ר אושרה ספיר. "אשפיע בדרכי שלי". צילום: שרון טל

אני טוטאלית ומשקיעה אנרגיות עצומות בתחומים רבים, גם בתחום המחקר וההוראה במכללת SCE, וגם בפרויקטים נוספים כמו תוכנית אודיסאה לנוער שוחר מדע. אני מאמינה שאני לא חייבת להיות במועצה כדי להשפיע. מישהו אמר לי פעם 'לפעמים היכולת להשפיע מבחוץ היא הרבה יותר גדולה מהיכולת להשפיע מבפנים'. אמשיך להשפיע ולעשות בדרכי שלי".

מה את חושבת שצריך להשתנות במועצה?

"אני רוצה לראות מועצה יותר אכפתית, אקטיבית שמחוברת לציבור, ולא טומנת ראשה בחול. אני מצפה ליותר שקיפות ושיתוף של הציבור. זה מפרק את המתח בין התושבים לעירייה ומונע תיאוריות קונספירציה שקשה מאוד למנוע אותן. העיר עוברת תהליכים רבים של צמיחה ושינוי, ולהפוך את העיר למטרופולין זה אתגר לא מבוטל, שהתושבים עלולים לשלם עליו מחיר כבד מאוד אם יעשה בצורה לא אחראית, מואצת מדי וללא שיתוף נאות. לדעתי תהליך מסוג זה חייב להיות מלווה במערך הסברה גורף של הציבור, מגיל הגן, ועד הגיל השלישי. חינוך לקיימות, ושימור הסביבה הם המפתח ליצירת מטרופולין בריא. להבין שלנסוע בתחבורה ציבורית אינו מעיד על נחיתות. אני מאוד מעריכה את מדיניות הדלת הפתוחה של ראש העיר, אך חושבת שלא די בכך. ההסברה, השקיפות והשיתוף צריכים להיות שיטתיים, ולהגיע לציבור רחב ככל האפשר".

"הייתי רוצה לראות מועצה יותר אקטיבית". צילום: שרון טל

את נגד מגדלים?

"אני לא נגד בנייה בעיר באופן גורף, ואני בפירוש חושבת שצריך לצופף על מנת לייצר מרחב עירוני מזמין, הזדמנויות מסחריות ותעסוקה מגוונת. אני בטח בעד יצירה של רחוב, ולא כבישים המהווים כלי קיבול למכוניות ולא לבני אדם. המילה "רחוב" היא לא מדרכה, רחוב זה אזור שוקק שיש בו חיים, בניינים ועסקים, בתי קפה ומסעדות שפועלים במקביל. זו הסיבה שעברתי לעיר וזה מה שחיפשתי. בעיר - הרחוב הופך לחלק מהסביבה הביתית שלך וכשמנסים לפגוע לך ברחוב, אתה תיאבק על כך".

כתושבת העיר, מה לדעתך צריך להיעשות בעניין? "אני חושבת שצריך להיות איזון של הבנייה והתשתיות. בפריז צפוף יותר ממנהטן, אבל בונים 5-6 קומות ולא 30 קומות, במגדל מאבדים את יחסי השכנות. הרוטינה של לצאת מהחניון אל העבודה היא נוראית בעיניי, גרים באותו בניין אבל בכלל לא מכירים אחד את השני", ואין קשר לרחוב. 

"אני בעד יצירה של רחוב. לא רק כבישים ומדרכות". צילום: שרון טל

עוד הוסיפה אושרה "המחאה הזו מזמן פרצה את סוגיית המגדלים. היא הוכיחה לתושבים שאפשר לגלות מעורבות בחיים שלנו בכל רגע נתון, ולא רק לשים פתק בקלפי. היא הוכיחה שחוכמת ההמון, לעיתים טובה ממסקנות המומחים, וצריך ואף רצוי וכדאי להקשיב לציבור".  

חושבת שנראה עוד מחאות בעתיד הקרוב בבאר שבע? "כן לגמרי. אני מאמינה שזו סנונית ראשונה. אנשים כבר לא יקבלו כל דבר כמובן מאליו או כגזירה משמיים. התושבים עדים למציאות חדשה, אחרת וטובה יותר".

לסיכום, המאבק עוד לא נגמר, מה את חושבת שצפוי בהמשך?

"תושבים פונים אליי בבקשה לצאת להפגנה נוספת, אנחנו לא שוקטים על השמרים ואם נצטרך, נצא להפגין, כל דבר בטעם ובעתו. אני חושבת שבעירייה יושבים אנשים מספיק אינטליגנטים כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של התוכנית הזו כלפי התושבים וכלפי המסחר בגרנד קניון עצמו. לא רוצה לדמיין מה יהיה פה אם יגיעו לכאן דחפורים ומנופים. אני אופטימית שנצליח למנוע את התוכנית הזו ויעשה צדק עם התושבים".

"אם נצטרך, נצא שוב להפגנה. אני אופטימית שיעשה צדק עם התושבים" צילום: שרון טל

 נמשיך לעקוב.