ד''ר חפצי זוהר: "הבאנו עשור של הישגים ועכשיו אנחנו עושים את הקפיצה הבאה"

$(function(){setImageBanner('8801ba64-3167-49c7-a277-d7f20f32ab6d','/dyncontent/2022/1/19/c3342962-c532-4934-8804-25c7555953a1.jpg',14070,'כללית 122 אייטם',525,78,false,49963,'Image','');})

ד''ר חפצי זוהר מסכמת שנה נוספת של מערכת חינוך בצל משבר הקורונה: בראיון לבאר שבע נט היא מספרת על האתגרים שנקלעו במערכת החינוך העירונית, הפערים הלימודיים - חברתיים בין תלמידים בבאר שבע לתלמידים במרכז ואירועי האלימות האחרונים שזעזעו את תושבי העיר

ד"ר חפצי זוהר, צילום: אייל מנקיטה

ד''ר חפצי זוהר היא לא רק סגנית ראש העיר, ממלאת מקום ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך - מדובר באישה בעלת חזון ושאיפה לקדם את עתיד התלמידים בבאר שבע, למרות כל המשברים שהגיעו יחד עם הקורונה: "אנחנו ממנפים את הקורונה כדי לחשב דברים מחדש והתחלנו בכתיבת תכנית אם, וכולנו כרגע בשותפות עם ההורים, תלמידים, מנהלים, מפקחים וגורמים נוספים במטרה ליצור הגדרה מחודשת ללמידה בעתיד".

זוהר נולדה, גדלה והתחנכה בעיר באר שבע. היא גדלה ברחוב קלאוזנר בשכונה ד', ובהמשך עברה להתגורר בשכונה ה'. היא הייתה הבוגרת הראשונה של בית הספר אוריין ולאחר מכן למדה במקיף ג'. כבר מגיל קטן היא ידעה שהחלום שלה הוא להיות מדענית ולשנות את העולם ובהמשך היא גם הגשימה את החלום לאחר שסיימה דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת בן גוריון. היא התקבלה אל מכון מנדל למנהיגות, ומסלול חייה השתנה לחלוטין: "בסוף כשהתיישבתי עם עצמי ואמרתי חפצי מה את הולכת לעשות אם לא תעבדי במדע – אז אמרתי שאם לא דרך מדע, חינוך זו הדרך לשנות את העולם".

היא נבחרה להקים את בית ספר מעוף למחוננים: "הגעתי לסטארט אפ – בית ספר למחוננים שמגיעים אליו מכל הדרום ואין לו מבנה ואין תשתיות. כך מצאתי את עצמי בלשכתו של מחזיק תיק הצעירים בזמנו (ולאחר מכן חינוך) רוביק דנילוביץ', אמרתי לו איך יכול להיות שבאר שבע לא משקיעה בתשתיות הבסיסיות. כעבור שנתיים אני מקבלת טלפון ממנו, הוא אמר לי שהוא מתכוון להתמודד לתפקיד ראש העיר ושאל אם אני מוכנה להצטרף לנבחרת של צעירות וצעירים שהתחנכו בעיר ואוהבים אותה – מיד אמרתי כן. חברים שלי אמרו לי, חפצי את התחרפנת לחלוטין".

בראיון לבאר שבע נט היא מספרת על האתגרים שנקלעו במערכת החינוך העירונית בעקבות משבר הקורונה, הפערים הלימודיים - חברתיים בין תלמידים בבאר שבע לתלמידים במרכז, אירועי האלימות האחרונים שהתרחשו בבתי הספר בעיר ועל העתיד של תלמידי העיר: "אנחנו צריכים לחשב מחדש את המסלול ולתת לבוגרים שלנו את הכלים שבעתיד הם יהיו יצירתיים ויחשבו מחוץ לקופסא".

עברו שנתיים קשות כאן על התלמידים בבאר שבע ובכל ישראל, איך משלימים את הפער? כי בואי נגיד את האמת – בזום לא באמת למדו.

"אני מסכימה. אני באמת חושבת שהשנתיים האחרונות היו מטורפות לכל העולם. הנחות היסוד שכולנו בנינו עליהם, שיש שיגרה ופתאום אנחנו מבינים מה היא המשמעות האמיתית שקערת החיים יכולה להתהפך על פיה בשניות ופתאום אתה לא יודע מה אתה יכול לעשות. פתאום ביום אחד מישהו עושה אפצ'י בווהאן וכל האנושות נכנסה לטרפת".

"הקורונה הגדירה דברים מחדש: קודם כל שותפות – אי אפשר לבד: המדינה, הרשויות, אקדמיה, תעשיה, כולם צריכים לשלב ידיים. הכל שאלה של התבוננות, זה שהיו מורכבויות זה נכון, זה שנוצרו פערים לימודיים זה גם נכון אבל קרו הרבה דברים נפלאים. מערכת החינוך נכנסה לעידן חדש של הבנה שהכיתה היא לא כיתה עם קירות. הכיתה יכולה להיות דיגיטלית, היא יכולה להיות בחוץ בשכונה. פתאום יש למידה עצמאית, המערכת מחויבת לגלות רגשות חברתית, מי שאין לו מחשב אז הרשויות התגייסו והעניקו אלפי מחשבים ומתחיל להיווצר פה תהליך חדש".

"הקורונה היא קדימון קטן לאתגרים הגדולים שהאנושות תציב לנו. אנחנו צריכים לחשב מחדש את המסלול ולתת לבוגרים שלנו את הכלים שבעתיד הם יהיו יצירתיים, ידעו לעבוד בקבוצה, יחשבו מחוץ לקופסא, שיוכלו להתמודד בתנאים של אי וודאות, לא לפחד מכישלון ועוד תכונות ומיומנויות שיאפשרו להם להיות פורצי הדרך כי הם העתיד של באר שבע, ישראל ואולי אפילו של האנושות".

את חושבת שהקורונה גרמה ליצירת פערים גדולים יותר בין תלמידי המרכז לבאר שבע או שאין באמת פער משמעותי?

"אני חושבת שהקורונה הדגישה את הפערים הקיימים ויש פערים. האחריות שלנו היא לצמצם את הפערים בתחומים השונים, בין אם זה בבריאות, בחינוך, פערים חברתיים. הקורונה לא יצרה את הפערים, היא הדגישה והעצימה אותם. אני רוצה להגיד שעוד לפני הקורונה, האתגר הגדול שלנו הוא לקדם את המערכת, לצמצם את הפערים, ביחד עם השלטון המרכזי. לא כל הרשויות הן דומות, צריך לחזק גם את החזקים ולהשקיע הרבה יותר במי שנמצא באמצע ובקצוות".

"אנחנו יודעים שהפערים קיימים, אבל אנחנו מסרבים להתמסכן ולהתבכיין. אני לא רוצה לחשוב כמו פריפריה, לא לחלום כמו פריפריה ולא להציב יעדים כמו פריפריה. אנחנו מציבים רף של שאיפות והשקעות מן הגורן ומן היקב כי המטרה בסוף היא לתת לילדים שלנו את ההזדמנויות הכי טובות, שאפילו במרכז לא מקבלים. פריפריה בסופו של יום זה מצב תודעתי, גם בירושלים ובתל אביב יש פריפריה אבל אף אחד לא יקרא להם ככה".

מה דעתך על מבצע האנטיגן שהממשלה יזמה, שמאפשר סוג של לימודים בבתי הספר ועל תחילת חיסוני הילדים בבתי הספר.

"ההתנהלות במגיפה היא מאוד מורכבת ומאתגרת. אחד הדברים שאני למדתי זה שאף פעם אין תשובות נכונות, לא במדע ולא בקבלת החלטות. כשנאלצים לקבל החלטות במציאות לא ידועה, משתנה, לא ברורה אז אתה אף פעם לא מדבר על החלטות אופטימליות. אני חושבת שהשאיפה היא לשמר את מערכת החינוך שכולנו למדנו עד כמה היא עוגן של שפיות ושגרה, היא מאפשרת גם להורים להתפנות, להחזיר את המשק ולהניע את הכלכלה".

"אני באופן אישי כמדענית, את הילדים שלי חיסנתי, אני חושבת שלייצר חיסון בתוך שנה זו הצלחה פנומנאלית. ברגע שיש לנו את הכלי הזה חובה עלינו לאפשר אותו לכל אחד כדי באמת לאפשר קיום של שגרה ושפיות".

אין ספק שמערכת החינוך בבאר שבע התקדמה משמעותית בשנים האחרונות, ילדים לומדים תכנות בגילאים מוקדמים, כל מיני מקצועות מדעיים וכדומה, אבל מה הצעד שישדרג את זה עוד יותר למעלה?

"מערכת החינוך עשתה קפיצה דרמטית בכל מדד שבוחנים אותנו, בין אם זה בהעלאת אחוזי הזכאים לבגרות, תלמידים שעושים 5 יחידות במתמטיקה, כימיה ופיזיקה. הילדים שלנו לא פחות טובים מאף ילד ברחבי הגלובוס. גדלים כאן ילדות וילדים שיכולים להיות פורצי דרך ברמה הלאומית והבינלאומית, זה תלוי באנשים ובמערכת שתיתן הזדמנות".

"פתחנו מגמות של עתודה מדעית טכנולוגית, מגמות של סייבר, מגמות של רוח, חדשנות, יצירתיות. אנחנו מסרבים להגדיר מערכת חינוך מצוינת כמערכת חינוך עם 87 אחוזי שיעורי זכאות לבגרות, זה לא המדד למערכת חינוך איכותית וטובה, אבל זה כן תוצר. כשהמערכת עובדת נכון ויש לה חזון ברור ויש עבודה משותפת יחד ומגדירים יעדים ברורים – בסוף יש הצלחה. המעבר מהכמות לאיכות, כמות מספרים קל למדוד, אבל מה זה אומר? אותי מעניין שיעור הזכאות לבגרות איכותית, שפותחת לילדים דלת לאן שהם רוצים. אנחנו גם בונים סופסוף בעיר באר שבע בית ספר למדעים ואומנויות כמו תלמה ילין, כי מגיע לילדים שלנו גם".

"הרעיון הוא לייצר פה כמה שיותר הזדמנויות. אני רוצה לראות את בוגרי מערכת החינוך שלנו משתלבים בקורס טיס, יחידות העלית של השדה, ביחידות הטכנולוגיות שעתידות להגיע לכאן לנגב, אנחנו רוצים שלא יביאו את כל הילדים והילדות מהמרכז, אלא שהבוגרים שלנו יקבלו את ההזדמנות. אנחנו רוצים שהבוגרים יוכלו לבחור לא מתוך ברירת מחדל, אלא מתוך תחושת מסוגלות. הבאנו עשור של הישגים ועכשיו אנחנו עושים את הקפיצה הבאה: איכות, איכות ואיכות".

מבחני הבגרות עדיין רלוונטיים?

"צריך להשתחרר מהכבלים האלה, אנחנו התעוררנו אל עולם חדש ואי אפשר לרצות להתקדם ולפרוץ דרך בעולם חדש עם קודים של העולם הישן. עם הרבה כבוד לבחינות הבגרות, הן לא חזות הכל ואני מאמינה גם שאם נלמד בשיטה יצירתית ולדוגמא, במקום בחינת בגרות במחשבים, התלמידים יעשו פרויקט למען הקהילה בפייטון אז הרווחנו פעמיים. הם יתכנתו, יקשרו את זה לעולם האמיתי וגם תורמים לחברה, לקהילה ולאנושות. אני לא הכי חכמה בעולם אבל אני חושבת שצריך לצאת קצת מהקופסא".

בתי הספר מקשים על תלמידים לעיתים לבחור מגמה שהם מעוניינים בה בגלל סיבות כאלה ואחרות, לא הגיע הזמן שלכל תלמיד תהיה זכות בחירה? ותלמיד שרוצה ללמוד 4 יחידות מתמטיקה, למה לא לתת לו הזדמנות? בסוף החלטה של יועצת מקבעת את העתיד של התלמיד.

"הסוגייה הזאת מעסיקה אותנו מאוד. אני באופן אישי מאמינה במתן הזדמנויות לכל ילד. אנחנו מדברים על זה ועובדים על זה בשנים האחרונות. מבחינתי ילד שנמצא ב 3 יחידות מתמטיקה ורוצה לעלות ל 4 יחידות צריך לקבל הזדמנות מיידית – יש לו כבר את מה שצריך וזה מוטיבציה פנימית, זה 90 אחוז מההצלחה. אני חושבת שפה צריך לעשות עבודה גדולה מאוד עם המנהלים והמחנכים כדי להגדיל את חופש הבחירה".

"אנחנו תמיד חושבים שאנחנו יודעים הכל – אבל צריך לפתוח את הראש. זה חלק מהתהליך, כשכל מה שמעניין את כולם זה המספרים והציונים אז כולם חדורי מטרה רק בזה. במקום לבוא לתלמיד שלא טוב במתמטיקה ונקשה עליו, אנחנו אומרים בוא נמצא במה אתה כן טוב ונחזק את זה".

מה קורה עם אירועי האלימות כאן בבתי הספר בבאר שבע? רק לפני מספר ימים המקרה של ליאן פורסם, תלמיד במקיף א' מגיע ללימודים עם סכין ועוד אירועים שלא מתפרסמים.

"אנחנו מגנים אלימות מכל סוג שהיא, מילולית, פיזית כזו או אחרת. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לגמר כל תופעה של אלימות. כל ילד, כל מחנך, כל הורה זכאים לסביבה בטוחה ומוגנת. אנחנו מקדישים לזה הרבה עבודה, אני חושבת שאסור לקחת אירועים נוראיים כאלה ולהפוך אותם לחזות הכלל".

"אחד הנושאים שהכי חייב לקדם ואנחנו מקדישים לו המון זה הנושא הרגשי חברתי. בעקבות הקורונה ילדים בודדו מהחברים שלהם, היו הרבה מאוד לחצים, אני חושבת שהיום עם החזרה למערכת לשגרה כלשהי, אנחנו משקיעים בצמצום פערים רגשיים חברתיים שהם הכי חשובים, לא רק עם התלמידים, עם המורים, ההורים, עם כל המערכת, הרבה מאוד ילדים חוו מצוקה מאוד גדולה במשך תקופה ארוכה חייבים לייצר את אותה שגרה בטוחה, את אותו חיזוק, חוסן, הגנה חברתית נפשית כדי להרגיע את המערכת ולאפשר לה להתנהל בסביבה בטוחה".

מציעים לילדים שירות פסיכולוגי?

"יש שני גורמים מרכזיים בהובלת המהלך הזה: השירות הפסיכולוגי הייעוצי שזה כל מערך היועצות בבתי הספר ויש לנו את השירות הפסיכולוגי החינוכי בהובלתה של ד''ר אורית אלפי. עשינו את כל זה לא רק מעכשיו, אלא במשך כל השנתיים האחרונות. הורים שהיו בחרדה, תלמידים שנדבקו בקורונה ולא ידעו מה לעשות, במשך כל הזמן הזה השירות הפסיכולוגי שהפעלנו סייע ועכשיו הובלנו גם מהלך מערכתי, בית ספרי, שיאפשר לפגוש פסיכולוגים, תלוי בצורך של התלמידים, ההורים והצוותים החינוכיים".

לסיום, יש לך מסר להורים, תלמידים, מורים?   

"אני רוצה להעביר מסר של תקווה ושותפות. אני חושבת שמה שלמדנו מהקורונה זה שכוחנו באחדותנו, על אף כל האתגרים, המורכבויות והקשיים אנחנו מחויבים לעבוד ביחד בשותפות, המעשה החינוכי מתחיל קודם כל בבית, המחנכים הראשונים של הילדים הם ההורים, זה נמשך אחר כך במערך הפורמלי והמערך הבלתי פורמלי. אני חושבת שלמרות שאנחנו בתקופה מורכבת וקשה, כולנו צריכים לשלב ידיים, לעבוד ביחד, לתת כבוד הדדי וגיבוי הדדי האחד לשני, כי המטרה שלנו בסופו של יום זו אותה המטרה – לתת אופק של תקווה, הזדמנות והצלחה לכולנו. אני מאוד אופטימית, אנחנו מאוד חזקים, לא רק שאנחנו נתמודד עם האתגרים האלה אנחנו ניקח את ההזדמנויות הרבות שהקורונה זימנה לנו ואנחנו נצא מזה כולנו יחד מחוזקים".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('60566102-8907-410e-b2ef-5a572dc78ffb','/dyncontent/2022/1/23/a299a39c-d12b-4fbd-8697-f0e383464c1e.jpg',14095,'קותאי 122 אייטם',525,78,false,49964,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה