"מקורוק" הוא פרויקט מוזיקלי ארצי ובינלאומי פרויקט, שמטרתו לחבר צעירים בני נוער למקורות העם שלם, אם כי לא מתוך עיסוק בפן הדתי שבו, אלא כחקר זהות ושפה. "יש לנו ספר, מלא בכתבים עתיקים, שכתובים בשפה עתיקה, שממנה נולדה השפה שאנחנו מדברים היום. זה מספר את הסיפור התרבותי של העם שלנו" אמר דודו חמד, המנהל האמנותי של מרכז הצעירים בעיר.

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('76a580ed-57a6-4e72-9307-720fb06fbb67','/dyncontent/2019/9/29/a94edf61-f363-46e0-8a8b-3de9e33f5c61.jpg',9189,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('76a580ed-57a6-4e72-9307-720fb06fbb67','/dyncontent/2019/9/11/45246763-6774-44b3-9174-29459cab723d.jpg',9000,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('76a580ed-57a6-4e72-9307-720fb06fbb67','/dyncontent/2019/10/10/7f94d502-5d13-4d53-8b4c-7c00d1c32830.jpg',9242,'',510,80,true);},15]]);

אותו פרויקט התחיל אי שם בשנת 2010, תחילה בעמק חפר, וכיום הוא מתקיים כבר בכשניים-עשר רשויות מקומיות בארץ ובארבע קהילות יהודיות באמריקה ובאירופה. כיום, בעידן בו רוב הצעירים שחולמים לעסוק במוזיקה פונים אל תכניות ריאליטי, היצירה המקורית נזנחה מעט הצידה, ורבים מהם מבצעים בעיקר קאברים לשירים מוכרים. "אנחנו החלטנו שבמקום שבמקום שזה יהיה בקונספט של תחרות, שזה יהיה תהליך ארוך של למידה" אמר דודו. כלומר, פרויקט "מקורוק" מציע לכל אותם צעירים שלא מוצאים מקום בתחרויות מוזיקה למיניהן, פלטפורמה לעידוד וקידום יצירת מוזיקה מקורית.


התהליך שהצעירים עוברים בפרויקט נפרס לאורך חצי שנה, כשהוא מחולק לשני חלקים עיקריים: בחלק הראשון לומדים הצעירים שיעורי תנ"ך אלטרנטיביים בהנחיית הזמרת והיוצרת מיקה קרני, והמנחה הטקסטוקאלי, יורם גלילי, שמלווה את הפרויקט זאת השנה החמישית. אגב, אותו גלילי שמלמד את הצעירים שיעורי תנ"ך, מחשיב את עצמו בכלל לאתאיסט. "השילוב הזה מסביר את "מקורוק", כי העיסוק שלנו הוא לא בדת ובאמונה. העיסוק הוא בחקר תרבות וחקר טקסט. כשמישהו ניגש לכתוב טקסט, יש כל מיני דברים שמגרים אותו, והשיעורים האלה מעוררי השראה" אמר דודו. בחלקו השני של התהליך, נפגשים הצעירים עם מפיקים מוזיקליים לסדנאות כתיבת שירים והלחנה, כל פעם בהשראת הסיפור התנ"כי שנלמד.

בכל שנה משתתפים בפרויקט כ-15-25 בני נוער, כשהשנה התקבלו 18 נבחנים, עשרה מתוכם מבצעים ושמונה נגנים. "המקורוק בבאר שבע הוא קצת שונה מכל שאר המקומות" מספר דודו. מעבר לתהליך הלמידה הארוך שעוברים הצעירים, בפרויקט בבאר שבע הם גם זוכים לעבוד על השירים המקוריים שיצרו, להקליט אותם עם מפיק מוזיקלי מקצועי ולצלם להם קליפים, כשבסוף הפרויקט מופק אלבום עם השירים שהם עמלו עליהם במשך כל התהליך.

עד השנה, כל אחד מהיוצרים הצעירים בפרויקט עבד עם מפיק מוזיקלי אחר בשלב העבודה על השיר המקורי והקליפ. אלא שהשנה הוחלט לשנות את הקונספט הרגיל ובמקום להביא מספר רב של מפיקים מוזיקליים, יעבדו השנה הצעירים עם מפיק מוזיקלי אחד- טל לייבל, סולן להקת "פינקי". "מעניין אותי איך זה ייצא. כשיש כמה מפיקים מוזיקליים, אז כל שיר הוא באיזשהו צבע אחר שהמפיק הכתיב אותו. כשיש מפיק אחד אז כבר נהיה איזשהו קשר הדוק בין השירים, הדיסק נעשה למקשה אחת".

בתור המנהל האמנותי של מרכז הצעירים, אתה מרגיש שהצעירים בעיר צמאים לפלטפורמות מהסוג הזה?

"לגמרי כן. אני רואה איזה הד זה עושה בבאר שבע וכמה צעירים שרוצים להשתתף בתכניות כאלה מגיעים לאודישנים. החבר'ה הצעירים שמגיעים בבאר שבע הם על גבול האמנים המקצועיים, הם כבר בשלים, הם כבר בעלי ניסיון. בערים האחרות הפרויקט נועד יותר לעורר את הניצוץ אצל הצעירים כשבבאר שבע הוא כבר קיים. שם אין את מימד ההקלטות, הכניסה לאולפן מקצועי, הפקת קליפ. אנחנו, ב"מקורוק" באר שבע, דואגים שבסוף התהליך יהיה מוצר מושלם. יש בבאר שבע סצנה מאוד פעילה של מוזיקה, גם מצד בני נוער וגם מצד האמנים הבוגרים".

ואיך אתה מסביר את הסצנה הזו של המוזיקה כאן בעיר? מאיפה היא מגיעה לדעתך?

"יש לזה שני צדדים. צד אחד הוא המדבר, קצב החיים והחומר האנושי, שהוא אחר מהמרכז. פעם, אם היית רוצה לעשות מוזיקה, היית צריך לגור בתל אביב, אבל היום, בזכות הטכנולוגיה, אתה יכול לגור בבאר שבע ולשווק את עצמך ביפן. הצד השני הוא יותר פרקטי- הפן הממסדי הוא חסר תקדים בבאר שבע. אני לא חושב שיש עיר שקיימות בה כל כך הרבה פלטפורמות לקידום אמנות. זה בלתי נתפס. החל מפסטיבלים ועד למלגות מגורים לאמנים בעיר העתיקה- אין לזה סוף".

פלייליסט "מקורוק" 2016