באירוע שארגנה מנהלת ואוצרת המוזאון ד"ר דליה מנור עם צוות המוזאון, נכחו אנשי תרבות מקומיים וביניהם, ראש מנהל התרבות בחברת "כיוונים" יאיר נגיד, מנכ"ל חברת כיוונים שלומי נומה, היועץ המשפטי של כיווניםאריה מימון, מהנדס העיר לשעבר אלי ארמון, וכמובן אוצרי התערוכה האדריכלים הדס שדר, ערן טמיר טוויל ועמרי עז אמר, יליד באר שבע בעצמו, האמנים המשתתפים בתערוכה, הצלם אלי סינגלובסקי גם כן בן העיר, יוטבת ערבה, חיימי פניכל, אלון רזגור, דיויד גוס וקהל רב.

מימין, שלומי נומה, בעז עז אמר, ערן טמיר טוויל הדס שדר  ודליה מנור. לוקו גרופ קרדיט

התערוכה מבקשת למצב את העיר באר שבע כבירת הברוטליזם הישראלי – זרם אדריכלי היסטורי, ומציגה צילומים אמנותיים של מבנים ציבוריים ובתי מגורים מוכרים בעיר המשתייכים לבנייה זו, שעשו לנוכחים הרבים פרץ של נוסטלגיה, ביניהם גם שלומי נומה שנשא דברים וסיפר בהתרגשות "עבור כל באר שבעי ותיק וצעיר חלק גדול מהמבנים שזורים בסיפורי חיינו, כמו קולנוע אורות, מבנה רבע הקילומטר, בית הכנסת הבבלי בשכונה א', ובעיקר מרכז הנגב - כמי שגדל בילדותו בדרך מצדה...זה מזכיר את התמימות והטוב שהעיר הזו כקולטת עלייה העניקה לנו לצד היופי בפשטות, ומדגיש את חשיבות השימור הארכיטקטוני של באר שבע". וסיים בהודיה לד"ר דליה מנור, הצוות והאוצרים.

הדס שדר מאוצרי התערוכה, סיפרה על ייחודיות הבנייה הברוטליסטית בעיר "בבאר שבע האדריכלים שאלו מה האמת של המקום? והייחודיות היה היחס למקום הזה. לבאר שבע. כמו ביהכ"נ הבבלי שנבע מהאוהל הבדואי. מגדל המגירות עם חצרות יוצאות, בדיוק כמו חצר ערבית...הייתה מגמה ללמוד מתרבויות שהקדמה לא פגעה בהם ובקשה לבדוק את האותנטיות של המבנה – וכאן, בעיר הזו, שתי הגישות נפגשו".

שדר סיימה באמירה "אנחנו מצפים לחיבוק מהעירייה, למשאבים, ואפילו להארה של המבנים". ד"ר מנור, הוסיפה לדבריה וציינה כי היא מקווה שהתערוכה תשפיע על מקבלי ההחלטות בעירייה לאחר הבחירות. אדריכל העיר לשעבר אלי ארמון שבח ואמר "התערוכה עומדת בסטנדים בינלאומיים וצריכה לעבור ולהציג במוזאונים הנחשבים ביותר".

אלי סינגלובסקי, ארן 1, 2014, הדפס שחור לבן

בתערוכה מוצגים למעלה מ 40 תצלומים של אדריכלים וצלמים ישראליים שתיעדו מנקודת מבטם מבנים אייקונים ומוכרים בבאר שבע, שנבנו בסגנון זה החל משנות ה-60.

התמונות חושפות את היופי הפשוט הגלום בסגנון השנוי במחלוקת, אך גם מציבות מראה למפגש הטעון בין האדריכלות החדשנית לבין תושבי העיר שניסו לעיתים לצבוע ולשנות, לצד הזנחה רבת שנים.

באמצעות התערוכה מבקשים האוצרים לקדם את ההכרה בחשיבותה של באר שבע בזרם הברוטליסטי העולמי, וקוראים לשימור וטיפוח המבנים שיהוו מקור לגאווה ולזהות מקומית.

נעילת התערוכה: 2 בפברואר 2019.