ביום רביעי הקרוב תחזור השחקנית והרקדנית כלנית כץ אל בירת הנגב, העיר בה נולדה וגדלה, לשחק בהצגה של תיאטרון אלפא בכיכובה "השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול", שיציג בתיאטרון הפרינג'. כלנית, בת 30, גדלה בעיר בשכונה יא' ולמדה במקיף א'. הוריה עוד גרים בבאר שבע והיא מגיעה מידי פעם לבקר. היא עזבה את העיר כשהייתה בת 21 וכעת, הביאה את ההצגה מתל אביב בה היא מככבת לבאר שבע וחוזרת בפעם הראשונה כשחקנית על במת התיאטרון.

כלנית כץ. צילום- חיים קמחי

רק רוצה לרקוד

כלנית התחילה את הקריירה הבימתית שלה כנערה בכלל בתחום הריקוד במגמת המחול בתיכון ובבית הספר למחול בת דור. כיום היא רוקדת בלהקת המחול "סילבר"- איתם מופיעה בכל הארץ, מלמדת ג'אז בבית דני בתל אביב ומנגנת על כינור פרסי "קמנצ'ה". על הריקוד היא מספרת: "עזבתי את התחום לפני הצבא, כי הייתי לוחמת בקרקל וזה לא התאפשר. אבל בשנה האחרונה של השירות חזרתי לרקוד בלהקת המחול "אימפולס" בבאר שבע. הייתי חוזרת פעם בשבועיים הביתה ורוקדת בזמן הזה, בסופי שבוע. יכולתי לשלב את זה כי החזרות היו בימי שישי". אחרי הצבא כלנית עבדה במשך שנה בצוות בידור ונסעה לטיול הגדול בדרום אמריקה.

כשחזרה, צצה ההתלבטות האם להמשיך בריקוד או אולי להתפתח דווקא בתחום המשחק, "הייתה לי התלבטות לאן להמשיך להתפתח. בבית הספר תמיד הייתי פעילה בטקסים, הייתי שרה במקהלה ומופיעה בהצגות אבל בתור רקדנית, אף פעם לא התעמקתי במשחק בתור נערה. הריקוד יותר משך אותי. דווקא העבודה בצוות בידור פתחה לי את המקום של המשחק ומשם באה ההתלבטות...". היא עזבה באותה תקופה את באר שבע ועברה לתל אביב, שם נחשפה לעולמות נוספים כמו קרקס ותיאטרון רחוב. "התחלתי ליצור בעצמי, שירים וחומרים שלי וזה גרם לי להרגיש שאני רוצה ללמוד משחק", מוסיפה כלנית. היא הספיקה גם לטוס לניו יורק שם הייתה מדריכה למוזיקה וריקוד וכשחזרה התחילה ללמוד משחק באקדמיה לאמנויות המופע בתל אביב.

איך היה פתאום להיכנס לתחום שלא הכרת, למשחק?

"זה היה אחר, שונה מכל מה שידעתי והכרתי עד היום. זה כלי אחר לדעת לעבוד איתו ולהביע את עצמי. זה ליצור ולהביע בדרך אחרת ממה שהכרתי. כשרק התחלתי את הלימודים רציתי להזיז הצידה את העובדה שאני רקדנית, להגיע עם דף חלק, להתחיל מאפס. דווקא במהלך הלימודים הבנתי שהריקוד הוא חלק בלתי נפרד ממני והוא רק תורם לי במשחק. תנועה זו עוד דרך לשחק והריקוד עוזר לי אז זה יתרון בשבילי. אני עושה אודישנים להצגות, לפרסומות ועובדת בתחום. זה תחום שלא קל להצליח בו וצריך כל הזמן לדחוף ולקדם את עצמך, לשווק את עצמנו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו, ועדיין זה כיף גדול בעיני".

כלנית כץ. צילום- איתמר מרגליות

חוזרת הביתה

כאמור, השחקנית הבאר שבעית כלנית כץ חוזרת השבוע לבאר שבע בהצגה "השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול" מחזה מאת פול זינדל, תרגום לעברית יעקב שבתאי ובבימויו של דור פלס. ההצגה מאוד מרגשת ומאוד רלוונטית למשפחות שמתמודדות עם קשיים. המחזה הוא זוכה פרס פוליצר, קלאסיקה מודרנית שמביא תיאטרון אלפא לאמנויות המופע לתיאטרון הפרינג' אצלנו בעיר. בשכונת מונטפיורי, במרכז תל אביב, פועל תיאטרון אלפא- תיאטרון האקדמיה לאמנויות המופע, מרכז לפעילות תיאטרון, אמנויות ותרבות, ובית ספר מקצועי למשחק, לפיתוח קול ועוד. האקדמיה מעלה כבר מספר שנים הפקות איכותיות המשלבות שחקנים מקצועיים ומנוסים עם שחקנים צעירים בוגרי האקדמיה, ומתמודדות עם חומרי תיאטרון ומציאות מאתגרים. דוגמה לפרויקט של התיאטרון הוא פסטיבל אלפא 13 הראשון, פסטיבל שדוגל בריבוי לשונות וחופש עם עשייה משובחת.

בית הספר מושך אליו סטודנטים מכל קצווי הארץ, מכל המגזרים, מכל הגילים וכל הלשונות, שהמשותף לכולם הוא הרצון למצות את כישרונותיהם ולמצוא דרך באמנות. מי שמעוניין להירשם לשנת הלימודים הבאה מוזמן להגיע לאודישנים. מי שכבר משחקת בתיאטרון אלפא, ועכשיו גם מביאה אותו לבאר שבע עם ההצגה- היא כלנית. ההצגה מספרת את סיפורה של אם חד הורית, ביאטריס, לשתי בנות- טילי ורות. כלנית מספרת לנו: "אני בהצגה משחקת את רות, האחות הגדולה. בהצגה נראה שני סיפורים מקבילים בבית הספר ובבית. האחות הגדולה היא סוג של מתווכת בין שני העולמות הללו. האימא מפחדת לצאת מהבית, היא נגד מוסד החינוך וטילי מאוד סקרנית וחוקרת... את השאר תצטרכו לגלות בהצגה!".

השבוע את חוזרת להופיע בבאר שבע, פעם ראשונה בתור שחקנית, איך ההרגשה?

"כן, זה מרגש אותי מאוד! אני חתרתי לזה והבאתי את ההצגה לבאר שבע חזרה הביתה. יצא לי לראות כל מיני חברים שלי משחקים בתיאטרון הפרינג', ואמרתי לעצמי, למה עדיין לא עשיתי את זה? למה לא הופעתי עדיין בבאר שבע מול החברים והמשפחה? אז החלטתי להביא את ההצגה בה אני מופיעה מתל אביב לבאר שבע. הפרינג' זה משהו מיוחד שקיים בתיאטרון וזה מבורך. כיף לחנוך את תיאטרון הפרינג', בו עדיין לא הופעתי, בהצגה הזו! היה לי חשוב להגיע לכאן".

מתוך ההצגה "השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול". צילום: אבי בן זאב

מה גרם לך דווקא עכשיו להחליט לחזור חזרה?

"זו עיר ילדותי, יש לבאר שבע מקום גדול בלב שלי. היה בי פחד לחזור למקום הזה, פחדתי להופיע כאן מול האנשים שאני מכירה, בעיר שגדלתי בה. כשאתה יוצא מהעיר שלך ומופיע מול אנשים חדשים שאתה לא מכיר זה אחרת, קל יותר. כי לא ישפטו אותך, אתה מגיע עם דף נקי, את לומדת ומגלה על עצמך, בלי שישוו אותך למה שהיית לפני או יצפו ממך למשהו מסוים. והיום אני במקום יותר שלו ושלם בחיים והרגשתי שזה הזמן לחזור בחזרה, שיראו אותי בבאר שבע. זה כיף גדול וזו סגירת מעגל עבורי, אני מתרגשת מאוד. עכשיו הרגיש לי הזמן הנכון, לחזור לילדות, למקום שגדלתי בו, שאנשים יראו לאן הגעתי. זו גם דרך שלנו לחשוף אנשים לתיאטרון איכותי, לתיאטרון אחר ומיוחד, תיאטרון פרינג'".

מה בדמות גרם לך להתחבר אליה?

"עצמאות, זו תכונה שיש לרות. רות רוצה את העצמאות שלה מצד אחד ומצד שני היא גם ילדה, חשוב לה החיזוק מאימא שלה, התמיכה מהסביבה החיצונית. אני מזדהה עם התחושות האלו ומשם התחברתי לתפקיד. זה רצון שקיים גם בי, להראות לסביבה שלי שאפשר להיות בעולם הזה ולהתקדם ולהתפתח ולהצליח, כל אחד בתחום שהוא אוהב ובמה שהוא רוצה לעשות. ומצד שני, כולנו, גם אנשים בני 50, עדיין ילדים ורוצים את החיבוק והמקום החם שיש במשפחה, בית לחזור אליו. חשוב שכל אחד ילך אחרי מה שעושה לו טוב, שנמשיך לשאוף ולהגשים את החלומות שלנו".

ואת, מגשימה את החלום שלך?

"לגמרי, אני מגשימה אותו וחיה אותו בכל יום, פועלת ועובדת בשביל זה כל החיים".

ההצגה "השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול": יום רביעי ה-09/01/19, 20:30, תיאטרון הפרינג', באר שבע.