בסוף חודש ינואר האחרון הכריזו שחקני תיאטרון באר שבע על סכסוך עבודה, זאת לאחר משא ומתן ממושך שנכשל, כאשר ברקע טענות השחקנים כי הנהלת התיאטרון לא כיבדה את ההסכם הקיבוצי עליו חתום התיאטרון וכן לא שולמו לשחקנים שכירים תנאים סוציאליים. במקביל להכרזה על סכסוך העבודה פנו שחקני התיאטרון באמצעות שח"ם (ארגון השחקנים בישראל) במכתב דחוף לראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ', הקורא לו להתערב על מנת לסיים את הסכסוך ולמנוע פגיעה קשה בשחקנים השכירים ובהעסקתם.

כעת, כחצי שנה לאחר ההתרחשויות החליטו שחקני התיאטרון בשיתוף שח"ם להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד תיאטרון באר שבע, במסגרתה הם מבקשים הוצאת צו המחייב את התיאטרון לסיים את הסגה המדוברת ולשלם לשחקנים את מלוא זכויותיהם בהתאם להסכם הקיבוצי הקיים בין הצדדים. כפי שצוין בכתב התביעה ארגון שח"ם דורש מבית המשפט להכיר בהסכם הקיבוצי בין הצדדים ולחייב את התיאטרון לשלם את מלוא הזכויות לשחקנים כפי שהם נגזרים ממנו ביחס לתקופת העבר והעתיד. 

תמונת ארכיון למצולמים אין קשר לכתבה צילום באדיבות תיאטרון באר שבע

כמו כן, לטענת ארגון שח"ם המייצג את שחקני התיאטרון "השחקנים אשר הינם עובדים שכירים לכל דבר בתאטרון, ומקבלים תלושי שכר בכל חודש בגין העסקתם, הרי שבניגוד לחוק, השחקנים לא מקבלים כל תנאים סוציאליים מהתאטרון, כגון: הפרשות לפנסיה, פיצוי פיטורים, ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה, קרן השתלמות ועוד. כמו כן, העסקת השחקנים נעשית בניגוד מוחלט להסכם הקיבוצי, כך שהשחקנים אינם מקבלים שכר בסיס ופרמיות על פעולות שביצעו, כפי שקבוע בהסכם הקיבוצי, אלא מקבלים סכום קבוע בגין כל הצגה, כך שלעיתים שכרם החודשי יכול להיות נמוך בהרבה משכר המינימום".

לדבריו אלו מצטרף אורי רשטיק, מרכז פעילות שח"ם ואומר: "שחקני תיאטרון באר שבע, חלקם עובדים בתיאטרון מעל עשר שנים, הפכו עם השנים לעובדים משוללי כל זכויות, ללא שכר מינימום, ללא הפרשות לפנסיה, ללא ימי חופשה ומחלה, זהו מצב שלא ניתן להשלים איתו ולא נשלים איתו. התיאטרון המציא מעמד חדש – של עובדים המקבלים שכר בתלוש, ללא זכויות סוציאליות באמצעות הצמדת מילות הקסם "משתתף חופשי", אין תיאטרון בלי שחקנים".

תגובת תיאטרון באר שבע לנושא: בימים אלו אנו מקיימים דיאלוג מול שחם על מנת להגיע  להבנות בין הצדדים. יחד עם זאת חשוב להבהיר כי מיום היוסדו של תיאטרון ב"ש, שחקני התיאטרון  מוצבים  בראש סדר העדיפויות, וכך זה יימשך.