לפריחה האדירה שחווה תחום התרבות בבאר שבע בעשור האחרון ישנן מספר סיבות, כאשר אחת המרכזיות שבהן הוא בוודאי תאטרון באר שבע, מעוגני התרבות המרכזיים של בירת הנגב שבמשך שנים מהווה את הקטר של תחום התרבות בעיר. מדובר למעשה בתאטרון הרביעי בגודלו בישראל אחרי הקאמרי, הבימה ובית לסין, כאשר בשנים האחרונות, מקדים תאטרון באר שבע את אחיו הגדולים והוותיקים ממרכז הארץ בכמות הזכיות בטקס פרסי התאטרון, זאת בזכות אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ.

דגש על מחזאות מקורית

לאחרונה הציג התאטרון את הרפרטואר החדש לעונת 2019/20, כאשר הקו המנחה של העונה הקרובה הוא דגש על מחזאות מקורית, כפי שמתאר מנכ"ל התאטרון, שמוליק יפרח, בראיון ל"באר שבע נט": "אחד הדברים הבולטים בעונה הקרובה הוא שמדובר ברפרטואר של מחזאות מקורית. אנחנו פותחים את העונה עם זורבה היווני. מדובר בשיתוף פעולה עם תיאטרון הבימה. כל תאטרון הביא חלק מהשחקנים ויצרנו הפקה משותפת וגדולה. נתן דטנר מביים את ההצגה וישחקו בה נורמן עיסא, סנדרה שדה, תום אבני ואמיר קריאף. מעבר לכך תעלה ההצגה 'לא משלנו', שעוסק בזיקנה בצורה מאוד קומית, בכיכובם של גבי עמרני ומוטי גלעדי. בהמשך אנחנו עושים את ההצגה 'הדירה של רוזה', מדובר במחזה מקורי עם סיפור מרגש על דמנציה ועל ירושה. לאחר מכן יש לנו את הדרמה המשפחתית המרתקת 'ברווז פרא'. זה מחזה שקיים למעלה מ-130 שנה ומשחק בהצלחה רבה על בימות רבות בעולם. ההפקה האחרונה תהיה 'דרך השלום', שזו קומדיה פוליטית שנונה ומצחיקה. זה מחזה שנכתב בימים אלה וזו תהיה ההצגה שתחתום את העונה הזו".

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('227bb1ef-85ba-49e9-809f-6d59874f80b5','/dyncontent/2019/9/29/a94edf61-f363-46e0-8a8b-3de9e33f5c61.jpg',9189,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('227bb1ef-85ba-49e9-809f-6d59874f80b5','/dyncontent/2019/9/11/45246763-6774-44b3-9174-29459cab723d.jpg',9000,'',510,80,true);},15]]);

 צילום: מעיין קאופמן

כששואלים אותו לגבי התמהיל הנכון עבור הקהל הבאר שבעי, עונה יפרח: "אני לא חושב שבבאר שבע צריך להיות משהו אחר מלונדון, תל אביב, חיפה או ירושלים. יש פה בסיס של קהל גדול שרואה תאטרון כבר הרבה שנים ולצידו קהל צעיר שנחשף רק בשנים האחרונות לתאטרון. ואנחנו צריכים לתת לקהל הזה מגוון. אצלנו יש מגוון של יצירות שונות. גם קלאסיקה, גם קומדיה וגם דרמה על כל סוגיה".

 אנשים היום מעדיפים שלא להתחייב למנוי, אלא רוכשים כרטיס בהתאם להצגה הספציפית שהם רוצים לראות. כיצד מתמודדים עם האתגר הזה?

"זה אתגר קשה ומורכב. יש עלינו אחריות להיות אטרקטיביים יותר. צריך לזכור שפעם לא הייתה יותר מדי בחירה לקהל הבאר שבעי. היה תאטרון וסינפונייטה. בשנים האחרונות הצטרפו גם הפרינג', תאטרון הילדים, גודמן ויש סדרות נהדרות במשכן, יש הרבה בתי קולנוע. לציבור בבאר שבע יש היום מבחר גדול של אופציות בתחום התרבות ואתה צריך כל הזמן להמציא את עצמך מחדש. אתה חייב להיות רלוונטי וטוב מפני שבתחרות הזאת אם אתה לא מספיק טוב, יינטשו אותך לטובת מקום אחר. זה דורש מאיתנו להיות הרבה יותר אטרקטיביים ולהשיג כל הזמן קהלים חדשים, למשל צעירים. אנחנו עושים פרויקטים עם סטודנטים ועם בני נוער. יש מרכז למצוינות בתאטרון שאנחנו מפעילים אותו. המרכז הזה מעמיק את הקשר בין התאטרון לבין התלמידים במערכת החינוך, כדי לעודד אותם לצרוך תאטרון. היתרון בלעשות מנוי לתאטרון, הוא שאתה מקבל מקום קבוע באותה השורה ואותו הכיסא בכל הצגה. יש אצלנו מנויים שבמשך שנים יושבים באותה השורה ובאותו הכיסא".

"אני מאמין בבאר שבע"

ב-2010 מונה יפרח למנכ"ל תאטרון באר שבע. בתקופתו זכה התאטרון לעדנה. עם כניסתו של יפרח לתפקיד, מספר המנויים עמד אז על כ-7000, אך עם הזמן הכמות הזו כמעט הכפילה את עצמה והגיעה ל-13 אלף, זאת בזמן ששחקנים מובילים מככבים בהצגות התאטרון, לצד בוגרים של בית הספר גודמן, אותו ייסד יפרח ב-2005. במאי 2017, מונה יפרח למנכ"ל תאטרון הקאמרי, אך בפברואר 2018 הודיע על התפטרותו. בפברואר השנה מונה יפרח למנכ"ל בית הספר גודמן וכחודש לאחר מכן, חזר לקדנציה שנייה כמנכ"ל תאטרון באר שבע.

באשר להחלטה לעזוב את תאטרון הקאמרי זמן קצר יחסית לאחר שמונה כמנכ"ל, מסביר יפרח: "אחרי שחיזרו אחרי חצי שנה הגעתי לקאמרי, אבל הבנתי אחרי כשנה שהלב שלי נשאר עדיין בדרום. הקצתי בהסכם שלי סעיף של שנה ניסיון. החלטתי לשים את המפתחות, בין השאר מסיבות אישיות בגלל אבא שגסס כאן, בית שנשאר כאן והמון חברים שנשארו כאן. הבנתי שהמעבר למרכז לא מתאים גם לילדים ולאשה והלב שלי נשאר כאן והחלטתי לחזור דרומה".

הלך אחרי הלב. יפרח | צילום: מעיין קאופמן

יפרח מגלה, כי כשנעשתה אליו פנייה לחזור ולכהן כמנכ"ל התאטרון, הוא מאוד התלבט בטרם קיבל את ההחלטה לחזור לתפקיד: "ההנהלה הציבורית קראה לי לחזור לנהל את התאטרון. אני חשבתי שאני חוזר לבאר שבע להזדקן במפעל חיי, שזה בית הספר גודמן. קראו לי לחזור מפני שהתאטרון נקלע לתקופה מאוד מאתגרת, גם כלכלית, גם בגלל שהיה צריך לעשות שינוי מבחינת הרפרטואר וכן אתגרים נוספים. היו לי הרבה מאוד לבטים לפני שחזרתי לתאטרון ולמען האמת, לא כל כך רציתי לחזור. צריך להבין שיש קשר בין ההצלחה של התאטרון להצלחה של גודמן. תאטרון חלש יהפוך את גודמן לחלש ומנגד תאטרון חזק גם יהפוך את גודמן לחזק. דבר נוסף, תמיד עבדתי מתוך אהבה גדולה למקום ולעיר ובעקבות כך ניהלתי במשך שנים מאבקים בהרבה נושאים שקשורים בתקציבים ציבוריים שכל המוסדות כאן נהנים מהם. דאגתי שיקומו כאן יותר מוסדות תרבות כדי ליצור פה פעילות יותר גדולה וכתוצאה מכך גם למשוך לכאן יותר תקציבים לטובת הפעילות התרבותית בעיר, כי אני מאמין בבאר שבע, בתושבים שלה ובעובדים של התאטרון. הבנתי שצריך לבוא ולתת יד ולעזור לתאטרון בעקבות המצב אליו הוא נקלע. מרבית התאטראות בארץ במצב לא טוב. אנשים צריכים להבין שניהול של תאטרון הוא דבר מורכב וצריכים להיות מאוד אחראיים וזהירים מכל הבחינות, מפני שבמספר החלטות שגויות, תאטרון יכול למצוא את עצמו על סף סגירה. לשמחתי, יחד איתי יש כאן צוות נפלא של עובדים ושחקנים שנרתמו למשימה. יש כאן עובדים מאוד מסורים שעושים עבודה מדהימה, חלקם עובדים בתאטרון כבר עשרות שנים. אני בטוח שאנחנו בכיוון של המראה למעלה וזה יקרה בקרוב".

יפרח מדגיש גם את התמיכה הגדולה שהתאטרון זוכה לה מעיריית באר שבע, חברת כיוונים, שיתוף הפעולה עם המשכן לאמנויות הבמה וכן סיוע הגדול מאגדות הידידים של התאטרון.

פרוזדור עבור בוגרי גודמן

לצד היותו מנכ"ל תאטרון באר שבע, יפרח כאמור מכהן גם כמנכ"ל בית הספר גודמן למשחק. זוהי כאמור קדנציה שנייה של יפרח כמנכ"ל של גודמן, מקום אותו ייסד לפני כעשור וחצי.

לאורך השנים, לא מעט מבוגרי גודמן השתלבו כשחקנים בתאטרון באר שבע, כך שלא פלא שלצד השמות הנוצצים שיככבו גם העונה בהצגות של תאטרון באר שבע, ניתן יהיה למצוא כמות נכבדה גם של שחקנים בוגרי גודמן. לדבריו של יפרח: "אחד הדברים שאני מוביל גם בעונה הזו הוא לתת מקום גם לצעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם בגודמן. במעבר בין גודמן לתאטרון באר שבע, אני יוצר פרוזדור יותר ברור עבור המצטיינים של גודמן, כאשר בחודשיים האחרונים של הלימודים שלהם כבר החתמנו אותם על חוזה בתאטרון. אחד הדברים שהכי מרגשים אותי זה לגלות כישרונות צעירים חדשים".

צילום: אילן בשור

לאחרונה נפתח אולם השלישי במשכן לאמנויות הבמה אשר משמש את התאטרון. לדבריו של יפרח, יהיו בו מספר שימושים: "זה אולם קטן ומאוד אינטימי, עד מאה אנשים. לאולם הזה יש כמה תפקידים. כרגע גייסתי חצי מהכסף כדי להקים להקה צעירה וזו תהיה עוד תעסוקה ל"גודמנים". אני לוקח 8-10 גודמנים שסיימו בשנתיים-שלוש האחרונות ועושה איתם להקה צעירה של שחקנים שעובדת עם במאי צעיר, כדי לעשות דברים מחוץ לקופסא בתוך האולם הזה. המטרה היא שקהל יוכל לראות הצגות במרחק נשימה מהשחקנים. אני מתכוון לארח קבוצות פרינג' ותאטרון קטנות מאוד בהפקות של מאין מועדון תאטרון. יהיו כאן הצגות יחיד ולפעמים הצגות עם שניים-שלושה שחקנים. אני נותן לאותם שחקנים להתארח כאן ונותן לקהל שלי לראות דברים מגוונים. אני רוצה לייצר באולם מפגשים בין קהל ליוצרים. אנשים יוכלו לשוחח עם כותבים ובמאים. דבר נוסף וחדשני שאני מתכוון לעשות הוא לזמן אנשים לבוא ולשמוע קריאה של שחקנים במחזות בכך שיהיה לקהל אפשרות לדבר עם השחקנים. אני רוצה לשתף את הקהל ולשמוע את דעתם. אני הופך אותם לשותפים בבחירת הרפרטואר שלנו לעונות הבאות. תמיד טוב לשמוע דעות נוספות ובסוף ההחלטה תהיה כמובן שלנו, של הצד האמנותי. בנוסף, אני מאמין שתאטרון הוא בית תרבות שלא צריך להסתפק בלעלות חמש הצגות במהלך העונה. אני רוצה ליזום שיחות של שחקנים עם הקהל אחרי ההצגה והקהל יכול לשאול אותם שאלות. אני רוצה להביא ערך מוסף להצגות".

ליפרח ישנן גם תכניות באשר לעידוד מחזאות מקורית: "אני מתכוון לקיים פסטיבל של כתיבה למחזאות מקורית מקומית. אני מתכוון לעודד פה כתיבה שעוסק בנו ובהוויה שלנו כאן. זה אומר להתעסק עם חומרים שעוסקים בכאן ועכשיו ומתכתבים עם האזור הזה וה-DNA שלו. חשוב מבחינתי לפתח ולעודד את העניין הזה ואולי כתוצאה מכך יצמחו מכאן מחזאות. בזמנו, כשציינו 40 שנה לתאטרון הזמנו את קובי עוז לכתוב מחזמר "פרח השכונות", שמתעסק ב-DNA של האזור על עיירה בדרום ופנימה שילבנו גם את השירים של טיפקס".

-אילו יעדים אתה מצבים לתאטרון לשנים הבאות?

"הצלחת הפרויקט של הלהקה הצעירה. לצד האתגר הגדול לתחזק את כמות המנויים הנוכחית, אני רוצה להגיע גם לקהלים נוספים ובין השאר להגיע לקהלים צעירים ולצורך כך גם קיימתי פגישות עם אגודת הסטודנטים. בשלב הראשון אנחנו רוצים להגיע לתוספת של עוד כאלף מנויים. יעד נוסף הוא להעמיק את הקשר של התאטרון עם המסגרות השונות של העיר, במיוחד עם מערכת החינוך, כי אני מאמין ששם העתיד שלנו".

צילום: מעיין קאופמן

לסיום אומר יפרח: "אני מקווה שבמהלך העשייה שלי, מבינים עד כמה הקשר שלי כיליד דימונה שגדל כאן והחליט לבסס את חייו כאן, עד כמה האהבה שלי גדולה לאזור. בנימה אישית, גם כשהוצע לי לנהל את תאטרון הקאמרי, אולי התפקיד בכיר ביותר בעולם התאטרון, הוויתור שלי על הקאמרי היה בגלל שהלב שלי היה כל כך מחובר לנגב. אני קם בבוקר בזכות הדרייב הזה".