קורונה

חיסון שפותח במכון מחקר רפואי בסיאטל על ידי חברת הביוטק האמריקאית מודרנה יחד עם NIH (המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב) ניתן השבוע כחיסון ניסיוני  ל45 נשים וגברים נגד הנגיף קורונה.

בתקופה הקרובה שורה של ניסויים דומים צפויים לצאת לדרך על ידי חברות נוספות.

בימים אלה יוצא לדרך מרוץ חסר תקדים של העולם בניסיון להשיב מלחמה: לפתח תרופות, טיפולים וחיסונים. מיליארדי דולרים מוזרמים לחברות, לסטארט־אפים ולחוקרים; כל מי שיש לו כיוון לחיסון, ימצא כסף מוזרם ככל שיצטרך.

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ff71d464-969c-4431-ad0c-905950bd8b78','/dyncontent/2020/3/25/23e55180-e8c1-4bfd-80e5-e6fcb5be4f9b.jpg',10526,'',510,80,true,46252);},15],[function() {setImageBanner('ff71d464-969c-4431-ad0c-905950bd8b78','/dyncontent/2020/3/15/c0066c06-70a5-4856-8672-cea4c249d60f.jpg',10469,'',510,80,true,46252);},15]]);

כך גם הרבה מחסומים שהיו בעבר, למשל של אגו ופטנטים, נשברים. העולם רץ קדימה לחפש חיסון.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אישר תקציב של 3 מיליארד כדי לממן פיתוח של חיסונים, טיפולים ובדיקות.

קרן ביל ומלינדה גייטס מובילה מיזם בהיקף של 125 מיליון דולר למימון חברות וקבוצות חוקרים באקדמיה, כאשר יותר מ–20 גופים יזכו למימון הזה.

הנציבות האירופית פירסמה קריאה דחופה לסטארט־אפים ולחברות קטנות שיכולות להציע טכנולוגיות וחידושים שעשויים לסייע במאבק בהתפרצות הנגיף — בתקציב של 164 מיליון יורו.

ארגון CEPI, קואליציה בינלאומית של מדינות, חברות וארגונים שהוקמה ב–2017 ומיועדת לתאם פיתוח חיסונים נגד מחלות מדבקות חדשות, פירסמה קריאה דחופה לגייס 2 מיליארד דולר בשנים הקרובות, לצורך מימון פיתוח חיסונים למחלה.

בישראל, הממשלה הודיעה כי באמצעות רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית, הודיעה השבוע כי תעניק 50 מיליון שקל כתמיכה כספית בחברות ישראליות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים ובריאותיים לצורך מאבק בנגיף הקורונה.

למרות המשאבים האדירים שמובטחים, קצב הפיתוח רחוק מאוד מקצב התפשטות הנגיף. יחלפו שנה עד שנה וחצי עד שחיסון ייצא לשוק, אם בכלל.

מכאן שהמגמה כרגע בעולם היא לנסות להשתמש בקוקטייל ובשילוב של תרופות קיימות נגד וירוסים אחרים, כולל כאלה שנמצאות רק בשלבי ניסוי, כדי לשפר את מצבם של חולי קורונה. הכיוון הוא  תרופות מאושרות לווירוסים דומים עם מנגנונים דומים של הדבקה.

מכאן שרוב הסיכויים שנמצא טיפול תרופתי משולב שמתבסס על תרופות קיימות למחלות אחרות, שיצליחו להפחית משמעותית את התמותה. רק אחר כך יתחילו החיסונים כאשר רק בעתיד הרחוק יותר צפויות להימצא תרופות ספציפיות לקורונה.

בישראל, מכון המחקר המדעי בגליל מיגל פיתח חיסון נגד נגיפים ממשפחת הקורונה בעופות, וכעת פועלים להתאים אותו לבני אדם. גם חברת Vaxil הישראלית יצאה בחודש שעבר בהודעה שהצליחה לזהות חיסון פוטנציאלי; ולפי דיווח ב"הארץ", במכון הביולוגי בנס ציונה כבר נמצאים בשלב מתקדם מאוד של פיתוח חיסון.

בסין הושלמו ניסויים רחבים בתרופה יפנית נגד שפעת בשם Favipiravir (Avigan). על פי הדיווחים, היא נמצאה כאפקטיבית להפחתת זמן המחלה. מטופלים שקיבלו את התרופה נבדקו ונמצאו שליליים לקורונה בתוך ארבעה ימים.

עוד תרופה קיימת לשיפור מצב החולים היא כזאת שמבוססת על תאי שלייה, שמוזרקים לגוף החולה, ומפרישים חלבונים טיפוליים שעוזרים לשקם את הגוף. כיום הטיפול נמצא בניסויים עבור מחלות אחרות או נזקי קרינה רדיואקטיבית. כעת, רוצים לכוון את הטיפול הזה גם עבור חולי קורונה, כדי להקל על התסמינים ולתמוך בחולים לפני שהם מידרדרים.

במקביל, בעולם נעשים כבר מאמצים לפתח תרופה ייעודית לקורונה. כאמור, פיתוח תרופות הוא תהליך ממושך, לפיכך התקווה לתרופה מהירה יחסית טמונה כרגע בתרופות המבוססות על נוגדנים — בעיקר כאלה שהופקו מחולים שהחלימו או מבעלי חיים שהודבקו בנגיף.

מספר חברות כבר הודיעו על התקדמות כזו.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]