תוכנית שנת השירות של הסוכנות היהודית בחו"ל היא תוכנית אשר שולחת נערים אשר סיימו את התיכון, רגע לפני גיוסם לצבא, לשנת התנדבות ותרומה בפדרציות היהודיות של קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם וגם לנגב ישנה נציגות מכובדת.

התוכנית מונה כיום כ-200 שליחי שנת שירות מתוכם 22 שינשינים אשר נשלחים לשליחות בטורונטו שבקנדה. הקהילה היהודית בטורונטו מונה למעלה מ-200,000 יהודים ומפעילה את תוכנית השינשינים הגדולה בעולם.

מטרת העל של השליחים הצעירים הינה הטמעת הקשר של הקהילות השונות עם ישראל, הצגת הסיפור האישי שלהם כחלק מסיפור החברה הישראלית, ובנוסף גם ללמוד על הקהילה היהודית בה הם עושים את שליחותם ולהביא מהקהילות האלו חזרה לישראל. השליחים האלו עובדים בקהילות יהודיות מכלל הזרמים, בבתי ספר, בתי כנסת, תנועות נוער, אוניברסיטאות ובמרכזים הקהילתיים היהודיים.

setImageBanner('2082689a-f484-467c-9e7a-794742b5188e','/dyncontent/2019/11/19/9adac678-7cd6-4dce-9ea5-1aa3ecc2a092.jpg',9488,'',510,80);

יעל סולומון ממיתר היה שינשינית מטעם הסוכנות היהודית בפדרציה היהודית של טורונטו. כחלק מתפקידה כשינשינית בטורונטו, יעל מתנדבת במרכז הקהילתי היהודי מצפון לטורונטו, מרכז שוורץ-רייסמן, בבית כנסת קונסרבטיבי בשם "בית רעים ובתנועת נוער יהודית צפון אמריקאית בשם BBYO.

צילום: אלבום אישי

יעל למדה בתיכון "מקיף עומר", שם הגבירה את מקצוע התאטרון. בנוסף, לקחה חלק בפעילות תנועת הצופים בשבט "צחור", שם לקחה חלק בפעילות כחניכה ובשנות התיכון הייתה חלק מצוות ההדרכה של השבט. כמו כן היא הייתה מדריכה במשך שנתיים ובשנת השמיניות שלה (כיתה יב') הייתה ראש גדוד בשבט. כחלק מפעילות הצופים, לקחה חלק בשתי משלחות תנועתיות, הראשונה הייתה במשלחת "חץ וקשת" אשר נמשכת כחודש בחופשת הקיץ בין כיתה י'-יא', ולוקחת חלק בישראל יחד עם בני נוער אמריקאים, בחלק מהפעילות מטיילים ולומדים על ישראל. המשלחת השנייה שיעל לקחה בה חלק הייתה המשלחת התנועתית הארוכה לארצות הברית. כחלק מתפקידה במשלחת הדריכה במשך חודשיים וחצי במחנה קיץ אמריקאי-יהודי, מחנה NJY שבפנסילבניה.

בשיחה עם "באר שבע נט" יעל מעידה כי תמיד ידעה שהיא הולכת לעשות שנת שירות כלשהי, ובחרה בשנת שירות של הסוכנות היהודית לאחר החוויות שצברה מהמשלחות השונות שלקחה חלק בהן בתקופת התיכון. "שתי המשלחות הללו חיברו אותי מאוד לתפקיד השליחות ולקשר עם יהדות התפוצות. תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות שנת שירות בייחוד לאחר החוויות שאחי הגדול צבר בשנת שירות שלו, ברגע ששמעתי על שנת השירות בתפוצות ידעתי שאני חייבת לנסות להיות חלק ממנה", היא מספרת.

"האווירה בתפוצות מאוד שונה מהארץ"

לאחר תקופת מיונים ארוכה ליציאה לשליחות שנת-שירות, יעל התקבלה להיות חלק מ-22 השינשינים של הפדרצייה היהודית בטורונטו, "הייתי אומרת שמה שהופך את שנת השירות בטורונטו למיוחדת זה רשת האנשים הענקית שיש בכל תחום בשליחות: קומונת השינשינים בטורונטו היא הגדולה מכל שאר הקהילות, 22 שינשינים בעיר אחת, כמות גדולה, אך כל אחד מאיתנו נבחר בקפידה על-ידי משלחת ייחודית מפדרציית טורונטו שמגיעה לארץ כל שנה לבחור את השינשינים שלה לשנה לאחר מכן", מתארת יעל ומוסיפה: "אנחנו עובדים תחת הפדרציה היהודית בטורונטו שבתוכו יש מחלקה העוסקת בשינשינים ודואגת שיהיה לנו טוב, משהו שלא קיים בהכרח בכל הקהילות או לפחות לא במידות האלה. דבר ייחודי נוסף שאני מרגישה שיש בטורונטו זה הדגש שיש על חשיבות הקשר הבינאישי, אם זה בין חברי הקומונה, בין הקומונה לקהילה היהודית בעיר, בין הקומונה לארץ וגם בין הקומונה לשינשינים הקודמים, מה שיוצר רשת ענקית שמערבת כל כך הרבה אנשים שהגורם המשותף המרכזי הוא הקהילה היהודית בטורונטו".

צילום: אלבום אישי

יעל מתארת את הפעילות הנרחבת שלה בטורונטו: "התפקיד שלי כשליחת שנת שירות מורכב משני צדדים, הפורמלי והבלתי פורמלי. התפקיד הפורמלי שלי, כולל עבודה עם ציוות במוסדות שונים, הציוות שלי הוא רביד (אין עליו). בלוח הזמנים השבועי שלי אני עובדת עם שלושה מוסדות, הראשון בית הכנסת ״בית רעים״- שהוא גם בית כנסת כמו שיש בארץ ובימי ראשון הופך לבית ספר יהודי שם הם לומדים מסורת יהודית, תורה, עברית וכמובן עוברים פעילויות בנושא ישראל על-ידי השינשינים. בנוסף, אני עובדת בתנועת נוער לנוער יהודי שמקדמת מנהיגות שנקראת BBYO, שם אני מעבירה פעילויות שונות באופן שבועי לנוער מכיתה ח'-יב'. אני עובדת גם ב-JCC- Jewish Community Center, המרכז הקהילתי היהודי בעיר. העבודה בJCC- מאוד מעניינת, מצד אחד אנחנו עובדים עם ילדים בחוגים לאחר בית הספר, ומצד שני, אנחנו מפיקים אירועים לקהילת המרכז, לצוות של הJCC-, ולוקחים חלק בפעילות הקיימות של המרכז ומכניסים בהם ישראל. החלק הבלתי פורמלי של התפקיד שלי מבחינתי, אשר חשוב לא פחות מהפורמלי, הוא יצירת הקשרים הבינאישים עם חברי הקהילה היהודית פה בטורונטו, עם המשפחות מארחות שאלו אנשים מדהימים שהסכימו לארח אותי בשנה שלי פה וקיבלו אותי להיות חלק מהמשפחה שלהם, עם הקהילות של המוסדות שבהם אני עובדת, עם הקולגות שלי לעבודה, עם בני הנוער ועם הילדים. אני מאמינה שחיבור למדינת ישראל וחיבור לערכים שלה מתחיל ונגמר במערכות יחסים שיצרתי ולכן אני מאמינה שזה חלק מרכזי בתפקידי".

זו הפעם הראשונה שיעל חווה את תקופת החגים רחוק מהבית ומהמשפחה, "מצד אחד זה מבלבל שאין לצידי את המשפחה האמיתית שלי ושאני רחוקה מהבית במיתר. אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מתגעגעת לאו דווקא לדברים החומריים של החגים ולמסורות שאני רגילה אליהן, אלא פשוט לאנשים שהייתי עושה אותם איתם, ולאווירה שהייתי מרגישה, האווירה בתפוצות מאוד שונה מהארץ. מצד שני כיף לראות איך אנשים חוגגים אחרת את החגים בעיקר שאני באה ממקום כל כך קטן כמו מיתר, נחמד לצאת ולראות עולם!", מסכמת יעל.

צילום: אלבום אישי