צל"ש השבוע - פזית אוחיון

$(function(){setImageBanner('47956df4-0b30-4e20-aac7-f45114088893','/dyncontent/2022/1/19/c3342962-c532-4934-8804-25c7555953a1.jpg',14070,'כללית 122 אייטם',525,78,false,33743,'Image','');})

היא מתמרנת בין עבודה לבין מסעות של יחידות בצבא, ותרומות למען צוותים רפואיים. גם את הזמן שאין לה, היא מנצלת לצורך עשייה ותרומה לקהילה. צל"ש השבוע שלנו הולך לפזית אוחיון, עובדת בתוכנית קר"ב – למעורבות בחברה, ומתנדבת במספר רב של מקומות, מפריסה במסעות כומתה, ועד לילדים בעלי מוגבלויות. איך יש לה זמן אתם שואלים? פזית – " אני מתמרנת בהתאם, כי זה נותן לי כוחות נפשיים כל פעם מחדש".

פזית אוחיון. קרדיט - צילום  פרטי

פזית אוחיון, בת 54 מבאר שבע, עד לפני כעשור וחצי כלל לא עסקה בפעילות חברתית מסוימת. הרצון לתת מעצמה למען האחר תמיד היה שם, אבל ככל הנראה לא הייתה קרקע פורייה שתכיל את העשייה שלה. עד שהגיע אחד מחגי הפסח לפני כמה שנים, כשבעלה יצא לכמה שעות, והיא נשארה עם הילדות שלה בבית. בזמן הזה ראתה פזית פרסום בפייסבוק, שמשום מה הניע אותה לפעולה - "ראיתי שמחפשים מישהו שיבוא לעזור לארוז למשפחות נזקקות. וישר אמרתי לבנות שלי, שאנחנו הולכות לקחת חלק. אני לא יודעת מה גרם לי לעשות את זה, מעין קול פנימי אולי".

ובכן, יכול להיות מאד שהקול הפנימי הזה היה ממשי ואמיתי, כי מה שקרה לאחר מכן היה יותר מצירוף מקרים – "כשחזרתי מהאירוע התרמה, דיברתי עם אמי בטלפון, והיא אמרה לי שהיא חלמה עליי ועל אבא שלי ז"ל. ואז, היא סיפרה לי משהו שהדהים אותי לגמרי – מסתבר שאבא שלי כל חג היה הולך לתרום לנזקקים, וממלא עגלות שלמות למען משפחות מעוטות יכולת. והוא אפילו לא דאג לשתף את זה, או לספר על זה.  מעבר לכך, זה היה ממש לפני האזכרה שלו, ושהיא סיפרה לי את זה אני הייתי נורא המומה, והרגשתי שבשבילי זאת הייתה סגירת מעגל אמיתית".

ב-12 שנה האחרונות, עובדת פזית בתוכנית קר"ב – למעורבות בחינוך בבאר שבע. תכנית ארצית במסגרתה ניתנים תכני העשרה נוספים לתלמידים מפלח סוציו-אקונומי נמוך. במסגרת התוכנית, דואגת להעביר פזית את התכנים בצורה הטובה ביותר, כשאחת מתוכניות ההעשרה מתמקדת במה שפזית קוראת לו "אשכולות חשיבה".

מה זה אומר למעשה?

"במסגרת התוכנית הזאת, אנחנו מעבירים לימודי אסטרטגיות חשיבה דרך לימוד משחקים שונים. אז אנחנו לוקחים אפילו משחק פשוט כמו דמקה, שבמהלכו אתה צריך לעצור ולחשוב על כל המכלול, ולקבל החלטות בצורה נכונה, ולדעת מתי לבצע אותה. אז כשהילדים משחקים, הם מפתחים יכולות חשיבה שלא היו להם קודם. בסופו של דבר, המטרה היא לתת לילד כלים להתמודדות עם קשיים, ועם בעיות מסוימות בחיים. ודרך התכנית, הם לומדים כיצד לדעת לקחת את ההחלטה הטובה ביותר".

מאז שהחלה במעורבות החברתית, פזית דואגת להיות בכל מקום. וכשאנחנו אומרים בכל מקום, זאת באמת הכוונה – בין אם זה אומר להגיע לשטחי כינוס במהלך "צוק איתן", לחלק לבנה החייל ולחבריו אוכל, ומוצרי היגיינה. או אפילו לנוסע תחת מטח סלעים אל עבר בסיסים כאן בנגב, במהלך מבצע "שומר החומות", וזאת רק בשביל לתת, ללא בקשה לקבלה בחזרה. לגבי הסיכונים בנסיעה תחת מטח סלעים, טוענת פזית - "לא חשבתי על זה באותו רגע. רציתי רק להגיע, ולפנק ולתת להם הרגשה טובה, ואת ההערכה של כולנו. בבית הרגשתי יותר בחרדה (צוחקת)".

מעבר לכך, פזית פשוט דואגת לא להשאיר אף אחד מאחורה – בעברה דאגה לארגן מסיבת בר מצווה לילד מבאר שבע, ואפילו דאגה להביא קייטרינג, צלם, ותקליטן. בנוסף, דאגה לילד אחר מהעיר, כשהפעם מדובר היה במציאת טלית ותפילין למען חתן האירוע – רק בשביל שיוכל להרגיש כמו כולם. חשבתם שכאן זה נגמר? תחשבו שוב – לאחרונה ארגנה משלוח פרחים ענק לצוותים רפואיים, אשר נלחמים מסביב לשעון בנגיף הקורונה. כמו כן, דאגה פזית לקחת חלק במיזם חשוב של תנועת "בני עקיבא", במהלכו ארגנה התנועה, בעזרתה הענקית של פזית – הפנינג ענק למען ילדים בעלי מוגבליות. אז פזית הלכה, ודיברה עם מי שצריך, וכמובן דאגה שהכל ילך כשורה – "השגתי מתנפחים, ושיערות סבתא, ועוד מלא מתנות. והכל בגלל אנשים אחרים שהיו מוכנים לתת מעצמם כמו שאני נותנת".

למען הצוותים הרפואיים, פזית לצד משלוחי הפרחים. קרדיט - צילום פרטי

ממש לפני שבועיים שיתוף הפעולה הנפלא של פזית, יחד עם מספר אנשים טובים באמצע הדרך, סיפק שמחה ואושר עילאיים לכמה עשרות חיילים עייפים ורעבים במיוחד – "הבת שלי משרתת בפלח"צ של פיקוד חילוץ והצלה. ואני החלטתי שאני עושה להם פריסה ענקית בסוף המסלול. והלכתי, וחיפשתי מי יכול לבוא ולתת מעצמו, ובעזרת ההתעקשות שלי וההתמדה, הצלחנו לארגן ערב מדהים לחיילים הנפלאים הללו, שזה עתה סיימו מסע כומתה מפרך. וכשהם הגיעו, וראו את הפריקסה ואת השתייה ואת כל הפינוקים, זה כל כך הרים להם את המורל, וזה לגמרי היה שווה את זה. אני יודעת שהלכתי לישון באותו יום מאושרת לחלוטין, וזה לגמרי עושה לי את השבוע טוב יותר".

איך את מצליחה כל פעם מחדש לרתום אנשים אחרי למשימות שונות?

"תראה בהתחלה זה לא קל, אבל העקשנות וההתמדה משתלמת – אני משתדלת לשמור על קשרים טובים עם אנשים שמוכנים לתרום. גם לאט לאט, יצרתי לעצמי איזשהו מעגל של אנשים, שאני ממשיכה איתם את הדרך. אני גם מוכיחה כל פעם מחדש שאפשר לתת בי אמון – כשאני מבקשת תרומות, אנשים מבקשים ממני תמונות – ואני תמיד נותנת קרדיט למי שצריך, כי זה לא מובן מאליו בכלל שאנשים תורמים".

מה נותנת לך התרומה?

"אני יכולה להגיד לך, שאני מבחינתי מצאתי את המקום שלי בחיים - דרך הנתינה. זה נותן לי המון סיפוק לדעת שאני יכולה לגייס אנשים למען מטרה מסוימת, ולגרום להם לתרום. לפעמים אני מסתכלת על כל מה שאני משיגה, ואני נדהמת מההירתמות של אנשים."

איך מצליחים בכל זאת לתמרן בין כל כך הרבה מיזמים ופעילויות? הרי את גם עובדת בנוסף לכך.

"יש פה עניין של תכנון – כמו שאני מלמדת את הילדים בתכנית קר"ב. אני לא אשקר, כמובן שזה לוקח ממני המון אנרגיה, והיו פעם שחשבתי אולי להאט את הקצב, אבל משהו בתוכי לא נתן לי. כי זה פשוט נותן לי כוחות נפשיים כל פעם מחדש. לדעת שעשיתי טוב לעוד מישהו ממלא אותי בצורה יוצאת דופן, ואם הייתי יכולה להתעסק רק בזה, זה מה שהייתי עושה".

איך ממשיכים הלאה?

"כל עוד אני יכולה לתת מעצמי, אני לא רוצה לעצור את זה. מעבר לכך, אני עושה את בשביל ההמשכיות, להתחיל סוג של מסורת: אבא שלי התחיל עם זה, ואני המשכתי, והבאים בתור יהיו הילדים שלי (3), שכבר עכשיו רואים אותי בבית מתרוצצת, ומצטרפים אליי מתי שרק אפשר. ואני לגמרי מקווה שכל עוד יהיו לי את הכוחות, אני אמשיך לתרום ולתת מעצמי למי שרק אפשר".

פריסה ענקית למען החיילים. קרדיט - צילום פרטי

 פזית יחד עם ביתה ובעלה בסיום מסע הכומתה. קרדיט - צילום פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('8261fc4a-7019-4cf1-8483-b3ea60e60b3b','/dyncontent/2022/1/23/a299a39c-d12b-4fbd-8697-f0e383464c1e.jpg',14095,'קותאי 122 אייטם',525,78,false,33745,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה