Pixabay

מערכת אקולוגית

מערכת אקולוגית המוכרת גם בשמה הלועזי "אקוסיסטם" היא מארג של יחסי גומלין בין יצורים חיים וגורמים סביבתיים באזור מוגדר. בעלי החיים משתמשים במשאבים השונים בסביבתם כמו המים, האוויר או הצמחיה המוגדרים ומושפעים בשל כך מגורמים א-ביוטיים (לא חיים) כמו טמפרטורה, איכות המים והאוויר. יחסי הגומלין שיש לאדם כיום עם סביבתו נחשבים להרסניים. בעוד בני האדם ניזונים מבעלי החיים בסביבתנו ומשתמשים בהם לצרכיהם, אנו משמשים ככח הרסני המפר את איזון המערכת האקולוגית. זאת בשל זיהום מסיבות שונות. נגלה את המקורות העיקריים לזיהום וכיצד הם משפיעים על סביבתנו.

זיהום נפט

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('329622f9-4eae-492e-8b1a-38890c3fd714','/dyncontent/2019/12/5/6f7e85f8-c413-44a9-b416-0d7e7c21d126.jpg',9655,'',510,80,true,39324);},15],[function() {setImageBanner('329622f9-4eae-492e-8b1a-38890c3fd714','/dyncontent/2019/12/1/968d85a2-2e18-4946-9b99-4093c05093d2.jpg',9625,'',510,80,true,39324);},15],[function() {setImageBanner('329622f9-4eae-492e-8b1a-38890c3fd714','/dyncontent/2019/12/8/490a40ab-5d35-4d73-bdab-fb7c82316d79.gif',9683,'',510,80,true,39324);},15],[function() {setImageBanner('329622f9-4eae-492e-8b1a-38890c3fd714','/dyncontent/2019/12/11/c8d7f294-0fb9-480b-8466-8fb8e6772546.jpg',9732,'',510,80,true,39324);},15],[function() {setImageBanner('329622f9-4eae-492e-8b1a-38890c3fd714','/dyncontent/2019/11/27/40fe7ede-ef79-4dfe-aa98-9385bba8be8e.jpg',9595,'',510,80,true,39324);},15],[function() {setImageBanner('329622f9-4eae-492e-8b1a-38890c3fd714','/dyncontent/2019/11/28/05956719-662f-411e-b1fb-61618867c3e2.jpg',9610,'',510,80,true,39324);},15]]);

מכליות הנפט העצומות המעבירות את הדלק שאנחנו צורכים משנעים את המטען דרך הים. בכל פעם שמיכלית כזו עוברת תאונה או חבלה מכוונת הנפט נשפך לים. כמו כן בארות הנפט, הממוקמות אף הן בסביבות חופי הים יכולים לגרום לזיהום נפט משמעותי.  זיהום נפט פוגע בכמות גדולה של בעלי חיים החל מפגיעה בחוש הריח של בעלי החיים ופגיעה ביכולותיהם למצוא מזון ומצאצאים למצוא את הוריהם וכלה בפגיעות פיזיולוגיות.

בין הפגיעות הנפוצות ביצורים הימיים קיימים יונקים ימיים ודגים שחלקם אנחנו אף אוכלים. הדגים יכולים לסבול מעיוורון, פגיעות במערכת העיכול, פגיעה בכבד, הכליות ויכולת הנשימה. היות ודו-חיים רבים נושמים באמצעות נקבוביות בעורם הנפט שיכול להגיע גם למים מתוקים חונק אותם ולמעשה הם אינם מסוגלים לצרוך חמצן מהמים ובכך לנשום. בנוסף, זיהום נפט פוגע ביכולתם של עופות לעוף בכך שהוא נדבק לנוצות שלהם.

זיהום פלסטיק

זיהום פלסטיק פוגע בכמות גדולה של בעלי חיים ימיים כמו דולפינים, כרישים וצבי ים. חלק מבעלי החיים טועים לחשוב כי שקיות פלסטיק הן מדוזות המשמשות כמזון בולעים את השקיות ומפתחים מחלות ואף נחנקים מאכילה של חלקיקי פלסטיק שונים. בנוסף חוטי הפלסטיק המרכיבים את רשתות הדייגים שנשארו במים ללא שימוש (רשתות רפאים) גורמים לזיהום בקרב יצורים ימיים הבולעים אותם במהלך גמיעת המים.

זיהום ביוב תעשייתי

ביוב תעשייתי הוא תוצר של מפעלי תעשייה המעבירים שפכים מלאי פסולת אדם או כימיקלים למקורות המים. אלה פוגעים בצורה משמעותית בדגה המקומית וגורמים גם לתחלואה בעקבות חיידקים המופצים למקורות המים של האדם ושל יצורים ימיים אחרים. בעלי חיים רבים מתחילים לפתח מחלות כתוצאה מהמים המזוהמים ומעבירים אותם לפרטים נוספים החיים הרחק מהאזור המזוהם.

 

זיהום אור

התאורה המוגברת בסביבה העירונית גורמת לשינוי בה חלק מבעלי הכנף והצבים תופשים את סביבתם. הצבים הצעירים שמתחילים לחפש את דרכם מהיבשה לים בעקבות אור הירח המשתקף על המים מתבלבלים ומתחילים לצעוד דווקא לכיוון השני. עופות, לעומת זאת, זקוקים לשמיים חשוכים על מנת לנווט טוב יותר באמצעות הכוכבים. תאורה מלאכותית גורמת לזיהום אור ופוגעת ביכולת הניווט שלהם.

זיהום רדיואקטיבי

סוג זיהום נוסף הינו נדיר יותר בישראל אך לאחרונה התגלה בעין בוקק ובים המלח. בנחלים השונים נמצאו שאריות של חומרים רדיואקטיביים שמקורם ככל הנראה במפעלים המעבירים שפכים מזוהמים לנחלים. למרות הטענה של מפעלים אלה כי אין מדובר במים המיועדים לשתייה המפעל אינו נדרש לבדיקות קפדניות של איכות המים בסביבתו. עם זאת, קיימת סכנה הן למינים השותים וחיים במים אלה והן לבני האדם המבקרים ומטיילים בנחלים ובסביבתם.

לסיכום, כיום קיימות מערכות אקולוגיות רבות בישראל הנמצאות בסיכון בעקבות סוגים שונים של זיהום. על מנת לנסות ולמנוע פגיעה זו חשוב להגביר את המודעות לנזקים הללו ולנסות לשנות נהלים של חברות המשמשות כמזהמות ראשיות. כמו כן, הגבלה רגולוטורית של דיג יתר באמצעות רשתות ללא פיקוח על שאריות הרשתות שנשארות לאחר עונת הדיג יכולה לבלום חלק מהזיהום הנובע מרצועות הפלסטיק הדקיקות בימים.

את זיהום האור ניתן למנוע על ידי הנחיה ברורה למפעלים, ערים וחברות להגבלת כמות התאורה – במיוחד בסביבה בה יש בעלי כנף המושפעים מתאורה זו. כמו גם הגבלה של תאורה בסביבות החופים בלילה בעונות ההטלה על מנת לסייע לצבי הים הצעירים המנווטים את דרכם למים באמצעות אור הירח. מעט מודעות ציבורית וחקיקה מתאימה יוכלו לשמור על המערכות האקולוגיות החשובות כל כך בישראל.