1. מה יעלה בגורל אלונה ברקת?

כן, בוודאי לא הופתעתם שזו השאלה הראשונה שנכתבה כאן. אין ספק שתשובה לה מסקרנת כל אוהד כדורגל בבאר שבע, והאמת? שגם כל אחד בארץ. ניתן לכם ספויילר – השם "אלונה" יעלה לא מעט בשולחן הסדר שלכם, ואולי דווקא בגלל זה אפשר להבין מדוע ברקת בוחרת להתבצר במשך שבוע ויותר, ולא לצאת לתקשורת.
אלונה מאוכזבת, בכך אין ספק. היא לא ציפתה לא להיכנס עם מפלגתה לכנסת. היא כבר ראתה את הלשכה בירושלים, דמיינה איך היא עוזרת לתושבי העיר ואיך היא דואגת לכך שהדרום לא יישכח בין הנושאים הבוערים על סדר היום.

אלונה ברקת. צילום: זאב דיקמן

בשונה ממה שמינה צמח ומנו גבע עשו כאשר הרימו את גנץ ואז הוא נחת בצורה כואבת על הקרקע, אף סוקר לא ניבא שה"ימין החדש" לא יעברו את אחוז החסימה. על הגבול? כן. מתנדנדים? כן. בכלל לא נכנסים לכנסת? ממש לא. העובדה הזו גרמה לשאננות במטה המפלגה, והתוצאות לפנייכם. אלונה עצמה דווקא לא נתנה לסקרים להפריע לה. היא חרשה את הדרום ובעיקר את באר שבע בחודשיים האחרונים. קוששה קולות, שמעה תושבים, רשמה מצוקות.

ובסוף? 4,489 פתקי "נ" שולשלו לקלפיות ברחבי בירת הנגב. לא מה שאלונה ציפתה, אבל גם לא מספר מועט מדיי. האם אלונה "כועסת" על האוהדים בבאר שבע, שלהם הייתה המושיעה במשך 12 שנה? לא ברור. צריך לחכות שהיא תדבר. זה כנראה יקרה בקרוב. עד אז, כמו שכבר כתבנו, לכם (ולנו) נותר רק לדבר על כך בליל הסדר, להעלות השערות, ולנסות לענות על הקושיה הבוערת הזו.

  1. לאן הולכת הפועל באר שבע?

בהמשך ישיר לקושיה מספר אחת, ישנה קושיה רחבה יותר על הפרק. התשובה לקושיה הזו לא ידועה – בין אם ברקת הייתה נכנסת לכנסת ובין אם לא.

אין ספק שהעונה האחרונה הייתה לא טובה עבור הפועל באר שבע, אבל הנה, בישורת האחרונה – ארבעה משחקי פלייאוף ללא הפסד, כולל תיקו מול האלופה הדורסת – העניינים, אולי, מתחילים להתיישר. בסופו של דבר, ייתכן ובאר שבע תסיים את העונה "רק" במקום השני. אמנם בפער שעדיף לא להזכיר מהמכונה הצהובה, ובכל זאת, מי האמין עד לפני חודשיים שהשחקנים יצליחו לתפוס עצמם בידיים, ליצור רצף ארוך של משחקים ללא הפסד ולהתבסס במקום השני?

העתיד של הפועל באר שבע לא יהיה כפי העבר הקרוב. הקבוצה לא צפויה להתמודד על אליפות, אלא אם כן מכבי תל אביב תקרוס לחלוטין, אבל מה כן? האם מאבקים מכובדים על הסגנות או שמא דשדוש אי שם בכניסה לפלייאוף העליון?

אחד מהשחקנים שישפיע, לטוב או לרע, על העתיד - נייג'ל האסלביינק. צילום: זאב דיקמן

לפי כל הסימנים שנתנו בנו, התשובה תלויה בשחקנים הזרים. השוק הישראלי "שבע". באר שבע כבר אספה את רוב השחקנים בעלי השם. חלקם אמנם לא התחברו, אבל הם (לפחות כרגע) משחקים באדום. לכן, הדבר היחיד שיכול לשדרג את הצד המקצועי בקבוצה ולהחזיר אותו למאבקי האליפות הם השחקנים הזרים.

גם בגזרה הזו תתבצע מהפכה. לא עוד ספרדי שהחליף שני פסים עם מסי, שיחק בלה-ליגה, עלה הון והתקפל מהר ליפן ולא עוד שוער יווני שהחיפוש הראשון שעולה כשאתם מקישים את השם שלו ביוטיוב זה "הטעות הנוראית של אנסטיס", אלא שחקנים "מותאמים". לא תחת חוזה, לא עם רזומה מפוצץ, לא מבוגרים שיגיעו שבעים ויחשבו שבישראל הם יוכלו רק ליהנות ואולי מדי שבת לעלות על הדשא בטרנר.

חלק חשוב בתשובה לקושיה זו הוא האוהדים. לא ברור עד כמה התמיכה בקבוצה שלא מתמודדת על אליפות תהיה רחבה. ה"גרעין הקשה", שמונה כמה אלפים טובים, לבטח יישאר, הרי הוא היה שם גם במשחקים בימי שישי בגרין ובעילוט, אבל ייתכן והפעילות בקיץ תרתיע חלק גדול מהמנויים, שהתרגלו להצלחות ויעדיפו לחסוך מאות שקלים ולצפות מהבית. ייתכן גם שלא – אולי הקהל הבאר שבעי הרחב יתגלה כתומך באש ובמים.

אנחנו מקווים שהתשובה לקושיה הזו תהיה חיובית, ושהפועל באר שבע תמשיך לצעוד בצמרת הכדורגל הישראלי ולהסתער על כל התארים. ימים יגידו.

  1. עד מתי אצטדיון וסרמיל?

האמת? את הקושיה הזו יכלנו לשאול גם בשולחן ליל הסדר של שנה שעברה ואפילו לפני שנתיים.

זמן יחסית רב מבטיחים לנו שאוטוטו האצטדיון הקשיש נהרס. זיכרונות וחוויות רבות של חלקים נרחבים מהאוכלוסיה בבאר שבע ימחקו יחד אתו. החל ממוכר הסיגריות הקשיש, דרך ההתפלחות בין הרגליים של הסדרנים ועד, איך לא, ריח השתן שאפף את היציאה והקירות הסמוכים אליו.

אבל חלאס. עם כל הכבוד, לא ייתכן שבשנת 2019 המתקן עדיין פועל. כשהוא היה מגרש הבית של הפועל באר שבע, דאגו לטפח אותו. "איפרו" אותו, טיפלו בו, עשו את מירב המאמצים כדי שהוא יראה בשידורי ה-HD של המשחק המרכזי.

כן, עדיין משחקים בוסרמיל

והיום? זה לא זה. רק לפני מספר חודשים הוא נסגר לשימוש עקב תנאים קשים במשחק בליגת העל לנשים. היציעים כבר מלאים בשיחים, דרכי הגישה לא קיימים, ורעש העבודות על השכונה הסמוכה, שבסוף "תספח" לתוכה גם את וסרמיל, לא מפסיקים. ובכל זאת כיום משחקים בו. בעיקר נערים, לפעמים גם ליגות נמוכות, ולמרות שלא מדובר בקבוצות הנוצצות בכדורגל הישראלי – המתקן הזה לא מכבד גם אותם.

לקושיה הזו דווקא יש תשובה, או לפחות כיוון לתשובה. בתחילת השנה פרסמנו לכם לראשונה שמועד ההריסה של האצטדיון נדחה לאזור חודש מאי. תאריך מדויק אמנם אין, אבל זה הכיוון. טקס הפרידה ממנו יהיה מרגש וימשוך אליו אוהדים מלאי נוסטלגיה, אבל לכל דבר טוב יש סוף.

  1. איפה הקהל של הכדורסל?

הפועל באר שבע בני שמעון רושמת עונה נהדרת. שישה משחקים לתום העונה, הקבוצה נמצאת במקום השישי והמכובד ומאזנה כמעט שווה: 13 ניצחונות מול 14 הפסדים.

רמי הדר, שאחראי לכמה שערוריות השנה, לקח את "חבורת השחקנים הלוחמת" כהגדרתו וברוב המשחקים מוציא מהם את המיטב. אמנם נשמעה ביקורת מכמה "פילוסופים בכדורסל" על שיטת המשחק שלו, שתלויה ברובה בדיוק השחקנים מזריקות לשלוש, אבל כשזה עובד – זה עובד.

אבל דבר אחד מטריד את ראשי המועדון – הקהל. כן, צריך לומר ביושר, המספרים עלו מהעונה שעברה בלאומית. ובכל זאת – אולם הקונכייה יכול לספק חוויה להרבה יותר באר שבעיים שיבואו ליהנות מההצגה של הענף השני בחשיבותו בארץ.

אנשי באר שבע בני שמעון. יותר קהל יכול להנות. צילום: זאב דיקמן

אפילו במשחק האחרון, בו חטפה באר שבע בני שמעון בראש ממכבי תל אביב, הקונכייה לא הייתה מלאה. בחדרי חדרים נשמעות מספר סיבות לדבר הזה. חלק מדברים על מחירים, חלק אחר על מעורבות הקהל הרחב, ויש כאלה שפשוט אומרים ביושר: אולי הקהל בבאר שבע לא צמא לכדורסל?

ככה או ככה, הקבוצה מסתדרת גם עם האלף הקבועים שאוהבים ומוקירים את הספורט עם הכדור הכתום. הצפי הוא שככל שההישגים המקצועיים יפחתו (דבר שאנו כמובן לא מייחלים לו) גם כמות הקהל תרד. האם בסופו של דבר יצליחו קברניטי המועדון "להדביק" את הבאר שבעיים בחיידק הכדורסל? כבר כתבנו, ימים יגידו.

ואם יורשה לנו – עוד כמה קושיות:

  1. האם קבוצת הכדוריד של רוני טסלר ואבנר דרורי תתקע יתד בליגת העל?
  2. האם ורוניקה צ'יינוב באמת תהפוך לדבר הגדול הבא בתחום הקפיצה לגובה?
  3. כמה אתלטים וספורטאים מבאר שבע ייצגו את מדינת ישראל באולימפיאדת טוקיו 2020?

חג פסח שמח וכשר לכולם!