עם קום המדינה, העיר באר שבע הייתה אזור ניסוי באדריכלות ותכנון עירוני. באותם שנים היה פופולרי זרם באדריכלות שנקרא ברוטליזם, בניה בבטון חשוף. מבחינה אמנותית סגנון זה נחשב ליותר מודרני ומתוחכם ורצה להציג את כל האמת בפרצוף, ללא חיפויים והסתרה של תשתיות המבנה.

מרכז קליטה יעלים "רבע קילומטר"/צילום: ויקיפדיה

מרכז קליטה יעלים "רבע קילומטר"/צילום: ויקיפדיה

בבאר שבע, לעומת ערים שנבנו לפני קום המדינה, המדינה הייתה המתכננת והקבלנית של הבניינים בעיר. למשל בניין העיריה, בניין רבע הקילומטר ליד הגשר בשכונה ה', מרכז הנגב, קולנוע אורות בשכונה ג' וכו' נבנו לפי אותו זרם ברוטליסטי באדריכלות.

כיום חלק ממבנים אלו נמצא במצב מוזנח. קולנוע אורות ננטש כבר לפני שנים, מרכז הנגב מאכלס כמה עסקים אבל לא מהווה מרכז אמיתי ובניין רבע הקילומטר משמש כיום כמרכז קליטה. האם שימור המבנים האלה יכול להביא למיתוג חיובי בדומה לעיר הלבנה בת"א? או שאולי עדיף להרוס ולבנות מחדש בסטנדרטים מודרניים יותר?

ביום רביעי ה-17/10, ייערך אירוע הפתיחה של התערוכה חלומות מבטון. התערוכה עוסקת בזרם הברוטליזם באדריכלות שאפיין את באר שבע לאחר קום המדינה.

ד"ר הדס שדר היא מומחית לשיכון ציבורי בישראל, מרצה בכירה במרכז האקדמי ויצו בחיפה וממקימי העמותה לקידום מורשת האדריכלות בישראל, מקדמת את ההכרה בבאר שבע כבירת הברוטליזם בישראל, והיא גם אחת מאוצרות התערוכה. בראיון לבאר שבע נט היא הסבירה לנו למה כדאי בעצם לקדם את הרעיון של באר שבע כבירת הברוטליזם בישראל?

"בבאר שבע הרבה מבנים ברוטליסטים מצטיינים באיכות אדריכלית גבוהה, הרעיון הוא לייצר זהות בבאר שבע. לעיר שתי נקודות חוזק אדריכליות, הראשונה היא העיר העתיקה. נקודת החוזקה האדריכלית השניה היא המבנים הברוטליסטיים. אני מאמינה שב"ש צריכה ללמוד לחבק, להכיר ולהוקיר את ההיסטוריה האדריכלית שלה והייחודיות שלה. כך היא תוכל להתחזק.".

ד"ר הדס שדר/צילום: חיים זינגר

היום הבניינים האלה נחשבים ככישלון, למה בעצם?

"בד"כ אנשים לא אוהבים את הסגנון החשוף, התשתיות החשופות וכד', רוב הבניינים בבאר שבע שנבנו ויש להם אבא ואמא עובדים- העיריה, האוניברסיטה, ביה"ח. מרכז הנגב למשל היה אמור להיות הרבה יותר גדול ומשמעותי. הוא נבנה בחלקו הקטן. הכוח שלו הוא לעבור דרכו, מהאוניברסיטה לתוך שכונה ד' ותוך יצירת מסדרון למוסדות החינוכיים בשכונה. כיום עוברים לידו, אין משהו מסביב שמכווין את האנשים לעבור דרכו. רק לאחרונה נסלל החניון לידו ולפני זה רק עלה שם אבק".

מה היתרון לתושבים בשימור המבנים?

"שימור זה פיתוח. גם של העיר העתיקה וגם של המבנים הברוטליסטיים. השמשה ותחזוק של אותם המבנים ימנעו הזנחה ומשיכה של פעילויות לא רצויות. באופן כזה יהיה ניתן לקדם תיירות במקומות שהכי צריך להפיח בהן חיים. יהיה ניתן יחד עם התושבים לפתח את המסחר ואת המגזר העסקי בשכונה. כיום התחדשות עירונית נחשבת רק כפינוי בינוי. אופציה זו אינה מתאימה בב"ש גם בשל הערך הנדל"ני שיצריך בניה מאסיבית וגם כי האוכלוסיה הנוכחית תתקשה להתמודד עם עלויות התחזוקה של מגדל רב קומות ולכן גם תהפוך למודרת או שהמגדל יוזנח גם הוא".

אלי סינגלובסקי, ארן 1, 2014, הדפס שחור לבן

מה באמת בנוגע לאזורים סביב אותם מבנים בשכונות הותיקות? האם השימור של המבנה עצמו מספק?

"השימור צריך להתבצע כהלכה. ברוח הזמן אבל מתוך הבנה מהו ברוטליזם כולל פיתוח נופי. השטחים הפתוחים שקיימים היום בשכונות הותיקות היו אמורים להיות ירוקים ופורחים, אבל אף גורם מוניציפאלי לא לקח את האחריות וכמובן שלתושבים גם אין את המשאבים לטפח אותם בעצמם. במעלות למשל העיריה החליטה שהיא לוקחת אחריות מטפחת את השטחים הירוקים והתושבים התחילו לטפח את הבניינים שלהם בעצמם. אופציה נוספת בב"ש היא להקטין את השטח הציבורי בשכונות הותיקות ובתכנון ממוקד להגדיל את שטחי המגורים של התושבים הותיקים וכך גם להקטין את ההוצאה הציבורית על טיפול הגנים וגם לתת לתושבים יותר מרחב מחיה".

פרופ' נורית אלפסי היא ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון וחברה בועד של איגוד המתכננים. פרופ' אלפסי הסבירה לנו מה היו המטרות של המתכננים של באר שבע לאחר קום המדינה?

"לאדריכלים שתיכננו את באר שבע בהתחלה היו הרבה כוונות טובות. הם ניסו להביא סגנון מודרני מאירופה וליישם אותו בעיר. לדעתם אנשי המקצוע ידעו הכי טוב מה נכון וכיצד עיר אמורה להיראות. בין השמות שתיכננו את המבנים היו השמות הכי גדולים בתחום האדריכלות בארץ בזמנו, הייתה פה הרבה מחשבה".

פרופ' נורית אלפסי. צילום: עצמי

האם המבנים העצומים האלה התאימו לעיר בזמנו ולתושביה?

"המבנים לא היו אמורים מלכתחילה להשתלב במרחב, זאת תפיסה של העולם הישן. המבנים נבנו בכוונה לבלוט, לא להשתלב בסביבה שלהם. גם בסביבת בניין הרבע קילומטר, יש מרחב ציבורי רחב מאדו סביבו שיה אמור להיות מיועד לתושבים לחיי קהילה ותרבות. בפועל היה מאוד קשה לתחזק את כל השטחים האלו. בכלל, בבאר שבע בשכונות הותיקות יש המון שטחים פתוחים, אבל עם הזמן השטחים הוזנחו. בכלל, אחת הבעיות שהיו בתכנון השכונות הותיקות גם בבאר שבע ובכלל בארץ היא שלא ניתן לשנות כלום, מה שקיים היום הוא מה שיש. אי אפשר להזיז מחדש את הכבישים ולהרוס את כל הבניינים וגם אי אפשר לרתום את התושבים לשינויים כאלה".

האם לדעתך שימור המבנים ייטיב עם התושבים או שהם רק ינציחו את המצב הנוכחי בשכונות אלו?

"הבעיה עם מבנים בסגנון הברוטליזם היא שקשה לשנות אותם, וזאת בעיה כי הזמנים משתנים. זה היה מדהים שבזמנו היה קולנוע באמצע שכונה ג' אבל רק לזה הוא היה מיועד, קולנוע שיהיה בגודל הזה וזהו. כשהמבנה מאבד מהמשמעות שלו הוא הופך לפיל אפור. אפשר להפוך את קולנוע אורות למשהו אחר, איזה מוזיאון או מבנה קהילתי אבל הוא צריך שימוש. עיר היא לא יצירת אמנות, היא דבר שחיים בו. כמו שבבית שלך לא תשמור דברים שאתה לא משתמש בהם, באותו אופן גם בתוך העיר. לכן לצד השימור אני חושבת שצריך לדעת גם לשנות ולשמור על פונקציונליות".

"מרכז הנגב" של האדריכל רם כרמי. צילום מאת מיכאלי, ייחוס, באדיבות ויקיפדיה

לדוגמא?

"למשל בבניה המודרנית בתל אביב משנות ה-20, עם כל הכעס שהיה על שינוי המבנים זה מה שגורם להם להיות בשימוש גם היום. התאימו אותם להווה. הבניה הפופולרית היום של מגדלים שכל אחד דומה לשני סובלת מאותה בעיה של הבניה הברוטליסטית. זה משהו שאי אפשר לשנות, עוד מעט זה לא יהיה רלוונטי כי האוכלוסיה משתנה והרצונות של האנשים משתנים.  השימור של המבנים יכול לחזק את השכונות רק אם יודעים איך לקחת את המבנים האלה ולהתאים אותם לזמננו אנו. יש מבנים שצריך להרוס ויש כאלה שצריך לשפץ אבל בטוח שלא לשמר כמו שהם".

את מרגישה שהעיריה בבאר שבע מנסה לעשות את אותו שינוי שנעשה בעיר הלבנה בתל אביב?

"כרגע אני לא מרגישה שיש אילו שהם פעולות לעשות איזושהי החייאה אבל אולי יום אחד יעשו. התושבים כרגע לא רואים מזה תועלת כי הם נשארים עם מונומנט מהעבר שאי אפשר לשנות. צריך שהמבנים האלו יתחילו להתכתב עם המציאות".

תערוכת חלומות מבטון תיפתח ב-17 באוקטובר, ביום רביעי, בשעה 19:00 במוזאון הנגב לאמנות בבאר שבע
נעילת התערוכה  – 2 בפברואר 2019