שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, יא', ל'):

"פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" (א')

כְּשֶׁהָאָדָם נוֹלָד הוּא נוֹלָד עִם יָדַיִם סְגוּרוֹת, אִם תַּכְנִיס אֶת הָאֶצְבַּע בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל הַתִּינוֹק הוּא מִיָּד יִסְגֹּר וִיהַדֵּק אֶת הָאֶצְבָּעוֹת סָבִיב הָאֶצְבַּע. וְאִלּוּ כַאֲשֶׁר הָאָדָם נִפְטַר יָדָיו נִפְתָּחוֹת מֵאֲלֵיהֶן.

מַדּוּעַ זֶה כָךְ?

אוֹמְרִים חֲכָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם נוֹלָד הוּא מְתַכְנֵן לָקַחַת לְעַצְמוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. אֲבָל בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הוּא פוֹשֵׁט אֶת יָדָיו וּמַרְאֶה שֶׁעִם כָּל מַאֲמָצָיו - לֹא הִצְלִיחַ לָקַחַת כְּלוּם..

וְהִנֵּה, הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין אֶפְשָׁרוּת לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה? בְּוַדַּאי שֶׁאֶפְשָׁר לָקַחַת! אֲבָל לֹא דְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, אֶלָּא דְבָרִים רוּחָנִיִּים: תּוֹרָה, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ".

בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר שֶׁאֶפְשָׁר לָקַחַת גַּם נְפָשׁוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה! כְּלוֹמַר, אַתָּה יָכוֹל לָקַחַת אִתְּךָ לָעוֹלָם הַבָּא זְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת. כֵּיצָד? עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה מְזַכֶּה אוֹתָם לִלְמוֹד תּוֹרָה! כִּי כָל הַמְּלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ תוֹרָה - כְאִלּוּ יְלָדוֹ! שֶׁהֲרֵי הוּא נָתַן בּוֹ אֶת הַחֵלֶק הָרוּחָנִי, וְהֵאִיר אֶת עֵינָיו לִחְיוֹת בְּצוּרָה נְכוֹנָה וְלֹא לְבַזְבֵּז אֶת שְׁנוֹת חַיָּיו. וְאִם כֵּן, כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁל חֲבֵרוֹ, עִם כָּל יְלָדָיו שֶׁיִּוָּלְדוּ מִמֶּנּוּ - נִזְקָפִים לִזְכוּת הָרִאשׁוֹן שֶׁחִזֵּק אוֹתוֹ. בַּלָּשׁוֹן הַמְּדֻבֶּרֶת זֶה נִקְרָא: "זִכּוּי הָרַבִּים!"

דֻּגְמָא פְשׁוּטָה לְכָךְ סִפְּרוּ לִי הַיּוֹם: חַיָּל אֶחָד הָיָה מְשָׁרֵת בְּבָסִיס מְסֻיָּם שֶׁבְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הָיָה מִישֶׁהוּ מֵהַבָּסִיס מֵבִיא אֶת הַחוֹבֶרֶת '5 דַּקּוֹת תּוֹרָה בְיוֹם' לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאוֹתוֹ חַיָּל הָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ. וְהִנֵּה, הַחֹדֶשׁ הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ לְבָסִיס אַחֵר וְשָׁם אֵין חוֹבֶרֶת. הַחַיָּל שֶׁהִתְחַבֵּר מְאֹד לַלִּמּוּד הַיּוֹמִי מִיָּד הִתְקַשֵּׁר וְעָשָׂה מָנוּי לַחוֹבֶרֶת. מִי גָרַם לוֹ אֶת זֶה? מִי שֶׁהֵבִיא אֶת הַחוֹבֶרֶת לַבָּסִיס. כָּל אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זִכּוּי הָרַבִּים! כִּי הַיּוֹם הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים וּמִי שֶׁחָכָם - מְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים. וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת - חָכָם!

הובא מאתר הידברות/הרב זמיר כהן