מאכלים ומשקים שיש בהם סכנה

$(function(){setImageBanner('bc471f22-6b30-4e8b-a710-e7fc46933b04','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,false,33879);})

מה הסכנה בביצה, שום או בצל קלופים, שעבר עליהם הלילה? וכאשר הם מעורבים בסלט או בתבשיל? ומה עם מים, יין וחלב שנשארו גלויים? הובא מאתר הידברות/הרב שי עמר

רוח רעה שורה עליהם: מאכלים ומשקים שיש בהם סכנה !

א. ביצה, שום או בצל קלופים שעבר עליהם הלילה - אסורים באכילה מפני שרוח רעה שורה עליהם, אפילו אם הם עטופים וחתומים בנייר, כמבואר בגמרא מסכת נדה (יז ע"א) אמר רבי שמעון בר יוחאי: חמישה דברים הן, שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו. ופירש רש"י - הוא גורם לעצמו עונש וחובת דמו נדרשת ממנו.

הן אמת שהטור והשולחן ערוך לא הזכירו את המאמר שלפנינו, וכבר דנו הפוסקים בזה, מדוע לא הזכירו הטור והשו"ע את המאמר שלפנינו. כתב החפץ חיים זצ"ל בספר ליקוט הלכות: "ולא מצאתי זה ברמב"ם ומכל מקום בודאי צריך להזהר בהן".

ב. אם נשאר אפילו מעט מהקליפה עליהם, או נשארו השורשים שבראש השום או הבצל - הם מותרים, וכן ביצה, שום או בצל שכבר מעורבים בסלט או בתבשיל שוב אינם נאסרים. כמו כן, אם בזקו עליהם מלח או שמן לא נאסרו, ומהפוסקים נראה שאפילו אם רק מקצת הקליפה נשארה די בכך.

ג. קליפה שאינה מחוברת והושמה לאחר שנקלפה, האם מתירה את המאכל? יש שכתבו בשם מהרש"ם שהשארת הקליפה מועילה רק בחיבור טבעי, אולם בספר שמירת הגוף והנפש (עמ' כא') הביא בשם ספר שבט מוסר שכתב – "ויש שמשימין קליפת השומין לתוכה". נראה ברור מדבריו, שאפילו הוסיפו הקליפה אח"כ השום או הבצל וכדומה מותרים.

להלכה, יש להקל באופן ששמו קליפה שאינה מחוברת ובפרט כשיש הפסד בדבר.

ד. ביצים קלופות שעבר עליהן הלילה וצריכים להן לסעודת שבת, כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בספרו ישכיל עבדי, שבדיעבד יש להקל, מפני ששומר מצוה לא ידע דבר רע ובפרט שלפני שאוכלם מברך עליהם.

ה. שלשה משקים: מים, יין, וחלב שנשארו גלויים, בין ביום בין בלילה, במקומות שמצויים שם נחשים או עקרבים נאסרו בשתיה. ובספר הכשרות כתב, שמרן הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל הורה לו, שדין משקים המגולים נאמר בבתים חד-קומתיים או בדירות שבקומת קרקע כשיש בסביבה שדות או מגרשים, כגון בבתים שבפאתי השכונות.

אמנם בשולחן ערוך יורה דעה (קטז, א) כתב, שהחשש במשקין מגולים שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס, היא עפ"י המשנה במסכת תרומות. ואף שבשולחן ערוך שם הוסיף: "ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו מותר", אולם בספר פתחי תשובה מביא בשם השל"ה הקדוש, ששומר נפשו ירחק מזה, והראיה שבספר הטור כתב דינים אלו, ועוד שבהנהגות הגאון מוילנא כתב שהגאון היה נזהר בזה מאד, ובספרו הוסיף שיש לחוש במשקה מגולה גם משום רוח רעה.

ו. דין משקין מגולים לא נאמר אם היה שם אדם ער, או אם המים הורתחו ועולים מהם אדים.

ז. משקים מגולים שעמדו בתוך מקרר נחשבים מכוסים, והוא הדין אם נמצאים בתוך ארון, אפילו ארון הצמוד לקיר, אך יש לו דופן בגבו.

ח. משקים שנתגלו, אסורים בשימוש ואין לשפכם ברשות הרבים ואין לשטוף בהם את הבית ואף לא להניחם לפני בהמה או עוף.

יש מקפידים שלא להשתמש במים שהיו גלויים, לצורך נטילת ידיים שחרית, ואף שלא לרחוץ בהם, מכל מקום, אינם נפסלים לנטילת ידיים לסעודה. ויש לדעת משקים שהיו גלויים לא מועיל להם סינון.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('1464da13-b9b1-41f1-a93d-2f831c9ec924','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33881);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה