לפני יומיים הלכה לעולמה רונה רמון בגיל 54 לאחר שסבלה ממחלה קשה. כזכור, את רונה ומשפחתה פקדו שני אסונות כבדים תוך כמה שנים, כשאב המשפחה אילן רמון נספה באסון המעבורת קולומביה בפברואר 2003, והבן אסף נהרג בתאונת אימונים כטייס קרב בחיל האוויר בשנת 2009.

בשל האסונות הכבדים שפקדו את המשפחה, ביקשה רונה רמון בצוואתה כי לא תתקיים לה הלוויה וגופתה תישרף, הדבר אמור לקרות לאחר שהציבור ייפרד ממנה. היום (ד') הוצב ארונה במרכז פרס לשלום ורבים הגיעו לחלוק לה כבוד אחרון, ביניהם חברי כנסת ובראשם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו.

אלא שכצפוי, הצעד בו נקטה רונה ז"ל שנועד למנוע ממשפחתה סבל נוסף, לא התקבל בקרב הציבור הדתי באותה הבנה כמו בשאר החברה הישראלית, משום ששריפת גופה אסורה על פי ההלכה, והאדם אמור להיקבר כדי לשוב לאדמה ממנה נוצר, אפר לאפר. הבוקר נשלח מכתב למשפחה מטעם המועצה הדתית ורב העיר יהודה דרעי, בו המשפחה מתבקשת לשקול מחדש את ההחלטה שלא לקיים לוויה. "הזעזעתי לשמוע הבוקר בתקשורת כי המנוחה ברוב אצילותה האופיינית ביקשה שלא להביאה לקבורה אלא לשרוף את גופתה כדי למנוע לוויה נוספת וסבל מיותר מבני משפחתה" נכתב בתחילת המכתב.

המכתב שנשלח למשפחת רמון

בהמשך מוסבר כי על פי ההלכה אדם המבקש כי גופתו תישרף מזיק לנשמתו בעולם הבא, אפילו אם רמון ביקשה זאת רק כדי למנוע ממשפחתה סבל נוסף. אם רונה תיקבר היא תנוח על משכבה בשלום "הנני פונה אליכם... לשקול החלטה זו ולכבד את המנוחה בכבוד הראוי לה בקבר ישראל ברגבי האדמה… ושם תנוח על משכבה בשלום", וכן לצאצאיה יהיה אתר לעלות אליו כדי לכבדה "יוכלו צאצאיה לדורות עולם להתייחד עם זכרה מול קברה...".

המכתב מסתיים בהצעה של המועצה הדתית לקיים לוויה מצומצמת ושקטה בה לא ישתתפו בני המשפחה, דבר אשר ישיג את אותה המטרה של שריפת הגופה.