עלייה מדאיגה בכמות הפניות למוקד 105 "מרגע שהתמונה בנייד אין שליטה עליה"



בדיון מעקב של הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי על 'חוק הסרטונים' הוצגה עלייה מדאיגה בכמות הפניות למוקד 105

יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי קיימה בתחילת השבוע (שני) דיון ביישום והאכיפה של החוק למניעת הטרדה מינית - חוק הסרטונים. בפתח הדיון אמר ח"כ עודד פורר יו"ר הועדה כי כל מי שמפיץ סרטון הוא עבריין חשוב שהציבור ידע את זה. "כל אחד בשרשרת ההפצה שותף לפגיעה".

ים קאטל שהיתה הנפגעת הראשונה ומיוזמות החוק שיתפה בשיחת זום את חברי הועדה בתחושותיה: "ב-2013 הייתי הנפגעת הראשונה מהפצת סרטונים שהאקס שלי הפיץ ברשת. יזמתי יחד עם ח"כ לשעבר יפעת קריב את החוק. בכל מקום אני מספרת עליו. היו לי ניסיונות לשים קץ לחיי אבל היום אני נפגשת עם בני נוער בכל הארץ. אני מרצה על הסיפור שלי ורואה את השינוי בצעירים אחרי שהם פוגשים נפגעת עבירה. הם מחכים לסוף ההרצאה ומספרים לי שהם גם עוברים דברים כאלה - אני מסבירה שאפשר לצאת מכל החושך הזה". היו"ר פורר אמר לקאטל: "זה לא טריוויאלי שאת נחשפת והעבודה שאת מעורבת והעברת את התיקון עזר למאות רבות של נפגעות".

ד"ר נורית יכימוביץ'-כהן חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה בדיון מידע זמין ממנו עולה כי הרוב הגדול של החשודים בהפצת סרטונים הם גברים בגירים והקורבנות הן נשים שמחצית מהן קטינות. "נושא שעולה מהנתונים הוא מענה המשטרה לכמה חשודים נרשמים בתיקי הפצת סרטונים כאשר ב-90% אחוז מהמקרים נרשם רק חשוד אחד. בדנמרק בפרשייה אחת הוגשו למעלה מ-1000 כתבי אישום בפרשייה אחת. ברוב המקרים של הפצת הסרטונים יהיה יותר מעבירה אחת כדוגמת אונס וגם הפצת סרטון שהיא תהיה עבירה משנית. בין 2018 ל-2019 מספר הפניות למוקד 105 עלה מ-216 ל-456. מאז כניסת החוק לתוקף נפתחו בפרקליטות 34 תיקים ומחציתם נפתחו בשנת 2015".

ד"ר נאוה כהן אביגדור הממונה על מערך מאו"ר במוקד 105 הסבירה את הפער בעלייה בדיווחים בין השנים 2018 ל-2019 למעבר בסוף שנת 2018 למוקד שפעיל 24 שעות ביממה במספר שפות. "עד היום מוקד 105 טיפל ב-17 אלף אירועים של שיימינג, הפצת תמונות וסרטונים מיניים. עיקר הפגיעות מגיעות מווצאפ ואינסטגרם. רוב המדווחים הם הורים והפניות מגיעות מכלל המגזרים בחברה. כ-20 אחוז מהפניות שקיבלנו על פגיעות מיניות והפצת סרטונים היו מצוותי חינוך בבתי ספר". ד"ר כהן אביגדור הסבירה כי יש תכנים שעולים לרשת ואי אפשר להסיר אותם. "היד של ילדים קלה על ההדק. פה חשוב מאוד להסביר להם מרגע שהתמונה בנייד אין שליטה עליה".

עו"ד יעלה הראל ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "בשנת 2019 הוגשו 16 כתבי אישום ובמחצית הראשונה בשנת 2020 הוגשו עוד 4 כתבי אישום. בדרך כלל לא מדובר במעשה יחיד. לרוב יש עשרות רבות של נפגעות עבירה וכתב אישום שלנו מכיל מספר רב של תיקי משטרה. יש מגמה חיובית בנושא הטיפול של בתי המשפט בשנתיים האחרונות ואנו רואים אמירות של בתי משפט שלום, מחוזי ועד העליון שמדברים על הפגיעה ומחמירים בענישה כך שגם כשהמפיץ הנאשם הוא נורמטיבי צריך ללכת בכיוון הרשעה. בנוגע לחוק היו 53 תיקים עם הליכים ו-43 נאשמים הורשעו".

רב פקד גלעד בנט קצין מודיעין סיגנט טען כי הנתונים החדשים משנים את המגמה שהוצגה בפתיח. "יש שינוי דרמטי יחס הפתיחה וסגירה של תיקים צנח מ-80 אחוז בחמש השנים הראשונות ל-31 אחוז בשנתיים האחרונות. יש גם ירידה דרמטית בסגירת תיקים בעילת עבריין לא נודע מ-52 אחוזים ב-2014 ל-6 אחוזים ב-2020". לדברי רפ"ק בנט ירידה נוספת נרשמה בתיקים שנסגרו מחוסר ראיות מ-28 אחוזים בשנת 2014 ל-0.4 בשנת 2020. "בשנת 2019 נפתחו 231 תיקים ובחציון הראשון של 2020 נפתחו 256 תיקים והכפלנו את מספר התיקים שהועברו לתביעה והפרקליטות. אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן ולכן צריך לצאת בקמפיינים תודעתיים ואנו עושים עבודת מטה בנושא". 

צילום: shutterstock אילוסטרציה

"התוכניות לא מיושמות בשטח ומנותקות בשיטת היישום שלהם" 

איריס בן יעקב ממונה חינוך למיניות ולמניעת פגיעה במשרד החינוך התבקשה על ידי יו"ר הועדה לומר כמה תלונות של תלמידים התקבלו בשנה אשתקד – "כמה פעמים בתי הספר הציפו בשנת 2019 תלונות כאלו למעלה?", שאל ח"כ פורר ובן יעקב השיבה: "יש הרבה תלונות. חלק מהתלונות אנו משתפים את מוקד 105 ובחלק אנו מטפלים לבד. הנתונים נאספים במחוזות, אנחנו המטה. יש קושי לאסוף את הנתונים ולא ארחיב פה. גם אם נאסוף את הנתונים לא תהיה תמונה מלאה של כל מה שקורה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן נזפה במשרד ואמרה: "לפני שלוש שנים התבקשתם בוועדה הזו לאסוף את נתוני המחוזות, לרכזם ולנתח אותם כדי שתוכלו להתמודד עם הבעיות. זה נתון לחסדי מנהלים. אני מרגישה דה זוו' אנחנו חוזרים על אותם סיפורים".

ח"כ סונדס סלאח: "התוכניות לא מיושמות בשטח ומנותקות בשיטת היישום שלהם. אם הם מגיעות באיחור לחברה הישראלית אז תהיו בטוחים שהם לא מגיעות לחברה הערבית בכלל. יש צורך בחינוך והסברה בשפה הערבית כי יש אלפי נשים שתמונות וסרטונים שלהן קיימים ומשמשים כאמצעי לסחיטה. צריך לאתר את הבנות באמצעות סימני מצוקה בפייסבוק או באינסטגרם ולא לחכות לתלונות שלהן".

היו"ר פורר סיכם: "נשגב מבינתי איך מטה משרד החינוך לא יכול לאסוף את הנתונים מהמחוזות. התפקיד של מטה הוא לרכז את כל הנתונים מהשטח. אני יודע כמה מטאטאים מתחת לשטיח בבתי הספר. יש לי 3 בנות מגיל גן ועד כיתה ו' ומעולם לא קיבלתי דיווח על פעילות של מוסדות החינוך להסברה על החוק. מדינת ישראל הייתה פורצת דרך בחוק הזה בעולם. הבעיה שהמדיניות שעליה מדברים בירושלים במשרד החינוך לא מגיעה לשטח. העניין לא נעלם מחיינו והוא הולך ללוות את הדור הצעיר. לא מספיק להישאר עם הנחיות בלי ליווי של כל התהליך הזה. לגבי משרד החינוך נפנה לכל מנהלי המחוזות משום שאנחנו רוצים לדעת כמה פניות היו בכל מחוז". ח"כ פורר סיים ואמר: "מוקד 105 צריך להיות מוכר לתלמידים וגם להורים. הסברה צריכה להיות בהבנה של המשמעות הפלילית של המעשה בעצם שליחת הסרטון הלאה".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה