צילום: עמותת אור ירוק

החל מתאריך ה-1 בינואר 2019 אמורים הפקחים לאכוף שורה ארוכה של הגבלות על רוכבי האופניים. אולם מהיום, ה-1 ביולי יאכפו מספר מצומצם בלבד מהם. עיקר האכיפה נוגעת בהיבט גיל המינימום (16) ועל כך שכל רוכב יהיה מחויב לעבור מבחן תיאוריה למכונית פרטית או דו גלגלי בעל מנוע (קטנוע או אופנוע), ואם לא, יידרשו למבחן תיאוריה ייעודי. כמו כן נדרשים הפקחים לאכוף חובת שימוש בקסדה עם מחזיר אור.

נכון להיום, יש בסמכות הפקחים העירוניים אכיפה של מספר מצומצם של עבירות תעבורה הנוגעות לאופניים החשמליים. מכאן שאת התקנות החדשות המדוברות אין בסמכותם לאכוף כלל. המשמעות? כל דו"ח שיינתן בגינן הינו בטל ומבוטל בעילת חוסר סמכות. למקבל הקנס ניתן יהיה לטעון בבית המשפט לחריגה מסמכות של הפקח וזה יפסוק כי הוא בטל מעיקרו והיה כלא היה או שהתביעה תאלץ למחוק את כתב האישום (הדו"ח) לאור כפירת הנאשמים.

גם משטרת ישראל שקורסת תחת העומס, אין די כוח אדם ותקציבים כדי להעמיד שוטרים פזורים בערים לשם אכיפתו והגנה על האזרחים וציבור המשתמשים.

לצד בעיית האכיפה , קיימת בעיה נוספת, חמורה לא פחות - סוגיית הביטוח. נכון להיום, סוגיית המעמד המשפטי - ביטוחי של האופניים החשמליים: טרם הוסדר. אומנם, בחודשים האחרונים משווקות חברות הביטוח כיסוי לפגיעה של אופניים חשמליים { שאינו ביטוח חובה}, אולם הפוליסות כוללות חריגים לא מעטים ומספקות מענה ביטוחי מצומצם.

הסטטיסטיקה המדאיגה:

חשיבות האכיפה כנגד רכיבת בני נוער מהותית ביותר. הסטטיסטיקה מלמדת כי כמעט אחד מכל ארבעה (23%) רוכבים מאושפזים בבתי החולים בשנת 2018 עקב תאונת אופניים חשמליים היה מתחת לגיל 16 (גיל האסור לרכיבה). 181 ילדים ובני נוער מתחת לגיל 16 אושפזו בבתי החולים בשנת 2018 לעומת 167 ילדים ובני נוער שאושפזו בשנת 2017 - עליה של 8%. על פי נתוני אור ירוק, במרוצת שנת 2018 חלה עליה דרמטית בשיעור של עד 88% במספר המאושפזים שהובהלו לבתי חולים בשל תאונות שהתרחשו בערים השונות בישראל. 19 רוכבים נהרגו בשנת 2018 בלבד כתוצאה מתאונות בהן היו מעורבים אופניים או קורקינטים חשמליים.

על רקע זה אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להפסיק את עצימת העיניים בנושא האופניים החשמליים. חוקקו חוקים ותקנות אבל המציאות מראה כי היכולת של הגופים האמונים על האכיפה נמוכים מאוד. תקנות חדשות נכנסות בימים הקרובים ולא ברור איך יאכפו אותם ומי יכול לאוכף אותם. הנתק בין כלל הגופים וחוסר שיתוף הפעולה בעיקר נוכח מספר הרוגים והנפגעים שרק הולך וגדל מחייב את משרד החבורה והבטיחות בדרכים, הגוף שאחראי על הנושא, לוודא כי כל הגופים משלבים ידיים יחדיו כדי לצמצם את מספר הנפגעים הגבוה.