"אנחנו לא יכולות להיות עם היולדות והתינוק רגע אחרי שהסתיים התהליך, וקרה לא אחת שהתינוק הפסיק לנשום, יולדת דיממה ולא היה אף אחד שראה כי ברחנו למישהי שהייתה צריכה ללדת. אין זמן לנשום, אין זמן לשתות, אין זמן לאכול, ואין זמן להתייחס למטופלות שלנו בכלל", אלו הם דבריה של מיכאלה קורצקי, מיילדת בבית החולים סורוקה, אשר הגיעה לדיון שהתקיים בכנסת בנושא. הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה בחודש שעבר דיון מיוחד על מצוקת האחיות: תת תקינה, כריעה תחת עומס לא אנושי, שכר נמוך, וחשיפה לאלימות מתמשכת וזאת בהמשך לשורה ארוכה של דו"חות מבקר המדינה אשר עסקו בנושא.

בדו"ח המבקר התפרסם כי שיעור האחיות ל-1,000 נפש בישראל ירד מ-6.0 בשנת 2004, ל-4.9 בשנת 2015. זאת, שעה שבתקופה המקבילה עלה שיעורן במדינות ה-OECD (בממוצע) מ-8.1 ל-9.3. המחסור, על פי המבקר, "גורם לשחיקת הצוות, לפגיעה בתפקוד מערכת הבריאות, ולירידה באיכות השירות הרפואי." לדיון שהתקיים בכנסת הגיעו אחיות רבות מבתי החולים בכל רחבי הארץ, שהשמיעו את מצוקתן הקשה והסבירו שהמצב הקטסטרופלי עולה בחיי אדם. קורצקי מסורוקה סיפרה בדיון כי המיילדות נמצאות במחסור אדיר: "סורוקה הוא חדר הלידה הגדול בארץ. התקינה מדברת על 161 לידות בשנה למיילדת, ואצלנו כבר מזמן כל מיילדת חצתה את 200 הלידות בשנה. חסרות לנו ידיים עובדות, לא מצליחים לאייש את התקנים הקיימים".

קיים צוות עזר למיילדות בבית החולים אך יש דברים שאין באפשרותו לעשות, מסבירה קורצקי. "הכוח עזר מצוין ואנחנו לא יכולים בלעדיהם, אבל לאנשי כוח עזר אני לא יכולה להגיד 'האישה הזו יולדת, רוצי קבלי לידה במקומי'... אני לפעמים מופקדת על שלוש מיטות ולפעמים זה גם יותר כי חסרה מיילדת... אז מה אני עושה?", משתפת בזמן הדיון קורצקי. האחיות טוענות כי המצב יוצר סכנת חיים ממשית גם ליולדות וגם לעוברים. לפי דבריה בדיון, קרו להם מקרים בבית החולים בהם תינוק הפסיק לנשום ולא היה מי שראה או מקרים בהם יולדת דיממה ואף אחד לא יכול לבוא לראות. "ואם אחרי שקיבלתי לידה והתינוק נשאר בחדר כי אני חלילה רצה ללידה אחרת, וזה קורה לא אחת ולא שתיים, מי שומר על התינוק? זה סכנת חיים ממשית", מוסיפה קורצקי.

האחיות והמיילדות פשוט קורסות תחת העומס. אין מספיק מיילדות עבור כמות יולדות שמגיעה בכל יום למיון, והמצב מקשה עליהן לבצע את עבודתן. כתוצאה מכך, הן לעיתים סובלות גם מיחס לא נעים מצד המטופלות, "יש קבוצות נגד המיילדות שאנו לא עושות את חווית הלידה והן צודקות כי מגיע להן אבל אין מי שייעשה את זה להן כי אין מיילדות - אנו בחוסר אדיר", מסכמת קורצקי.

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ: " "כל אחות שאני פוגשת מתארת מציאות בלתי נסבלת של שחיקה, אלימות מתמדת, שכר רעב, ועומס מסביב לשעון. אחות בישראל פשוט עובדת פי שתיים יותר מאשר מאחות בOECD  . מה שהן צריכות לשאת הוא בלתי נסבל. אין עוד מקצוע כ"כ קשה. כמובן שלהקטנת השירות הציבורי, הרעבת מערכת הבריאות, ואידאולוגיית הממשלה יש אחריות למצב; אבל כיוון שהאחיות מאוגדות ויש להן כוח באיגוד מקצועי חזק, אני לא מבינה מדוע ההסתדרות לא מרימה ראש, ומתעדפת את הנושא עד שכל המדינה תרעד. אפעל יחד עם יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, שמזדהה עם המצוקה, ומשרד הבריאות, להאיץ הסדרת מעמד האחיות בישראל בחקיקה ראשית".