בעל עסק בתחום המזון קרוב לוודאי ישקול לשלם למועצה הדתית אגרה כדי לקבל ממנה תעודת כשרות ולתלות אותה במקום בולט, כי לקוחות רבים יחפשו אותה. תעודת הכשרות מבטיחה ללקוחות כי ישנו גורם חיצוני המפקח על העבודה במטבח ונעשית הפרדה הרמטית בין בשר וחלב, כל המוצרים הנכנסים למטבח כשרים עם חותמת של הרבנות הראשית, המקום נקי ונשמרת היגיינה מחמירה, ועוד.

תעודת כשרות

עסק שעובר על דיני הכשרות אמור לשלם עליהן בסנקציה עיקרית, שהיא מן הסתם שלילת התעודה. אחת לתקופה המועצה הדתית מפרסמת רשימת עסקים כאלה, בעיקרון כדי להזהיר את ציבור שומרי הכשרות, ואולי גם כדי לעשות שיימינג. כך קרה בסוף השבוע האחרון כשהמועצה פרסמה תשעה בתי עסק עליהם היא כבר לא מפקחת, "ידע הציבור ויזהר", נכתב בהודעה. אלא שכמה מבעלי העסקים הללו לא נשארו חייבים וענו בחזרה, "תעודת הכשרות לא הורדה אלא אני הורדתי אותה, כי לא הסכמתי לשלם יותר דמי חסות למאפיה שקוראת לעצמה רבנות" כתבה  עדי בראמי, בעלת העסק "פלאפל ברוניס" בנווה זאב. "כבר כמעט שנתיים הוא (המשגיח) מגיע בשעות אחה"צ או הערב, פותח מספר מקררים, לפעמים מדבר בטלפון, אוכל שותה והולך… לא עושה שום דבר שקשור לעבודתו של משגיח. ועל זה הם רוצים 800 או 1000 שקל בחודש?".

עדי ציינה היכן היא רוכשת את חומרי הגלם שלה והבהירה כי הם כשרים, היא זכתה לפרגונים וחיזוקים רבים ועושה רושם כי היא קיבלה פיצוי על השיימינג שעשתה לה המועצה הדתית, בכוונה או שלא. בעקבותיה הלכו בעלי עסק נוספים שהיו ברשימה השחורה, וזכו לחיזוקים והבטחות של לקוחות חילונים או כאלה שמתנגדים למונופול הרבנות כי יגיעו לקנות אצלם. עם זאת, לצד התומכים במהלך ישנם כאלה המבקרים אותו ולא רואים בו אקט מחאתי נקי, ונכתבו הודעות רבות בסגנון של "אם המשגיח לא עושה את העבודה שלו יש לדווח עליו".

רשימת העסקים השחורה

הוויכוח לא נגמר כאן, המוחים נגד תעודת הכשרות לא מתכוונים לעצור וכבר מתבשלת יוזמה במסגרתה בתי עסק יתאחדו ויוותרו על תעודת הכשרות, יחסכו את הוצאות האגרה ויתחייבו בפני הלקוחות כי הם שומרים את דיני הכשרות, לפחות הבסיסיים שבהם (מה שנקרא "אמנת כשרות").