נוראי: המיילדת המיתולוגית של סורוקה נרצחה בביתה על ידי מחבלים
$(function(){setImageBanner('48676092-1772-4297-a145-97730e620a15','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32653,'Image','');})
אדריאן נטע בת ה-66, מי שנחשבת לאחת המיילדות המוכרות בתולדות בית החולים - נרצחה בביתה בקיבוץ בארי. היא הותירה אחריה 4 ילדים, יהי זכרה ברוך
טרגדיה נוראית: לאחר ימים שבהם הייתה נעדרת, אותרה גופתה של אדריאן נטע. אדריאן, בת ה-66, תושבת קיבוץ בארי - נחשבת לאחת המיילדת המיתולוגיות בתולדות בית החולים סורוקה. נטע עלתה לישראל בגיל 20, מקליפורניה היישר לבארי והפכה לקיבוצניקית ברמ"ח איבריה. בהמשך הגשימה את חלומה הגדול, הוסמכה למיילדת ועבדה שנים רבות בחדר הלידה העמוס במדינה, בסורוקה. נטע הייתה מנטורית, מדריכה ובעיקר מיילדת מכל הנשמה.
בשנת 2019 יצאה לגמלאות, אבל המשיכה לסייע לזולת - הפעם בהתנדבות בחוות רימון. היא הותירה אחריה 4 ילדים, יהי זכרה ברוך מכריה סופדים לה דרורי בתה של נטע: "אמא שלי עלתה לארץ בגיל 20 לקיבוץ בארי בעקבות אהבה גדולה, ילדה ארבעה ילדים ויום אחרי שהיא עלתה היא הפכה לקיבוצניקית מ-א' ועד ת'. עבדה ברפת, עבדה בלול, עבדה בבתי הילדים. בשלב מסויים הלכה ללמוד סיעוד והייתה לאחות". "אני חושבת שהייתי רוצה דבר ראשון שמישהו יתקשר אלי ויגיד לי אם היא חטופה. זה הבייסיק. הייתי רוצה שיחזירו אותה לפה. אתמול. הייתי רוצה וודאות. אני לא מתכוונת לעזור בתכנונים, איך להיכנס, ואיזה משא ומתן לעשות אבל זה נראה לי בסיסי. אנחנו לא שומעים בינתיים אף אחד מהמדינה מהגופים הרשמיים בכלל מדבר על החזרת חטופים? "אני לא שמעתי. אני לא שמעתי". את רוצה לשמוע? "אני רוצה לשמוע משהו. אני לא פוליטיקאית אין לי מושג מה עושים. אין לי מושג מה עושים. שיגידו משהו". קבוצת ים אחות: ''מרכינים ראש ומשתתפים בצערם העמוק של משפחת נטע וצוות ביה"ח סורוקה על הרצחה של אדריאן נטע. אדריאן, בת 66 אם לארבעה וסבתא לנכדים, תושבת קיבוץ בארי, מיילדת ואחות מיתולוגית מסורוקה. עלתה ארצה מקליפורניה בגיל 20 לקיבוץ בארי בעקבות אהבה גדולה. היא השתלבה מייד במגוון עבודות המשק השונות ובהמשך הגשימה את חלומה והוסמכה להיות מיילדת. את תפקידה זה מילאה עם כל הלב והנשמה. לפני כארבע שנים פרשה לגמלאות אך המשיכה לעבוד בהתנדבות בחוות רימון. אדריאן הותירה משפחה עם נפש שבורה. יהי זכרה ברוך''. ג'וייטי: ''אני לא חושבת שהיא ידעה זאת, באחד מהשבתות הפסטורליות בשדה בוקר, ישבתי בפאטיו האגדי שלנו, עיינה נטע (שחלקנו עוד מפקפקים כמה הוא היה שלנו כיוון שלרוב היה ניתן למצוא אותי אצל הפאטיו השכן..) ברקע התנגנה המוזיקה המעולה בפיקודה של עיינה, ספציפית זה היה השיר של פינק פלויד us and them. קראתי איזה כתבה בעיתון על האסון בנפאל, ושאדריאן אמא של עיינה הגיעה לשם בתור מיילדת לסיוע. זה היה רגע משמעותי בחיים שלי. כן, יש רגע שמיילדת בוחרת להיות מיילדת. חשבתי לעצמי, זהו, זה מה שאני רוצה לעשות, זה משלב את שני התחומים שאני הכי אוהבת בעולם,לטייל ולעבוד עם נשים ברגעים עוצמתיים של החיים.'' ''לפני שנה בערך אמרתי את זה לעיינה, כבר אחרי שסיימתי את התואר, שאדריאן היא ההשראה שלי למסלול שבחרתי, היא הדליקה אצלי את הניצוץ. ניצוץ מסוג כזה שרק ג'ינג'יות יכולות להדליק בנוכחותם העוצמתית במרחב. היא אשת שבט אמיתית,ביג מאמה שכל אישה הייתה רוצה שתהיה לצידה אישה חכמה שכזו חיכיתי ליום שאשב עם אדריאן ועיינה בקיבוץ על כוס קפה כמו שיש רק אצלה, ואספר לה חוויות מחדר הלידה. אין מילים, רק חור בלב. הלב שלי עם משפחת נטע וכל שאר המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל''. לאה מלמד: מיילדות עוזרות להביא חיים! להביא חיים! והנה, הרוע הזה לא פסח גם עליהן... אדריאן שלנו, מיילדת תושבת קיבוץ בארי, שטיפלה במסירות ובאמונה ביולדות, ללא הבדל גזע, דת או דעה פוליטית. כולן היו היולדות שלה! חרדית, חילונית, ימנית, שמאלנית, ישראלית, פלסטינאית... את כולן יילדה באהבה ובנחישות הג'ינג'ית הייחודית שלה. כשיצאה לפנסיה המשיכה בחסד... והתנדבה בחוות רימון עם נוער עם רקע מורכב וקשה, ועזרה להם לפתח חוסן ולקבל כלים לחיים''. ''לא יכולה להשתחרר מהמחשבה, מי יודע אם חלק מהילדים שעברו תחת ידיה האמונות בחדר לידה, ידיים שנתנו להם חיים, לא היו אלה שגדעו את המשך העשייה של הידיים הנאמנות האלה. אדריאן, המיילדת האגדית, הצנועה ורבת החסד. ה' יקום דמך! מוסרת מכאן תנחומים לבני משפחתך הפרטיים, ולמשפחת המיילדות בישראל. נועה איירוניק: ''אני רוצה להגיד כמה מילים על אדריאן נטע. אדריאן היא אמא של חברה שלי עיינה, אבל הלב שלה היה כ''כ גדול שהיא התנהגה כמו אמא של כולנו בתיכון. היא הייתה אחות מילדת שעבדה עם מאות נשים בחייה והביאה חיים ואהבה לתוך העולם. מכיוון שאדריאן חברת קיבוץ בבארי, היא עבדה בעיקר בדרום והרבה מהנשים שהיא עבדה איתן היו מהפזורה הבדואית, ממנה למדתי המון הכלה סבלנות ונתינה שלא הכרתי לפני. היא אבדה גדולה למשפחתה ולעולם מחובתינו להמשיך את מפעל חייה ולהמשיך לעזור, לתת , לתת ולתמוך לכולם ללא הבדל. לנצח בליבי''.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
$(function(){setImageBanner('743ca20f-7167-4649-aba9-8772457bccf6','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,32654,'Image','');})
|
|
|
|