בפאנל אותו הנחה רקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' חיים היימס, השתתפו: אוריאל דסקל, עיתונאי ספורט בכיר; עופר שלח, חבר כנסת ופרשן ספורט לשעבר; רמי כהן, יו"ר הפועל אוסישקין; איתן פרי, ממייסדיי הפועל קטמון;  שי גולוב, ראש ארגון "היציע".

פאנל ספורט. צילום: שלומי נישלי, אגודת הסטודטים באוניברסיטת בן גוריון

האירוע אורגן על ידי נועה שמש ויונתן סלוק, רכזת המעורבת הסטודנטיאלית ורכז הספורט של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. שמש מספרת כי "לראשונה החלטנו לדבר על המובן מאליו- היציע, ולשים אותו במרכז הפאנל. בנוסף, דיברנו על המשמעות שיש למודל קבוצות האוהדים עבור החברה, בדגש על המיזמים הקהילתיים. זו הייתה חוויה מרגשת ביותר כי ישנם סטודנטים רבים שקבוצות אוהדים הן נושא שקרוב לליבם. חברי הפאנל שמו על השולחן נושאים בוערים כמו נושא האלימות במגרשים, שילוב נשים בספורט,  ואף הציעו כיצד לקדם את הנושאים הלא פשוטים האלה. למדתי הרבה על המשפחתיות הסוחפת בתוך קבוצות האוהדים וכן שבאמצעות המודל אפשר ליזום פרויקטים מדהימים: קבוצות כדורגל לנוער בסיכון, הנגשת היציע לאימהות ומועדון ילדים. למדתי שאפשר לעשות הכל אם רק רוצים".

סלוק גם כן שיתף כי "הייתה נגיעה רחבה באספקטים החברתיים הקיימים במודל ניהולי מסוג של קבוצת אוהדים והאחריות החברתית שיש לארגונים כאלה. באופן אישי, התעניינתי לשמוע על הדרך של הפועל קטמון (קבוצת האוהדים הראשונה שקמה בישראל)- החל  מהקשיים בהקמת המועדון ועד לפרויקטים החשובים שקידמו כמו קידום נשים וזכויות להט"ב, הקמת בסיס אוהדים גדול והצלחה ספורטיבית מקצועית"

צילום: שלומי נישלי, אגודת הסטודטים באוניברסיטת בן גוריון

איתן פרי, ממייסדיי הפועל קטמון הכניס אותנו לעולמו כשנשאל מה החששות בקבוצת אוהדים בליגת העל: "העניין הכספי הוא תמיד אתגר וככול שיותר כסף משתלב יש יותר אגו. האתגר המרכזי הוא ליצור ולשמור על התמהיל שבו אנשים ששמים הרבה כסף מרגישים טוב עם זה שהקבוצה היא של כולם. מאתגר לשמור על הדינמיקה ועל המקום שבו כל חבר מרגיש נוח בקבוצה".

אוריאל דסקל, עיתונאי ספורט בכיר תרם מניסיונו"פה בישראל אנחנו רואים שלמרות ניסיונות רבים לרצח של הכדורגל הישראלי על ידי עסקנים, תמיד איכשהו יש מספיק תמיכה מהקהילה מסביב שמצילים את המועדון הזה. אנחנו רואים את זה בכל מיני מקומות – בהפועל כפר סבא, בבית"ר ירושלים. תמיד יש מספיק אנשים בקהילה כדי שמישהו ירים מהרצפה. זה קשור למוסדות המדינה, לתרבות כדורגל שעדיין אין אותה ולאנשים שעושים את המוסדות והתרבות. אני חושב שתרבות הכדורגל בארץ מתחזקת כשאנחנו רואים בעשור האחרון את היכולת של האוהדים להרים בנחישות אדירה את הקבוצות. המוסדות – לא הממשלה, לא הכנסת ולא האיגודים – לא עוזרים בכלל, וזו אחת הבעיות הגדולות של הכדורגל בישראל".

צילום: שלומי נישלי, אגודת הסטודטים באוניברסיטת בן גוריון

עופר שלח הרחיב ואמר"כשהייתי ילד לא הייתה שבת שלא הלכתי לכדורגל. עם הילדים שלי כבר לא הלכתי, כי האווירה השתנתה. בישראל, אין לנו רגולציה כמו שיש בספורט האמריקאי למשל, אין לנו תרבות בסיסית של משחק הוגן. בתנאים האלה לקבוצות אוהדים, שתמיד באות מאהבה, הרבה יותר קשה לשגשג וזה אומר משהו עלינו ועל היחס שלנו לספורט. מקום שבו התרבות מתייחסת לספורט אחרת, זה מקום שבו קבוצת אוהדים יכולה לשגשג".

שי גולוב, ראש ארגון "היציע" סיכם: "יש שני מרכיבים בסיסיים לקבוצות אוהדים – משבר גדול, לא סתם האנשים שיושבים פה הם אותם אנשים, וזה מרכיב ראשון והכרחי. השני זה מנהיגות. היעדר מנהיגות ימנע דבר כזה. יש המון בירוקרטיה אבל כשיש מנהיגות יודעים למצוא את האנשים הנכונים שיתגברו עליה".