פרופ' מיקי מלול | צילום: שי שמואלי

לאחרונה התבשרנו כי כ 200 מנכ"לים מהשולחן העגול של העסקים בארה"ב, ביניהם ג'יני רומטי מ-IBM , ג'ף בזוס מאמאזון, טים קוק מ"אפל" ובריאן מוינהן מ"בנק אוף אמריקה" חתמו על הצהרה המקדמת את החשיבה החברתית של מנהלים. לדבריהם, אם עד היום מה שהניע אותם היה המנוע הקפיטליסטי של רווח והפסד, הרי שכיום בעידן החדש, יש להתייחס ליצירת ערך ללקוחות, השקעה בעובדים, קידום רב גוניות והכללה, טיפול הוגן ואתי בספקים, תמיכה בקהילות שבהן אנו עובדים והגנה על הסביבה.

בפקולטה לניהול ע"ש גליפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון לקחו את הגישה הזו צעד אחד קדימה.

במהלך השנה שחלפה, חברי הפקולטה בנו את הנוסחה לניהול מנצח ולפיה שולבו תכנים ייחודיים שמכשירים את דור מנהלי העתיד לראייה רחבה ורלבנטית. דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' מיקי מלול ציין: "הנוסחה שלנו לניהול מנצח מוסיפה לתוכניות הלימודים כלים לפיתוח מנהיגות עסקית יצירתית וליזמות חברתית וזאת תוך חיבור לפרקטיקה ולמידה התנסותית. ניהול מוביל שינוי חברתי ומשיא ערך לכלל בעלי העניין: הארגון והחברה. זו תפיסת ניהול שמתייחסת לעולם דרך עדשה רחבה שלוקחת את החברה העסקית והחברה בה אנו חיים כבעלי עניין בתוך כל תהליך הניהול. זו תפיסת הניהול שרלבנטית לעולם החדש. לפיכך הבוגרים שלנו הינם רלבנטיים ומובילים את עולם הניהול והחברה בישראל. ניהול רלבנטי היום, הוא ניהול שב- DNA מוטמעת צורת החשיבה הזו החל מאסטרטגיה ומימון ועד למשאבי אנוש ושיווק. חשיבה בצורה חד מימדית על שורת הרווח עלולה לפגוע בערך הארגון על פני זמן. בסופו של דבר על מנת להשיא את הערך לבעלים נדרשת ראייה רחבה ורב מימדית שמביאה בחשבון בתהליך הניהול את כל בעלי העניין בחברה בכללותה. זה לא מספיק לעשות תוספות ותיקונים על בסיס החשיבה הישנה. צריך פה צורת חשיבה כוללנית".

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('079e4510-e9a0-4283-aee9-3eb661abb4b0','/dyncontent/2019/10/30/afb90ea0-5efa-4e71-9c01-c6a6bc6ca808.jpg',9306,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('079e4510-e9a0-4283-aee9-3eb661abb4b0','/dyncontent/2019/10/31/70ead589-153c-4638-8dbb-181f7c958054.jpg',9314,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('079e4510-e9a0-4283-aee9-3eb661abb4b0','/dyncontent/2019/10/31/a3915a77-faec-4211-b084-13444de9fa46.jpg',9324,'',510,80,true);},15]]);

פרופ' מלול הוסיף: "תכלית הניהול היא השפעה על החברה, ולניהול יש זרוע השפעה ארוכה. זה המוטו שבמרכזו עומדת תכנית הלימודים של הפקולטה לניהול. בימים אלה עומדת להיפתח שנת הלימודים האקדמית הראשונה, שבה יישמו חברי הפקולטה לניהול את תוכנית הלימודים המשופרת שבנו. מטרת התכנית לחבר את המנהלים הלומדים בפקולטה לערכים שיובילו אותם לקדם חברה טובה יותר הן עבור הבעלים והן עבור העובדים והקהילה. זוהי גישה אסטרטגית שתבטיח לארגון הצלחה לאורך זמן, הניהול הוא מאד משמעותי ובעל השפעה על החיים ועל החברה".

לדבריו, נהיר לכולם מדוע חשוב, למשל, שרופא יקבל השכלה מעולה. אך מה המשמעות של "מנהל מקולקל?" הנזק לארגון ולקהילה עשוי להיות מאוד משמעותי. מנהל טוב מייצר מכפילי השפעה חיוביים על העובדים ועל מעגלים נוספים: משפחות העובדים, הסביבה, ספקים וכן הלאה.

החזון של הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר נבנה במהלך השנה האחרונה, תוך התייעצות מתמדת עם הועדה המייעצת של הפקולטה. ועדה זו מתכנסת מספר פעמים בשנה ודנה בנושא צרכי שוק העבודה מבוגרי הפקולטה, תהליך הכשרתם וצרכי הידע של השוק מהאקדמיה. חברי הוועדה המייעצת הם: גרניט אלמוג-ברקת, מנהלת יחידת בוגרי מנדל; איריס בק-קונדר, סמנכ"לית בכירה בחברת טבע, מנהלת תקשורת התאגיד ומותג גלובלי; אורי ברקן, מנכ"ל סיגמאביט; אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל; קוקי טרוזמן, סמנכ"ל החטיבה העסקית חברת פרטנר; זיווית כ"ץ-צמרת, סגנית נשיא ייצור ותפעול, מנהלת מפעל אינטל באריזונה; ויקי לוי, בנק הפועלים, מנהלת משאבי אנוש; יהושוע לוינברג, שותף ומייסד קרן הון סיכון רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת.

בפגישות של הועדה ובפגישות אישיות עם חבריה עלו הצרכים החדשים ממנהלי המחר. חברי הועדה היו תמימי דעים כי עולם הניהול השתנה. "בעולם של היום, בכדי למקסם את הערך לא די למקסם את השורה התחתונה בדו"חות הכספיים. צריך לראות את החברה העסקית בממשק תמידי מול העובדים, הלקוחות, הסביבה והקהילה. חברות עושות מאמצים רבים על מנת לשכנע שהן מייצרות השפעה חיובית על הקהילה. בעולם של היום זה קריטי, זה משפיע על ערך החברה ועל ניהול הסיכונים של החברה ומוביל בסופו של דבר גם להשפעה על התנהלות הרגולטור מול החברה, השפעה על לקוחות החברה והשפעה על המוטיבציה של העובדים. למשל עובד שמתחבר לערכי החברה שבה הוא עובד יהיה עובד טוב יותר עם מוטיבציה גבוהה יותר וזה אולי מניע מוטיבציה חזקה יותר מכל תמריץ כספי", מסביר פרופ' מלול.

האתגר החברתי כמקרה למידה

החזון אותו בנתה הפקולטה לניהול, מלווה בתוכנית לימודים רעננה וחדשנית אשר אמורה להטמיע גישה זו בקרב בוגרי הפקולטה. בין היתר, הפקולטה תציע במסגרת התואר השני קורס חדש בשם "פתרון בעיות מורכבות" המציב את "האתגר החברתי כמקרה למידה". בכך הסטודנטים עוברים תהליך שלם של התמודדות עם בעיות מורכבות, שהינו הכרחי בעולם הלא צפוי והמורכב של היום. בנוסף ההתנסות המעשית באתגרים חברתיים תטמיע מודעות חברתית וראייה רחבה, כך שלכל סטודנט שלנו תהיה הזדמנות להטביע חותם חברתי כבר במהלך הלימודים. מעבר לכך, כל תלמיד בפקולטה ישתתף בסדנא במנהיגות אשר תאפשר לו להטמיע את ראייתו הרחבה בכל ארגון בו יחפוץ לעבוד בעתיד. פרופ' מלול הדגיש כי מדובר בתכנית המיועדת לכלל הסטודנטים בפקולטה: "מנהל עסקים לתואר הראשון והשני, ניהול מלונאות ותיירות, מנהיגות חברתית, ניהול מערכות בריאות, מנהל ומדיניות ציבורית וכן תוכניות המנהלים השונות. מדובר, אם כן, בפקולטה היחידה בארץ שמכשירה מנהלים מכל הסקטורים. בפקולטה יש כ-1000 מסיימים מדי שנה ועד כה יש 17 אלף בוגרים שהשתלבו בעמדות בכירות במשק. הפקולטה משתמשת ביתרון הגיוון בתוכניות התואר השני שלה ומשיקה בשנה הקרובה תכנית מצוינות יוקרתית וייחודית שלא קיימת באף תכנית ניהול בארץ והיא תכנית "משואות למצטיינים".

בתכנית זו ייקחו חלק מנהלים מהעתודה הניהולית הבכירה של ישראל. לפי תכנית זאת, סטודנטים לתואר השני השייכים לתוכנית ילמדו במחלקות האם שלהם חלק מהתואר ובחלק הנוסף ישבו יחד במתכונת לימודים מיוחדת ובליווי מנהלים בכירים במשק, שיאתגרו את הסטודנטים בדילמות ניהוליות מהשטח. זאת לצד קורסים מקצועיים לפיתוח אישי כמו כתיבת חזון, מנהיגות מעוררת השראה וניהול חדשנות ויצירתיות. המטרה בתוכנית זו היא לייצור 'נטוורקינג' בין מנהלי העתיד מכל הסקטורים תוך הבנת הצרכים המשותפים במגזרים השונים. פרופ' מלול הוסיף עוד דוגמה לניהול אחראי, בנוגע ליוקר המחיה: "יוקר המחיה היא בהחלט נגזרת מכך ומדובר בניהול שבונה עולם טוב יותר. הציבור היום מסתכל אחרת על חברות עם כוח מונופוליסטי וקשה להן יותר לקחת לעצמן רווחי עתק, תחת עיניים ציבוריות וכבר ראינו את המחאות החברתיות שהיו בארץ. ברגע שהעניין החברתי יחלחל לכל שדרת הניהול, במקביל לשינויים ברגולציה, אז אפילו חברות מונופלוסיטיות חזקות לא יהיו עוד 'חסינות' מההשלכות של השאת רווחי עתק. העיניים יופנו אליך כמנהל וכחברה ואם אתה מגזים, או שהרגולטור יתערב או שהחברה (הקהילה) תחרים אותך והעניין יתעצם ככל שהפלטפורמות משתנות. לשיטתנו, הנוסחה של 'פיתוח מנהיגות עסקית יצירתית ויזמות חברתית' תכשיר מנהלים עם יתרון תחרותי ייחודי (אקס פקטור) כאן באוניברסיטת בן גוריון אנו מכשירים את מנהלי העתיד שישמשו סוכנים לבניית חברה עסקית וקהילתית טובה יותר".