מדוע המדיה החברתית מהווה מכשול עבור אנשים המתמודדים עם סטיגמה?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('1830737d-3f8d-4f98-81db-0476a0c3f482','/dyncontent/2021/4/11/798f10c7-a3ac-4c28-96b9-5c074ca5694c.jpg',12687,'',525,78,true,33969);},7],[function() {setImageBanner('1830737d-3f8d-4f98-81db-0476a0c3f482','/dyncontent/2021/3/29/48ba71e6-250b-4e28-84e5-3021a4146c4b.jpg',12633,'',525,78,true,33969);},7]]);})

מחקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואוניברסיטת גוטנברג בשוודיה מצא שאמצעי מדיה חברתיים המציעים הזדמנויות עבור אנשים המבקשים תמיכה חברתית, עשויים לדחוק אותם לשולי החברה במקרים בהם נדרשת חשיפת מידע אישי כתנאי קבלה לאותן הקבוצות

"בעוד שהספרות המחקרית מריעה לרשתות החברתיות על כך שהן מאפשרות היווצרות ותחזוקה של קשרים והון חברתי, המחקר שלנו מדגיש את הפרדוקס שנגרם על ידי אותם מאפיינים טכנולוגים", מסבירה ד"ר דפנה ישועה-כץ, מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

מחקרה של ד"ר ישועה-כץ אותו ביצעה יחד ד״ר אילבה הארד אף סגרסטד, חוקרת מאוניברסיטת גוטנברג בשוודיה, בחן את ההשפעה של מאפייני המדיה החברתיים על אנשים המתמודדים עם סטיגמה חברתית כתוצאה ממצבם הבריאותי. המחקר הבין-לאומי פורסם בכתב העת social media & society  ומצביע על האתגרים העומדים בפני קהילות דיגיטליות בטוחות עבור אנשים וקבוצות המוגדרים כבעלי סטיגמה.

צילום אילוסטרציה Shutterstock

במסגרת זו נבחנו חמש קהילות מקוונות עם סטיגמות ולהן מאפיינים טכנולוגים שונים:  

  • בלוגים "פרו-אנורקסיה"
  • פורום מקוון לנשים המתמודדות עם בעיות  פוריות
  • קבוצת פייסבוק להורים שכולים
  • שתי קבוצות וואטסאפ עבור יוצאי צבא ישראלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית

 

באמצעות ראיונות עומק עם עשרות חברי הקהילות ומנהליהן, עלה שמאפייני הרשתות החברתיות (פייסבוק וואטסאפ) כמו חוסר באנונימיות ונראות (ציבוריות) גבוהה, הם שעשויים לדחוק לשוליים את אלו המתמודדים עם סטיגמה חברתית כתוצאה ממצב בריאותי. 

המחקר מצא שישנה בעיה מובנית באופן ההשתתפות במדיה החברתית עבור אנשים המתמודדים עם סטיגמה. קבוצות התמיכה ברשת המעוניינות לשמור על חברי הקהילה שלהן, אמורות למנוע כניסה של מתחזים לקבוצה, אולם דווקא פעולה זו היא שעשויה להפוך את הקבוצות הללו להיות בלתי נגישות עבור אלו הזקוקים להן. כך למשל, בכדי לקבל גישה לתמיכה חברתית בקרב קהילות בפייסבוק ובוואטסאפ, חברים פוטנציאליים נדרשו לחשוף את זהותם (שם אמיתי, פרופיל תמונה או מספר טלפון) ובמקרה של פייסבוק, אף לחשוף את רשימת החברים והפעילויות שלהם. בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ הסגורות הללו, רמה נמוכה זו של אנונימיות היא שאפשרה למנהלי הקבוצות לבדוק אם חברים חדשים היו אנשים אותנטיים. 

"על מנת להציע למתמודדים סביבות בטוחות ומתפקדות של תמיכה, על הקהילות להישמר מפני מתחזים שנוכחותם מאיימת על מקלטם הבטוח", הוסיפה ד"ר ישועה-כץ, "במקביל, השמירה על גבולות הקהילה וירידתן למחתרת עלולה לחסום גישה לאלו הזקוקים באמת לתמיכה ולהרחיק את הקבוצות מהעין הציבורית".

המחקר נערך בשיתוף ד״ר אילבה הארד אף סגרסטד, חוקרת מאוניברסיטת גוטנברג בשוודיה ומומן על ידי קרן הISF.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה