איך ניתן לזהות מראש אזורים המתקרבים לרמות זיהום מסוכנות?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('fcbfb912-62f1-48aa-a34f-602ea94b5a02','/dyncontent/2021/3/29/48ba71e6-250b-4e28-84e5-3021a4146c4b.jpg',12633,'',525,78,true,33969);},7],[function() {setImageBanner('fcbfb912-62f1-48aa-a34f-602ea94b5a02','/dyncontent/2021/4/11/798f10c7-a3ac-4c28-96b9-5c074ca5694c.jpg',12687,'',525,78,true,33969);},7]]);})

חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק ויעיל למדידת הזיהום התעשייתי בחופי הים ואף יאפשרו לזהות מראש אזורים המתקרבים לרמות זיהום מסוכנות

פסולת המזהמת את הימים והאוקיינוסים היא אחת מהבעיות האקולוגיות הגדולות בעולם. מדידות רבות נעשו לאורך השנים בכדי להבין את מצב זיהום המים, אולם המדידות הצליחו להצביע על זיהום מים בזמן נתון בעת הבדיקה, כך שלמעשה מדידת זיהום במים ביום שלמחרת עשויה להניב תוצאה אחרת לגמרי.

האם אורגניזמים ימיים יכולים להיות פתרון לבעיה זו ולסייע למדוד את מצב הזיהום באוקיינוס? פרופ' סיגל אברמוביץ' וד"ר דנה טיטלבוים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, יחד עם פרופ׳ ברק חירות מחקר ימים והאגמים בישראל וד"ר אהובה אלמוגי-לבין מהמכון הגיאולוגי, מציעים פתרון לבעיה באמצעות מיקרואורגניזם ימי הנקרא פורמיניפרה.

"השימוש בפורמיניפרים אפשר לנו לזהות רמות זיהום נמוכות-בינוניות שלא זוהו באמצעי המדידה העולמיים. זה מאפשר לנו להתריע על כך מראש ולמנוע הגעה לרמת זיהום בינונית-גבוהה בחופים", מסבירה פרופ' אברמוביץ'.

צילום אילוסטרציה Shutterstock

אם לא שמעתם עליו – אתם לא היחידים. מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי, המייצרים קונכייה (שלד) גירני קשה. למרות שאינו מוכר במיוחד, הוא אחד מבעלי החיים הנפוצים והעתיקים ביותר באוקיאנוסים ונמצא במגוון סביבות ימיות ברחבי העולם. לאורך ימי חייו הפורמיניפרה מייצר שלד הבנוי מהמינרל קלציט הסופג לתוכו אלמנטים כימיים הנמצאים במים, ביניהם לדוגמה מתכות כבדות שמקורן בתעשיות חופיות. מדידות גיאוכימיות של השלדים שלהם, מאפשרות לבחון את רמת הזיהום הנמצאת במים ואפילו לנטר רמות זיהום נמוכות מאוד כסימן אזהרה ראשוני. 

בנוסף לכך, הפורמיניפרה בנוי כמעין קונכייה המורכבת מחלקים קדומים וחדשים כאחד. לאורך ימי חייו, הוא מוסיף לגופו חלקים נוספים לאורך הזמן. כל חלק – מסמן נקודה על ציר הזמן בחייו. כך למעשה, אם נבצע מדידות גיאוכימיות של החלקים השונים של השלד– נוכל לדעת מה הייתה רמת זיהום מי הים בזמנים שונים לאורך חייו.

פרופ' אברמוביץ' מוסיפה: "המחקר שלנו מדגים את הפוטנציאל של שימוש בפורמינפרה בשלדים ככלי לגילוי טביעת רגל תעשייתית של מתקני חוף כולל אזורים שנחשבו לשמורות טבע נקיות. למעשה הפורמיניפרים יכולים לשמש כמכשירי הקלטה חיים לזיהומי מתכות כבדות באוקינוסים״. 

האמצעים הקיימים כיום בשוק למדידת זיהום מי הים הם מדידות ישירות של המים של הריכוזים של קרקעית הים ושל רקמות של בעלי חיים ימיים – אולם לכל אחד מכלים אלו ישנם מגבלות שאינן מאפשרות קבלת תמונת מצב מלאה לאורך זמן של זיהום המים. 

"הגענו לכלי זיהוי זה לאחר שנים של ידע מצטבר במחלקה", משתפת פרופ' אברמוביץ', "אני חיה ונושמת את עולם הפורמינפרים, יודעת להעריך את הרגישות שלהם לגורמים סביבתיים, ההשפעה הביולוגית של גורמים אלו, מה ההיסטוריה האקלימית שאפשר ללמוד מהם ועוד. זה מרתק, מדובר בעולם שלם השופך לנו אור על ההיסטוריה הביולוגית והאקלימית על פני כדור הארץ".

המחקר נתמך על ידי משרד המדע והקרן הדו לאומית ישראל- גרמניה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה