ד"ר סתיו שפירא ופרופ' לימור אהרונסון | צילום: דני מכליס, אב"ג

חוקרות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון מובילות מחקר על מתגייסים מעוטף-עזה הסובלים ממצוקה על רקע המצב הביטחוני בתחילת שירותם הצבאי, לטובת פיתוח תכניות סיוע עתידיות להעצמת החוסן האישי והקהילתי.

במועצות האזוריות בעוטף-עזה דיווחו לאחרונה בדאגה על תופעה של צעירים וצעירות אשר גדלו והתבגרו אל המציאות הביטחונית הקשה באזור, וסובלים מתסמיני דחק על רקע המצב הביטחוני בתחילת שירותם הצבאי, תקופה המאופיינת בעומס ולחץ רב. לפי העדויות בחלק מהמקרים הדבר פוגע בתפקודם עד כדי פרישה משירות קרבי.

על רקע זה פנו באחרונה נציגים מן המועצה האזורית אשכול אל פרופ' לימור אהרנסון-דניאל וד"ר סתיו שפירא מבית הספר לבריאות הציבור והמרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון באוניברסיטה. במועצה ביקשו מהחוקרות, אשר ערכו מחקרים קודמים בנושא חוסן בקרב הקהילות בעוטף-עזה, לחקור לעומק את הנתונים והעדויות, להבין את התופעה ולאמוד הן את רמת המצוקה והן את גורמי ומשאבי החוסן בקרב המתגייסים ובני משפחותיהם. החוקרות מקוות שהתוצאות יסייעו בהמשך הדרך בפיתוח של תכניות התערבות וסיוע לחיזוק החוסן וצמצום המצוקה העתידית אצל בני הנוער.

ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2211a08d-f38c-4cbe-aebd-89a5acdc5469','/dyncontent/2019/10/30/afb90ea0-5efa-4e71-9c01-c6a6bc6ca808.jpg',9306,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('2211a08d-f38c-4cbe-aebd-89a5acdc5469','/dyncontent/2019/10/31/a3915a77-faec-4211-b084-13444de9fa46.jpg',9324,'',510,80,true);},15],[function() {setImageBanner('2211a08d-f38c-4cbe-aebd-89a5acdc5469','/dyncontent/2019/10/31/70ead589-153c-4638-8dbb-181f7c958054.jpg',9314,'',510,80,true);},15]]);

המחקר המתוכנן ישלב שיטות כמותיות ואיכותניות. במסגרתו יתבצעו ראיונות עומק עם מלש"בים וחיילים וגם עם בני משפחותיהם במטרה להבין את החוויה של המשתתפים בצורה כוללנית ומעמיקה. במקביל, יבנה גם סקר כמותי שמטרתו לאמוד את היקף התופעה ואת משאבי החוסן הזמינים למשתתפים. כל זאת במטרה לרכוש תובנות באמצעותן ניתן יהיה לבנות תכניות לחיזוק החוסן בקרב צעירים אלו ובני משפחתם.

החוקרות מדגישות כי המחקר מתבצע מפרספקטיבה של העצמה ופיתוח חוסן ולא רק מתיאור ואומדן של רמות מצוקה, "ממחקרים קודמים שביצענו בקרב קהילות בעוטף-עזה למדנו כי מדובר באוכלוסייה בעלת רמת חוסן גבוהה וקשר חזק למקום בצורה יוצאת דופן, וכל זאת לאור ולמרות המצב הביטחוני הלא פשוט באזור והשלכותיו. אנו מאמינות כי מיפוי מדויק של היקף התופעה ושל הגורמים המעורבים בה, והן של משאבי החוסן הזמינים לצעירים אלו ברמת הפרט, המשפחה והקהילה, יסייע לפיתוח תכניות התערבות עוד בשלבים מוקדמים (בי"ס תיכון למשל) במטרה לשפר את חוסנם ולצמצם את המצוקה העתידית. אנו עובדות בשיתוף מלא עם הקהילות באזור מתוך מטרה ליישם את ממצאי המחקר בצורה שתיטיב עם האוכלוסייה".