פרופ' ארנון קרניאלי | צילום: באדיבות אב"ג

מאז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, נטען במאמרים מדעיים וכתבות רבות בעיתונות הפופולרית כי זו נבעה מהגירה מסיבית של חקלאים לערים הגדולות בגין בצורות ממושכות ושינויי אקלים שהתרחשו בסוריה בשנים האחרונות. מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בדק השערה זו והגיע למסקנה שונה, הקושרת את מרד האזרחים בהיבטים בין-לאומיים שהביאו לקריסת החקלאות בסוריה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת WATER.

צוות המחקר בראשות פרופ' ארנון קרנבלאושטיין, בשיתוף אלכסנדרה שטיין, דר' נטליה פנוב, ופרופ' נועם ויסברוד מהמכונים לחקריאלי, ראש המעבדה לחישה מרחוק במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב  המדבר, וכן פרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל-אביב- שניתח מגוון נתוני לוויין, מצא שקריסת החקלאות בסוריה שבעטיה התרחש המרי האזרחי, נבעה ממדיניות חד-צדדית של הממשל התורכי והטיית מרבית מי הנהרות להשקיה בלעדית לתחומי תורכיה, וזאת בניגוד להסכמים קודמים בין המדינות.

החקלאות הסורית מרוכזת בעיקר בצפון המדינה לאורך נהרות הפרת והחידקל כחלק מה"קשת הפוריה" ההיסטורית. מוצאם של שני הנהרות הוא ברמת אנטליה התורכית, לכן החקלאות בסוריה תלויה ברצונם של התורכים להזרים מים אל מעבר הגבול, בכפוף להסכמים שנחתמו בין המדינות. ברמת אנטליה שבתורכיה מוקם בשנים האחרונות מפעל מים רב מימדיים (GAP), המבוסס על סכירה מסיבית של מי הנהרות (22 סכרים, 19 תחנות כוח הידרואלקטרי) והטייתם לשטחי חקלאות עצומים.

setImageBanner('1001cb3d-ae87-429e-8b75-79f1599306d6','/dyncontent/2019/11/19/9adac678-7cd6-4dce-9ea5-1aa3ecc2a092.jpg',9488,'',510,80);

בהעדר אפשרות למחקר שטח, ערך צוות המחקר סינתזה של נתונים שנאספו מלוויינים שונים ושאומתו בדו"חות של האו"ם, משרד החקלאות האמריקאי, וגופים בינלאומיים שונים. סקירה ארוכת טווח של מדד צמחיה ספקטרלי (NDVI) התמקד בשני גידולים – החיטה שגדלה בחורף ונקצרת באביב ומבוססת מי גשמים, והכותנה, אחד הגידולים החשובים ביותר לכלכלה הסורית, שהיא גידול קיץ המבוסס על השקיה ממי הנהרות ומאגרי המים.

המחקר הראה שלא היו הבדלים ניכרים בגידולי החורף תלויי הגשם, בין סוריה ותורכיה. אולם לפני פרוץ מלחמת האזרחים ואחריה קיימת ירידה משמעותית, ואפילו קריסה מוחלטת של גידולי הקיץ, מבוססי ההשקיה.

עדויות תומכות אחרות למחקר, גם הן נסמכות על ניתוח תמונות לוויינים, מצביעות על השינויים בניצול משאבי המים בתורכיה. מאגר המים אטאטורק, הגדול בתורכיה והסוכר את מי הפרת, גדל בצורה משמעותית במהלך שנת 2010 ולעומת זאת מאגר אסד, במורד הפרת בשטח סוריה, הלך והצטמק בנפח המים. לוויין אחר מראה את השפילה (מלשון שפל) העצומה בגובה מי התהום בקרבת הגבול. שפילה שהביאה להתייבשות המעיינות ומאות הבארות הפיראטיות שנחפרו באזור.