היעד התיירותי הבא: מרכז מורשת לתיירות גאה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('3c16f744-fbb4-45c2-96e3-f14429a2bca5','/dyncontent/2021/9/12/3720aa90-502e-4743-af3f-2f17912bc41b.jpg',13433,'',525,78,true,33969);},7],[function() {setImageBanner('3c16f744-fbb4-45c2-96e3-f14429a2bca5','/dyncontent/2021/9/15/68725b95-83f3-4a2f-9f88-56683a81f4b7.jpg',13448,'',525,78,true,33969);},7]]);})

בשנים האחרונות התיירות הגאה הפכה לתחום נישה לו חשיבות גבוהה בזכות תרומתו לכלכלה המקומית. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב מצביע על פוטנציאל תיירותי אליו לא הופנתה עד כה תשומת לב - מרכז מורשת לתיירות גאה. למרכז מעין זה יכולת משיכה לתיירים כמו גם פוטנציאל לשיפור איכות החיים של חברי וחברות קהילת הלהטב"ק

כשחושבים על תיירות גאה, מייד עולה האסוציאציה של חופים ומסיבות. ובכן, לא רק. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 'תיירות מורשת' יכולה להיות הדבר הבא בתחום התיירות הגאה. לוקאס מאייר, סטודנט אוסטרי לתואר שני במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליט לחקור את פוטנציאל הקיים בהקמת מרכז מורשת להט"ב בקרב תיירים גאים.

מרכז מורשת להט"ב הינו למעשה מוזיאון העוסק בהיסטוריה, המורשת והתרבות של קהילה זו. מרכז מורשת שכזה ישמש גם מרחב קהילתי שיספק הזדמנות לחינוך, יעלה מודעות לנושאים המעסיקים את  הקהילה הגאה ואף יפגיש בין תיירים ומקומיים מהקהילה. על אף הפוטנציאל הגלום במרכז מסוג זה, עדיין לא קיים מרכז מורשת להט"ב בשום מקום בעולם.

צילום אילוסטרציה Shutterstock

"אתר מורשת להט"ב יספר את הסיפור ההיסטורי של הקהילה, אולם מעבר לכך הוא גם יכול להוות מרחב לדיון פתוח בנושאים אקטואליים. מרחב זה יאפשר לאנשי הקהילה להתמודד עם נושאים רלוונטיים כמו אקטיביזם, יציאה מהארון, בריונות בבתי ספר ונישואין לבני אותו מין. התיירים הגאים התעניינו במרכז שיחבר אותם לעמיתיהם שאינם מעוניינים אך ורק בסצנת המסיבות והחוף", סיפר מאייר.

מאייר, סטודנט בינלאומי שחקר את הנושא בהנחיית פרופ' יניב פוריה, חבר סגל במחלקה לניהול מלונאות ותיירות והמנהל האקדמי של קמפוס אילת, ערך ראיונות עם 11 גברים הומואים ו -11 נשים לסביות, בגילאים 21 עד 47 שנים, ישראלים וגם תיירים ממדינות שונות. לאחר מכן, ערך סקר בקרב 200 גברים, 80%  מהם הומוסקסואליים.

עורכי המחקר הסיקו שקיים ביקוש גבוה למרכז מעיין זה. התוצאות היו חד משמעיות: מעבר לחופים ולמסיבות, מרכז מורשת ימשוך תיירים להט"בים שיהיו מוכנים לבלות זמן רב יותר ביעד וכתוצאה מכך, להוציא יותר כסף. בנוסף, קיומו של מרחב מורשת להט"בי ימשוך קהלים חדשים כמו משפחות להטבק"יות ובני משפחה של אנשים מהקהילה. לאור תוצאות המחקר, מרכז מורשת יסמן לתייר כי היעד עצמו בטוח וידידותי לקהילה, מה שיוביל לגידול נוסף בכמות המבקרים.

לוקאס מאייר, צילום אלבום פרטי

בניגוד לאתרי מורשת סטנדרטיים, לאתר מורשת להט"בי תפקיד חברתי שונה מאתר מורשת רגיל. כפי שחשף מאייר: "המרואיינים רצו לחזק את זהותם ולהנחיל אותה לא רק לדורות הבאים, אלא גם לדורות הקודמים (הוריהם וחבריהם). חלקם אף ציינו שאתר זה היה מקל עליהם את תהליך היציאה מהארון ".

פרופ' פוריה טוען כי אחת הדרכים להביא למדינת ישראל תיירים רבים ובהקדם האפשרי היא על ידי הקמת מרכז מורשת גאה. "אותה עיר שתשכיל להקים את מרכז המורשת הראשון לקהילת הלהטב"ק תמשוך אליה מבקרים רבים. ממצאי המחקר מדגישים את תפקידה החשוב של המורשת ומדגישים את היתרונות הנובעים מהקמת מרכז מורשת להט"ב. לקהילה הגאה צריך להיות מרכז מורשת משלהם כמו שיש לקבוצות אחרות באוכלוסייה. הקמת אתר שכזה הוא עדות לקבלה והכלה כנה של קהילת הלהטב"ק", סיכם פרופ' יניב פוריה.

פרופ' יניב פוריה. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('59240cb1-e471-4bfd-ae4e-32ae8dca612d','/dyncontent/2021/9/13/c597d25d-a939-4509-99dc-f9a73b3ea8c6.jpg',13441,'',525,78,false,33971);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה