חגית כהן מקיבוץ חצרים התחילה את דרכה דווקא בלימודי היסטוריה וסוציולוגיה, אבל אחרי שנה החליטה לחשב מסלול מחדש, הפעם במקצוע שהוא בשבילה הרבה יותר מעבודה, הרבה יותר ממקור פרנסה ופנתה ללימודי סיעוד. היום, עשרים ושתים שנים אחרי – היא מבינה שהבחירה להיות אחות בקהילה הייתה הבחירה הנכונה, המתאימה והטבעית ביותר עבורה.

חגית כהן. צילום: יחצ

"עם השנים אני יותר ויותר אוהבת את הבחירה שלי, חייבת לומר שפידבקים מהמטופלים והמטופלות מחזקים את התחושה שזה הייעוד שלי. במשך 12 שנים עבדתי כאחות במרפאה בקיבוץ חצרים, העבודה בקהילה שבה אתה חי היא אחרת כמובן, ההכרות עם המטופלים והמטופלות היא אישית, ההסתכלות היא הוליסטית, ההיכרות היא עם המשפחה של המטופל, עם מקום העבודה שלו, מבחינתי אלו התנאים האופטימליים לטיפול. אבל, בשלב מסוים היה לי קצת קשה עם ההיכרות האישית מדי, לטפל במי שהיו המורים שלי, ההורים של החברים שלי, לראות את תהליך החולי בקרב מי שקרוב יותר לליבי, לביתי, למשפחתי והחלטתי לצאת החוצה"

לפני עשר שנים עברה לעבוד בב"ש, וב6 השנים האחרונות היא משמשת כמנהלת סיעוד במרפאה ט' של כללית בעיר. "המרפאה היא מרפאה גדולה, הצוות הוא צוות מגובש, מקצועי ואיכותי מאוד, למרות העומס הרב והלחץ במהלך יום העבודה. אני בעיקר אוהבת את המפגש עם המטופל, המפגש הוא אישי כי מדובר במרפאה שהיא שכונתית, זה לא כמו בקיבוץ אבל גם כאן מצאתי שההיכרות נעשית קרובה יותר עם הזמן" אומרת חגית בחיוך.

לפני 18 שנים החלה להתנדב במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בנגב, בכל יום שלישי בשבוע היא מגיעה למסל"ן, עונה לפונות ולפונים המתקשרים לקו הסיוע הפועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע :"מגיעות פניות מכל שכבות האוכלוסייה, מנשים ומגברים, מאימהות מודאגות ומצעירות שזקוקות לתמיכה, מידע, עזרה ועוד. הדבר הכי חשוב הוא ההקשבה, להיות שם עבורם באחד מהרגעים המשמעותיים והכי לא פשוטים עבורם, אני שם כדי לתמוך, לחזק על עצם הפניה, וכמובן לסייע בהפניה למוסדות השונים שיכולים להמשיך את הטיפול והעזרה, לא מעט מהפניות הן של מטופלות ומטופלים שזקוקים גם לטיפול נפשי" היא מספרת "ועבודתי כאחות מסייעת לי, ההכרות עם מצוקות נפשיות ובריאותיות והיכולת לתת עצות בנוגע להמשך טיפול תרופתי וסיעודי"

"זה לא תמיד קל" חגית מספרת "אני זוכרת במיוחד פנייה של משפחה שגילו שבמשך תקופה ארוכה בתם נפגעה מינית על ידי קרוב משפחה, הטיפול בפנייה נעשה מול כל הגורמים, המשפחה קיבלה סיוע נפשי וליווי ובעצם הטיפול הועבר לגורמים רלוונטיים ומקצועיים, אך למרות שהקשר איתי הסתיים השיחות עם האמא של הילדה הדהדו גם חודשים אחרי כן. החיבור למסל"ן מסייע גם הפוך, אני עירנית יותר לפגיעה בנשים, יכולה לכוון לעיתים לאן לפנות, הכל בזהירות כמובן ותוך כבוד לפרטיות המטופלות"

"שבוע האחות זה מקסים, אבל האחיות עובדות קשה כל השנה" אומרת חגית על אחיותיה למקצוע, 519 אחיות עובדות היום במחוז דרום ו10 אחים. "זה לא תמיד פשוט ואני תמיד אומרת שהמזל הוא שרוב האחיות עובדות מתוך שליחות ואהבת המקצוע, אחות קהילה מתמודדת עם כל כך הרבה אתגרים, עם זאת זה מקצוע כל כך מספק ומגוון, ומבחינת תעסוקה יש המון אפשרויות, זה יתרון גדול בימינו. ועוד דבר.. אני מאוד ממליצה לכל אחות שלא תשכח את עצמה ותמצא את הדרך לעסוק בשעות הפנאי בדברים שהם עבורה, כל אחת בתחומים הקרובים לליבה "