אבנר בן גרא (57) מכהן כמעט עשור כר' מועצת מיתר, אך הסיפור שלו מתחיל בבאר שבע, בשכונה ד' הותיקה "גרתי בבניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינו. נחשב הישג לגור בפירמידה בזמנו. היה ממש קיבוץ גלויות, משפחות מכל העדות, חילונים ודתיים". משפחתו של אבנר אגב, עלתה ממצרים ובאופן כמעט סמלי השתכנה בבניין הפירמידה.

"היה נחשב הישג לגור בפירמידה". חזית בניין הפירמידה סמוך למרכז גילת. צילום: שרון טל

לפני כמעט 40 שנה, כשאבנר היה ילד רק בן 10, התפוצץ רימון במרכז גילת "אני זוכר את היום הזה. שמענו פיצוץ ורצנו למקום, המראות היו קשים. היה אירוע מכונן מבחינתי. חושב שזו הייתה נקודת מפנה למרכז המסחרי, התחיל לדעוך וכך גם השכונה. סיירתי במקום לא מזמן וראיתי התעוררות ואני שמח על כך".

"שמענו פיצוץ ורצנו למקום". מרכז גילת. צילום: שרון טל

אבנר בא אמנם מבית חילוני, אך אביו הקפיד כי עליהם להכיר את היהדות, ואבנר עצמו מאוד מחובר לדת. בנעוריו נהג אבנר להתפלל בבית החולים סורוקה ולעשות קידוש עם המטופלים "הייתי מגיע לעשות קידוש בסורוקה, להתפלל עם הרב אורבך. אומרים שבן אדם שמבקר חולה לוקח 1/60 מהחולי שלו. היו אנשים מאושפזים הרבה זמן, חלקם פצועים קשה. הקידוש והשבת פשוט מכניס להם אור ושמחה לעיניים. נותן לך נקודת מבט שהיא חריגה לבחור צעיר, להעריך את החיים".

הלך בעקבות אביו לחיל השריון

מלבד חיבורו העמוק לדת, לאבנר חיבה עמוקה גם לתיקון שעונים מכניים ולהטסת טיסנים. על אף חיבתו העמוקה לטיסנים ופעילותו כחניך בגדנ"ע אוויר, את שירותו הצבאי עשה אבנר בחיל השריון "אני זוכר את התג של אבא שלי בחטיבה 7 בשריון. כשהגעתי לבקו"ם ושאלו אותי לאן אני רוצה להתגייס, אמרתי להם אני רוצה ללכת עם החבר'ה עם התג הזה. בזמנו היה חריג שאנשים רצו ללכת לשריון או לגולני. היום זה כמובן שונה".

אבנר הלך בעקבות אביו והתגייס לחיל השריון "אבא שלי לחם במלחמות. במלחמת יום כיפור הוא יצא לחזית, לחם בחווה הסינית. כשחזר הגיעו אלינו אנשים מהעבודה שלו ושאלו אם הכל בסדר. לא הבנו למה באים ושואלים. אחר כך התברר לנו שהיה מאושפז בגלל הלם קרב. הוא התמודד עם זה ויצא מזה".

אבנר הלך לחיל השריון בעקבות אביו, וגם הוא נקרא לחזית. צילום: דובר צה"ל

כשהתקרב מועד השחרור של אבנר, פרצה מלחמת לבנון הראשונה (שלום הגליל) "אז קראו לי אב"ג (אבנר בן גרא. ש.ט), לא ידעו כולם אפילו מה השם שלי. אני זוכר שקראו לי לבסיס ואמרו שמאריכים לנו את השירות בשלושה חודשים. ואז יצאנו למלחמה".

על אף הלחימה בלבנון בשירותו הסדיר, מקרה שזכור במיוחד לאבנר הוא דווקא מהמילואים "היה מקרה ברפיח. פתאום ירו צרור לכיוון שלנו. פגע 20 ס"מ מהרגליים שלי. היו 2 דקות שהרגישו הרבה יותר. ברוך השם יצאנו ללא פגע. בתור מפקד הסיור שמחתי להחזיר את החברים בחתיכה אחת".

ההכנות לליל הסדר הפכו ללוויה כואבת

לאחר שירותו הצבאי פנה אבנר ללימודי הנדסה, אז, כשהיה סטודנט, אמו חלתה "אמא שלי הלכה לבדוק גוש שהופיע לה. גילו לה את המחלה והיא התחילה טיפולים במחלקה האונקולוגית, הייתי בא מהלימודים יושב לידה במיטה, ואחרי תקופה היא נפטרה, זה היה ערב ליל הסדר". איך הגבתם לתקרית הנוראית הזו? "הייתי צריך להודיע לאבא שלי. לא היה פשוט ולהוסיף לזה את ליל הסדר. היה מעבר חד וקשה מאוד". ואיך אבא שלך הגיב? "אבא שלי הגיב קשה, לו ולאמא שלי הייתה זוגיות של פעם. אבא היה מפרנס, אמא שלי הייתה עקרת בית, היא הייתה הבית, וכשהיא נפטרה היה מאוד קשה. לכל מחסורו דאגה אמא שלי. ופתאום זה נעלם".

דרך חדשה ביישוב מיתר

מהילדות הלא פשוטה בשכונה ד', אבנר רכש השכלה והתקדם עד למשרה בכירה במפעל כיל. לפני כ-20 שנה עבר מבאר שבע ליישוב מיתר להקים שם בית ומשפחה לתפארת, אז הוא מספר, כי היה שם זול יותר. היישוב אליו עבר הפך במהרה למושא אהבתו, עד שלבסוף החליט להשפיע על המתרחש דרך המגזר הציבורי, הוא שימש כחבר מועצה, ובשלב מסוים והחליט לעזוב משרה בכירה במקום עבודתו בכיל לטובת התמודדות לראשות המועצה "ישבתי עם עצמי והבנתי שאם אני רוצה להשפיע על מה שקורה בסביבה שלי צריך ללכת על זה, ועשיתי את זה".

אבנר, חבר סיעת "קהילה", נבחר לפני כעשור לראשות מועצת מיתר ופעל להשפיע לפי ראיית עולמו, כשאחד הנושאים הבוערים בקרבו הוא נושא החינוך: "הקמנו בית ספר תיכון ביישוב, שעד אז לא היה. פועלים לקדם ולהוביל כל הזמן את נושא החינוך".

אבנר בן גרא. צילום: יח"צ

סוגייה נוספת שהעלינו בשיחה עם בן גרא, היא תחושת הביטחון בקרב תושבי היישוב, הסובלים ממכת של פריצות וגניבות מעת לעת, בדומה ליישובים הסמוכים כרמית, עומר ולהבים. בסוגיית הביטחון, בן גרא אופטימי, הוא לא רואה צורך לגדר את היישוב "אנחנו לא חיים בתוך כלוב" הוא אומר אך מוסיף מנגד "צריך להיות עירניים. דיברתי עם מפקד תחנת המשטרה על הנושא כדי לתפוס את האחראים למקרים האלה".

עתיד הנגב טמון בתעסוקה

היישובים מיתר, כרמית, עומר ולהבים נחשבים ליישובים מבוססים ואמידים, ולצדם ישובים עניים מאוד, יישובי הפזורה הבדואית, בהם שיעור תעסוקה נמוך, ההשקעה בחינוך ובתשתיות נמוכה, ושיעור המעורבות בפשיעה גבוה. כדי לשפר את המצב הקיים, סבור אבנר כי יש להשקיע בפיתוח התעסוקה בנגב "אחרי המון שנים הצלחנו להשיג תקציב של 40 מיליון שקלים ממשרד הכלכלה לפיתוח מתחם תעסוקה באזור צומת שוקת. אנחנו פועלים מול מוסדות התכנון כדי לאשר את המגרשים. בקרוב נתחיל לראות תאוצה בעניין".

עם ההתפתחות הרבה, לא פוסחים על נושא התחבורה "בעניין הפקקים מתכננים מחלפים. מחלף מיתר אמור להוביל את כל התנועה ממיתר לכיוון ערד. משרד השיכון התחיל לתכנן מחלף גם בכרמית. מתכננים גם הסתעפות לאזור התעשייה בצומת שוקת, וגם כביש טבעתי סביב באר שבע שמתפתחת בצעדי ענק, כביש טבעתי שיאפשר כניסות מכל מיני מקומות ויוריד את העומס".

במיתר מתוכננת בימים אלו שכונה נוספת של למעלה מ-800 יחידות דיור, שכונה המיועדת לבנים ממשיכים. אלא שבמועצת מיתר מתכננים להרחיב לא רק את היישוב, אלא להקים יישובים נוספים ברחבי המועצה "כרמית בהקמה, ואנחנו פועלים להקים גם יישובים נוספים, חירן ויתיר".

מיתר. פה לא תראו מגדלים. צילום: אבי קלבו

באר שבע עוברת בשנים האחרונות מגדליזציה אדירה. מה העמדה שלך לגבי סוגיית המגדלים? נראה מגדלים בעתיד במיתר?

"באר שבע מספקת את התמהיל שמתאימה לחיי עיר. אנחנו צורכים את הכלכלה בבאר שבע. במיתר יש ביקוש אדיר לחיי קהילה קצת יותר אווריריים, ולכן מבחינת הגדלה עתידית יש תוספת של שכונה חדשה שתמנע לחלוטין בנייה לגובה. בכרמית הגשתי בקשה ל- 1,800 יחידות נוספות צמודות קרקע. גם אם נהפוך לעיר בעתיד או פרבר גדול כתוצאה ממספר התושבים, נהיה העיר הראשונה כנראה שכולה צמודי קרקע. אני רואה את מיתר מתפתחת וממשיכה כיישוב מוביל בנגב".

הריאיון המלא עם ר' מועצת מיתר אבנר בן גרא שודר ביום שישי 20.4 בתוכנית "המשפיעים בדרום" ברדיו דרום, אותה מגיש שרון טל, כתבנו ב'באר שבע נט'.

"המשפיעים בדרום" – בהגשת שרון טל. כל שישי ב-15:00, ובשבת ש.ח ב-11:00. ברדיו דרום 95.8/97 FM.