גודTalk

אנחנו כאן בבאר שבע נט אוהבים לעלות על הבמה (תרתי משמע), ולתת חשיפה לעשייה תרבותית כאן בעיר. אז ישבנו, חשבנו והחלטנו על פינה חדשה - גודTalk שמה, במסגרתה נכיר פעם בשבוע סטודנט/סטודנטית מבית הספר למשחק "גודמן - בית ספר למשחק בנגב".

והיום: תכירו את ירדן קדוש בן ה-27, מקריית אתא, וכיום מבאר שבע. כעת הוא בשנה השלישית בבית הספר גודמן. קדוש לא עוצר לרגע ושם במקום הראשון בחייו את המשחק והאומנות. אחרי תפקיד בלתי נשכח בתור "ונסן" בקומדיה הצרפתית "שם פרטי", ירדן משחק בהצגת פעוטות "עץ ההפתעות" שהוא בעצמו יצר וכתב יחד עם חברתו לכיתה (והולכים לעלות שוב בחול המועד פסח).

וממש בעוד כמה רגעים (בסוף החודש), יעלה השחקן הצעיר ב-"יצירות אישיות" שם חושף בקטע נועז את סודותיו האישיים, וממש בעוד פחות מחודשיים תראו אותו גם מככב בקומדיה של שייקספיר "חלום ליל קיץ" ב-2 תפקידים שונים. ובשביל ירדן זו בוודאי רק ההתחלה.

מתי הכרת את עולם המשחק לראשונה?

''בגן "צילה" בקרית אתא כולם היו קוראים לי "מיסטר בין" כי אני הייתי הליצן של כולם, צילה תמיד ידעה שיש לי קוצים בתחת ושחייב כבר לצאת להפסקה בחצר כדי שירדן יעשה את ההצגה שלו לכל הילדים. אבל זה היה ברור לשנינו שהפסקה אחת לא מספיקה לי והייתי חייב תמיד את תשומת הלב כל דקה ביום. בגיל 9, צוות בידור במלון באילת העלה הצגה (שאני לא זוכר את שמה) שגרמה לי להיות מרותק בכסא, ולזהות את כל דימיונות הצגות החצר שלי לפרפורמנס אדיר שהייתי מייחל לו. בדיעבד זה הרגע שהבנתי בדיוק לאן אני שייך. שם, על הכסא עם הריפוד הירוק, עם רגליים מתנדנדות באוויר ואורות במה שזוהרים עלי''.

היו לך השראות בתור ילד/ה?

''רן דנקר. העדינות שלו יצאה אליי החוצה בכל תפקיד שעשה בתקופה הטלוויזיונית שלו. ואת זה לקחתי איתי למשחק אז שווה לכם לראות את זה בכל ההצגות שנעלה בגודמן השנה. תבואו! כרטיסים דרכי (צוחק). רפרטואר מדהים''.

מה התפקיד שהכי תרצה לשחק?

''אין ספציפי, הכל מהכל, במיוחד כרגע בנקודת זמן של התהליך לימוד שלי מתפקיד לתפקיד אני מגלה מחשבות חדשות ורצונות חדשים זה משתנה לי כל פעם. אז אענה בזאת שאני הכי הייתי רוצה לשחק כל הזמן. וזה הולך לקרות בעזרת השם ברפרטואר הצגות המדהים שיש לנו השנה בגודמן''.

השחקן/שחקנית שהכי תרצה לשחק לצידם?

''אמיר קריאף. הוא יכול להיות הכל מהכל בהבנה של רגע. אמיר אני אוהב אותך. והשני אני אגיד רועי ניק, הטוטאליות שלו והרף הגבוה שהוא מציב לעצמו, מוערכת מאוד בעיניי. רועי כל הכבוד אלוף. ותכלס יש לי עוד הרבה לציין את שמם ושמן אבל כרגע אני גאה מאוד לשחק לצד הכיתה המוכשרת שלי שאנחנו הולכים להופיע השנה בכל ההצגות השוות בגודמן''.

איך נראים הלימודים בגודמן? תאר לנו יום "טיפוסי" בחייך

''אני משתדל לקום שעה וחצי לפני היציאה מהבית. בא בחיוך גדול לבית ספר ומחלק בחינם ברכת בוקר טוב. סופר מרוכז בשיעורים ולא אוהב להפסיד מילה. מערכת השעות מאוד דינאמית: לעיתים היא מסתיימת ב-17 לפעמים ב-19 ואפילו יותר. אבל גם ככה אני מעדיף תמיד להישאר כמה שיותר בבית ספר כדי לעשות חזרות, לכתוב, לשפר, לדבר שיחות עמוקות, ולפתוח את הראש עם חברים אחרים בבית ספר וכל זה כדי לברוח מהבית ששם כנראה אפול על הספה הנוחה ואתחיל להתעצל''.

מה הכי רחוק שתהיה מוכן ללכת על הבמה? האם יש גבולות אומנותיים?

''אף פעם לא ראיתי גבולות. מבחינתי הם כל יום נפרצים וימשיכו להיפרץ עד שאני לא אאמין שאני חשבתי על זה. בכל זאת ההמצאות, הסטרטאפים, הכסף הגדול, תמיד נבע מאנשים שהלכו נגד הזרם. אז אני אלך הכי רחוק. ואין לי בעיה עם זה''.

אם היו נותנים לך לבחור - תיאטרון/טלוויזיה/קולנוע?

''השאלה המתבקשת. זה כמו לשאול את מי אני אוהב יותר את אמא או את אבא. אבל לעכשיו אני אהיה בן חוצפן ואגיד טלוויזיה, שם הכסף. ואם כבר כסף אז אוסיף ואומר הוליווד. קולנוע. MY BIG DREAM.''

החלק הכי קשה בלימודי משחק?

''להפריד בין אישי למקצועי עם החברים שלך.''