"החיים לקחו אותי לכיוון הקריירה אבל תמיד הייתה בי האהבה למוזיקה"



ביום יום הוא הולך לבתי משפט במסגרת עבודתו כעורך דין אבל התשוקה האמיתית של נדב דלומי בן ה-45 היא דווקא המוזיקה. עם שלושה אלבומים מאחוריו ובדרך לאלבום נוסף סיפר נדב בראיון ל'באר שבע נט' על תחילת הדרך המוזיקלית, על ימי הקורונה ועל הסינגל החדש "בסוף רוצים הביתה"

נדב דלומי, צילום: מעיין קאופמן

"בתור ילד למדתי מוסיקה קלאסית וגם בתיכון הייתי בלהקות אבל באיזשהו שלב עזבתי את זה. החיים לקחו אותי למקומות של קריירה אבל לצד זה תמיד הייתה בי האהבה למוזיקה, התעניינתי כמאזין וכצופה וכתבתי בעצמי שירים", כך סיפר ל'באר שבע נט' נדב דלומי, מוזיקאי ויוצר שעובד גם כעורך דין מצליח.

נדב בן 45, נולד וגדל בשכונה ה' בבאר שבע, כיום גר בלהבים, נשוי עם שלושה ילדים. מאז ומתמיד המוזיקה הייתה התשוקה שלו אך נדב בחר להתמקד בקריירה מקצועית כעורך דין ורק בשנים האחרונות החל להוציא את שיריו המקוריים. "כיוצר כתבתי למגירה ובאיזשהו שלב בשנת 2013 התחלתי פתאום לכתוב יותר, ואז אמרתי למה לא ללכת לאולפן ולעשות מוזיקה לא רק ברמת התחביב", מספר נדב, "מהרגע שעשיתי את הצעד הזה הבנתי שכל החיים חסמתי את זה, זה פתח למוזיקה שנפתח אצלי מחדש". 

מאז הוציא דלומי שלושה אלבומים, שניים בעברית ואחד באנגלית, ולאורך השנים השירים שכתב נכנסו מספר פעמים לפלייליסט של גלגלצ וזכו לביקורות טובות ממבקרי מוזיקה שונים. בשנה האחרונה הוציא את הסינגלים "לאיפה הולכים מכאן?", "רוחות רעבות" בשתי גרסאות, "אפרסקים" ובחודש שעבר יצא השיר "בסוף רוצים הביתה". נדב מוסיף: "התחלתי את השנה עם כוונה להוציא במהלכה אלבום ואז באה הקורונה ושיניתי מסלול, הוצאתי שירים חדשים אחת לכמה חודשים בשונה מכל מה שעשיתי בשנים האחרונות".

נדב דלומי, צילום: רונן גוטר

אז איך עברה עליך שנת הקורונה?

"זו הייתה שנה נוראית, שנה עם הרבה סטרס ועומס נפשי, התחושה היא שקורה כאן משהו מפחיד במדינה, כאילו באה רוח גדולה ונשבה כל כך חזק על האדמה כך שנחשפו כל הסדקים העמוקים בחברה שלנו. מעבר לתחלואה התגלו כאן שסעים לא פשוטים, למרות זאת אני באמת מאמין שהדימיון בנינו רב מהשוני ומאחד בנינו, בעיני צריך לעשות כאן ריסטרט גם מבחינת ההנהגה. ברמת המוזיקה הבנתי בחודשים האחרונים שהקורונה לא הולכת להיעלם והתחלתי לכתוב אלבום שונה לגמרי מהאלבומים הקודמים שלי. פתאום ראיתי את התמונה של ישראל 2020 לעומת ישראל כשהייתי נער והתחלתי לכתוב על הדמויות בקולאז' הישראלי, זה יהיה פחות אלבום אישי אלא אלבום שעוסק בנושאים חברתיים ופוליטיים שמספר את הסיפור האנושי שלנו. חוץ מזה בזמן הקורונה גם עבדתי לאחרונה על סשן לייב של חמישה שירים שלי שייצא כמיני אלבום בהמשך השנה".

הוצאת לאחרונה את הסינגל החדש "בסוף רוצים הביתה", ספר עליו

"זה שיר על נסיעה הביתה, זה בעצם מונולג שבו אני מדבר עם האישה שיושבת לידי והמאזין יושב מאחורה ומקשיב למילים, לטקסט ולסאב טקסט. ניסיתי דרך טקסט מינימליסטי לספר סיפור יותר גדול, בשיר אני בעצם מזמין את המאזינים דרך הקליפ שצילמה מעיין קאופמן, לשבת במושב האחורי ולהקשיב. זה שיר שמדבר על הבית, שיר שנוגע בכל אחד מאיתנו כי לכולנו יש חוט שמקשר אותנו אל הילדות, אל הבית בו גדלנו והחוט הזה אף פעם לא ניתק, הבית תמיד קשור אלינו לא משנה בני כמה נהיה. את השיר הפיק יוסי שטרית, התוצאה של השיר היא לגמרי בזכות הכישרון שלו".

איך התגובות לשיר עד כה?

"תגובות מטורפות, אנשים ממש התרגשו והתחברו אל השיר. קיבלתי על השיר הזה, יותר משירים אחרים, המון תגובות אישיות. כל אחד פירש את השיר בצורה אחרת אחד מהשני וגם מהכוונה הראשונית שלי. כשאתה כותב טקסט ברגע שהוא יוצא אתה כבר לא הפרשן שלו, כל אחד לוקח אותו למקום אחר וזה גם כל היופי".

מה התכניות שלך להמשך הדרך?

"כמו שסיפרתי אני מתכנן להוציא בחודשים הקרובים את הלייב סשן, אני רוצה לסיים את הכתיבה של האלבום הבא ולהקליט אותו וכמובן הלוואי ונחזור להופיע! מבחינתי השאיפה שלי היא תמיד הכתיבה והיצירה, כל עוד אני כותב ושלם עם הטקסט וההלחנה זה מה שממלא אותי בסוף".

נדב דלומי, צילום: רונן גוטר

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה