שנה ל''שומר החומות'': 70 כתבי אישום הוגשו כנגד תושבי הנגב

השבוע ציינו במדינת ישראל שנה למבצע "שומר החומות". אז, במהלך 11 יום, נורו לעבר שטחי ישראל כ-4,360, כאשר מספר לא מבוטל מהם נורה לעבר איזור הדרום והנגב. תחילתו של המצבע הגיע לאחר שבאפריל 2021 סביב חודש הרמדאן, החלה מתיחות ביטחונית באזור ירושלים, אשר כללה התפרעויות ותקיפות של תושבי מזרח העיר הערבים נגד כוחות הביטחון ונגד אזרחים יהודים, לרבות אירועי לינץ'. על רקע מתיחות זו, החלו ארגוני הטרור בירי רקטות לעבר ישראל ואז התפשטו האירועים האלימים מירושלים לכל רחבי הארץ.

כעת, מפרסמת הפרקליטות את נתוניה לגבי טיפול באירועי האלימות השונים ברחבי הארץ. כאמור, בתקופה זו, בוצעו אירועי אלימות קשים כלפי כוחות הביטחון ופגיעה ברכוש המדינה ע"י אזרחים ממוצא ערבי. כן בוצעו פעולות אלימות קשות ופגיעה ברכוש של אזרחים, כאשר כפי שעולה גם מהנתונים, רוב המעשים בוצעו ע"י אזרחים ממוצא ערבי כלפי יהודים ומיעוטם ע"י יהודים כלפי ערבים.

בתקופה המתוחה, הגישה הפרקליטות כתבי אישום הנוגעים ל-108 אירועים נגד 239 נאשמים בעבירות בנסיבות המחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני, 85% מהם ממוצא ערבי ו-15% ממוצא יהודי. חמישית מהנאשמים היו קטינים.

באזור הדרום, אשר ידע לא מעט אירועים אלימים, בהם - זריקות אבנים וחסימת כבישים באזור אום בטין, ואף כמובן עימותים עם שוטרים ברחבי צפון הנגב, הגישה הפרקליטות 70 כתבי אישום. מתוך הדו"ח עולה, כי 14 מהנאשמים הינם ממוצא יהודי, בעוד 124 מהם ממוצא ערבי. כמו כן, באופן מדאיג - 41 מהנאשמים הינם קטינים.

באירועים שונים, עליהם דיווחנו כאן בבאר שבע, מצאו עצמם תושבי באר שבע תחת איום ממשי לחייהם. אחת מהן, אושר לגטיבי, אשר הייתה בדרכה לביתה במיתר - מצאה עצמה תחת מטר של אבנים מצד מתפרעים באיזור אום בטין. גם אביחי מרציאנו, איש תקשורת תושב הנגב שהיה בדרכו הביתה מים המלח, נקלע למארב ונרגם באבנים. במקרה של אביחי, רק במזל הצליח האחרון להימלט מהאירוע, זאת לאחר שעלה לאמבולנס אשר הסיע אותו מן הזירה. 

מהפרקליטות סיפרו השבוע לאחר פרסום הדו"ח: ''ריבוי האירועים ששטפו את הארץ ותיקי החקירה הרבים שהועברו לפרקליטות סביב אירועים אלו, במקביל להמשך העבודה השוטפת על תיקי הפשיעה "הרגילים", חייבו התגייסות ושעות עבודה מרובות, לילות כימים, ואף בסופי השבוע, מצד הפרקליטים והמתמחים, שעבדו במסירות ובנחישות, תוך השקעה רבה ומתוך הבנה של צורך השעה וחשיבות העשייה, בהיבט האכיפתי וההרתעתי.''

לתפישת הפרקליטות, ''החומרה היתירה שבאירועי שומר החומות נבעה מכך שתוך כדי לחימה מול ארגוני הטרור וירי הרקטות, נפתחה חזית נוספת, פנימית, אשר הוסיפה והעצימה את הפגיעה הקשה בביטחון האישי של אזרחי המדינה. בתקופה זו, חלק מאזרחי ישראל פעלו לפגוע בכוחות הביטחון, באזרחים יהודים, בתשתיות וברכוש, ובמקביל התבצעו, במספר נמוך משמעותית, פעולות אלימות ע"י אזרחים ממוצא יהודי נגד אזרחים ערבים ורכושם. בשל מעשים אלו היה צורך להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות ביטחון-פנים. פעולות אלו, ודאי בעת לחימה, חותרות תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל ופוגעת בבסיס האמנה החברתית המינימלית, אותה כל אזרחי המדינה אמורים לחלוק.''

במקרים חמורים כמו שקרו לאושר ואביחי, החליטה הפרקליטות לייחס לנאשמים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור. חוק המאבק בטרור קובע אף הוא עונש מקסימלי בדמות כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, אך לא יותר מ-25 שנים. כן קובע החוק החמרת ענישה ביחס לעבירות שעונשן מאסר חובה, וענישה מחמירה גם כלפי קושרי הקשר והמסייעים, כלפי מי שמבצע מעשה טרור המוני ועוד.