לאחר 6 שנות סבל נער בן 13 איבד כליה

הסיפור הקשה אשר הסתיים באובדן כליה של ילד בן 13 החל לטענת מומחית לרפואת ילדים, אשר בדקה את הנער מטעם התביעה, כאשר לדבריה "במהלך 6 שנים סבל הנער מגלים של כאבי בטן חזקים ובבדיקות הבודדות שנעשו נמצאה עדות לבעיה כלייתית", אך לפי הטענות לא נמשך הברור למציאת מקור הבעיה. עוד הוסיפה לטעון המומחית כי "גם בהיותו בן 12 כשהנער אושפז עקב זיהום בדרכי השתן ובאולטרה סאונד כליות, נמצאה עדות לפגיעה כלייתית קשה ע"י אבנים שגרמו להרס הכליה השמאלית. אולם, הרופאים האורולוגים בביה"ח לא הצליחו לרסק את האבנים ולשחרר החסימה".

בעקבות השתלשלות האירועים מצא עצמו ילד בן 13 ללא כליה, זאת כאשר רקמת הכליה הלכה ונהרסה והתפקוד הלך וירד לכדי 3% בלבד עד שהוחלט לכרות את הכליה. על פי חוות דעתה של המומחית, "היות ולא נעשו מספיק בדיקות שתן, לא ניתן היה לזהות בזמן את הבעיה העיקרית שהלכה והתפתחה בכליה השמאלית והיא בניית "המחצבה" לאבנים. כך הכליה השמאלית הלכה ונחסמה ע"י אבנים שנוצרו וגדלו, חסמו והרסו אותה באיטיות והדרגתיות".

עוד קבעה אותה מומחית כי בדיקה פשוטה כגון אולטרה סאונד של הכליות ודרכי השתן, הייתה מביאה לאבחנה של בעיית יצירת האבנים מתחילתה ויתכן אם היה מותאם טיפול נכון שניתן היה להציל את הכליה. לדבריה, "בשל מספר הניתוחים שעבר, קרוב לוודאי התפתחו הידבקויות שעלולות לסבך אותו בחסימות מעיים בעתיד עם סיכוי לסיבוכים נוספים בכליה הבודדת שנותרה. המומחית קבעה כי הנער עלול להזדקק לדיאליזה והשתלת כליה בעתיד".

נוסף לדברים אלו מומחה לאורולוגיה אשר בדק את הנער מטעם התביעה, קבע בחוות דעתו הרפואית כי "הייתה רשלנות רפואית מאחר שאם הנער היה מופנה להמשך בירור אורולוגי - במקום להסתפק בטיפול אנטיביוטי, ניתן היה יכול לסייע לגלות את האבן שסתמה את הכליה השמאלית". עוד קבע אותו מומחה כי בסופו של דבר ניתן היה למנוע את איבוד הכליה.

עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית, טען בין היתר בתביעה, כי "קופת חולים כללית ובית חולים סורוקה איחרו איחור ממשי באבחון מצבו הרפואי של הנער, בניגוד לדרך בה רופא סביר היה נוהג". בכך הוא טוען, סיבכו באופן ממשי את מצבו הרפואי של הנער, שהוביל לכריתת כלייתו השמאלית.

"היעדר הכליה, תגדיל משמעותית את הסיכויים לסיבוכים עתידיים, עד כדי היתכנות עתידית לכריתת כלייתו הימנית". וכן לדבריו, "הנזק בעקבות איבוד הכליה, יגדל ככל שהנער יתבגר וכבר היום חייו הפכו מצומצמים בפעילויות, נגרמים לו סבל רב ואובדן הנאות חיים".

בעקבות כל זאת, מצדו של משפחת הנער תובעים מבית המשפט לפסוק לו פיצוי עבור זכויות סוציאליות, כאב וסבל, הוצאות רפואית וכן עבור אובדן הסיכוי להירפא. זאת בנוסף לפסיקת פיצויים עונשיים, כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.

מבית החולים סורוקה נמסר בתגובה: "כתב התביעה הועבר אלינו בימים אלה, נלמד אותו ונגיב כמקובל כחלק מההליך המשפטי. נציין כי הטיפול הרפואי שניתן בסורוקה היה ללא דופי ובהתאם למצבו הרפואי של הילד".